אגרות צפון / רש"ר הירש

האם תורת ישראל יכולה להיות רלוונטית ליהודי אשר נחשף לעושר הרעיונות שההשכלה הביאה לעולם? אל מול אחד האתגרים הגדולים שחוותה האורתודוכסיה מאז ומעולם מתייצב הרש"ר הירש בגרמניה של המאה ה – 19 ומנסה לייצב את חומות היהדות.

בשנת תקצ"ה בהיותו בן 27 סיים הרש"ר הירש (ר' שמשון רפאל הירש, 1808-1888, האמבורג) לכתוב את ספרו הגדול 'חורב'. המולי"ם שאליהם ניגש כדי להוציא לאור את הספר נרתעו מההשקעה בספר עב כרס שכזה כאשר לא ברור האם תהיה לו דרישה. בסופו של דבר הוצע לרש"ר הירש לכתוב ספר קטן מימדים שיהווה מעין הקדמה ל'חורב' ובאמצעותו ניתן יהיה לבחון את הביקוש לכתביו. הספר 'אגרות צפון' הוא פרי הנסיון הזה שנחל הצלחה רבה. בספר מופיעים לראשונה תמצית הרעיונות שהרש"ר הירש ממשיך לפתח בכתביו המאוחרים.

ההקשר ההיסטורי

ניתן למנות שלושה אירועים מרכזיים אשר היוו אתגר בפני יהדות גרמניה בתקופת של הרש"ר הירש. ראשית – רוחות ההשכלה של המאה ה – 18 על שלל הרעיונות שהביא עימה. תנועת ההשכלת העמידה את התבונה והחירות האנושית בבסיס הקיום, זאת על חשבון כל מוסד חיצוני אחר כמו הדת והשלטון. גורם נוסף הוא האמנסיפציה שהתקבלה בגרמניה במאה ה- 19 ואפשרה ליהודים להיות אזרחים שווי זכויות.

גורם שלישי הוא תנועת הרפורמה אשר כמענה לשינויים הדרמטיים במצבם של היהודים שאפה להתאים את היהדות לרוחות הזמן החדש ולאפשר ליהודים להתערות במרחב החדש.

כל הגורמים הללו העמידו בפני הרש"ר הירש אתגר של ממש – כיצד ניתן לשמור על אופיה המסורתי של היהדות, על מערכת המצוות והאמונות שלה, אל מול עולם שמציג מערכת ערכים שונה לגמרי.

ב'אגרות צפון' מתמודד הרש"ר הירש עם סוגיות היסוד שהעסיקו את בני תקופתו. את השאלות המרכזיות שעימם מתמודד הספר מציגה האיגרת הראשונה מפיו של בנימין – דמות המייצגת יהודי דתי אשר המציאות החדשה מקשה עליו לראות את עצמו בתוך עולם היהדות המסורתית.

את טענותיו פותח בנימין בהצהרה התואמת את רוחות הזמן – 'כל דת תכליתה – לפי דעתי – לקרב את האדם אל יעודו. ויעוד זה מהו אם לא אושר ושלמות'? היהדות, לטענתו של בנימין לא משרתת את התכלית הזו. בעוד שהעמים מתקדמים לקראת שיאים חדשים של תרבות, עושר ואושר, היהדות קופאת על שמריה, חוסמת את המחשבה החופשית, מונעת התפתחות בשדה המדע והאמנות ומתרכזת בפולחן, בחששות מעבירות על דברים של מה בכך ובפלפולים מיותרים.

תשובתו של הרש"ר הירש משתרעת על פני 18 הפרקים הנותרים של הספר. ביסוד כל טענותיו של הירש עומדת המחלוקת על הנחת היסוד של בנימין. טעותו של בנימין הוא בכך שקנה המידה שלו להערכתה של היהדות הוא חיצוני, רוחות הזמן גורמות לו לראות את תפקידה של הדת באושרו ושלמותו של האדם. לטענתו של הירש התכלית שאליה שואפת היהדות היא כלל אינה התכלית שמציג בנימין. את תכליתה של היהדות יש לברר מתוך היהדות עצמה , לאור מקורותיה, ורק לאחר בחינה זו יש לשאול האם התכלית שמציבה היהדות היא תכלית ראויה והאם היהדות משרתת תכלית זו.

בבחינתו את היהדות 'מתוך עצמה' מציג הירש לאורך האגרות מספר תובנות. ביניהן התפיסה כי האדם אינו שליט על הארץ וכי הבריאה כולה נועדה לעבוד את אלוהים, והאדם בתוכה. בכך דוחה הירש את הערצת הקניין וצבירת הרכוש כאידיאל, תפיסות המאפיינות לדבריו את רוב בני האדם.

עם ישראל נועד כדי ללמד את העמים את העיקרון הזה – אלוהים הוא השליט על הטבע, ועל האדם לא להימשך אחר הטבע והקניין אלא אחר עבודת אלוהים. הירש סבור שהיהדות אינה מטיפה לפרישות, להיפך, חדוות החיים היא חלק מהמשימה של האדם: להקדיש את פועלו וחושיו לעיצוב של חיים שבמרכזם קיום החוק האלוהי. מסיבה זו רואה הירש גם את האמנסיצפציה באופן חיובי במסגרת שלל הכוחות המאפשרים לעם ישראל את הגשמת ייעודו וכן כשלב רוחני בהכרה שכל הברואים שווים בפני אלוהים. עם זאת, הירש מזהיר כי יש לראות באמנסיפציה כלי בלבד ולא להופכה לתכלית שלשמה ניתן להתכחש ליהדות עצמה.

לטענת הירש חלק מהוגי היהדות, ובראשם הרמב"ם, טעו ושמו את החקירה השכלית כמרכזה של היהדות ובכך ביטלו את משמעותן העמוקה של המצוות. הירש רואה חובה לבחון את משמעותן של המצוות מתוכן, לאור התורה ופרשנות חז"ל ולבחון כיצד המצוות משרתות את העקרונות שעליהן דיבר.

העיקרון שאותו מציב הרש"ר הירש – הבנת היהדות מתוכה – הוא גם זה שעומד בבסיס תשובתו לאתגר הרפורמה. הירש סבור שהרפורמה מעוניינת להתאים את התורה לרוח התקופה בעוד שמה שנדרש לעשות הוא להעמיק בהבנת היהדות כדי לרומם את התקופה אל התורה.

הספר אגרות צפון זכה עם יציאת לאור להצלחה כבירה והודפס במהדורות רבות. הרעיונות שהביע רש"ר הירש הפכו אותו לאבי תנועת 'האורתודוכסיה החדשה' בגרמניה אשר ניסתה לשלב בין פתיחות לסביבה ברוח האמנסיפציה לבין נאמנות דתית.

לאחרונה נדפס שוב הספר במסגרת סדרת 'עם הספר' בהוצאת ידיעות האחרונות במסגרת כרך המכונה 'אמונה בזמן משבר' המציג את הגותם של הוגים מרכזיים בעת החדשה.

שמואל לוי, לסיכומן של האגרות צפון.

אליעזר שביד, תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש, חלק שני: חכמת ישראל והתפתחות התנועות המודרניות. הוצאת עם עובד ומכון שכטר למדעי היהדות, תל אביב תשס"ב – 2002, עמ' 108 – 119.

אגרות צפון, באתר HebrewBooks

חורב, באתר HebrewBooks