זו אני מדברת / יודית שחר

זו אני מדברת

שֵׁרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת

כֵּן, בַּמֶּה אוּכַל לַעֲזֹר,

מִצְטַעֶרֶת גְּבֶרֶת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִמְתַּנְתְּ הַרְבֵּה בַּתּוֹר

לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר לְאַחֲרַאי מִשְׁמֶרֶת,

גְּבֶרֶת, פֹּה הַשִּׁיטָה מְדַבֶּרֶת, אֲמָנָה, מְשׁוֹבִים עַל בִּצּוּעִים,

בּוֹנוּסִים לְמַשְׁאַבִּים אֱנוֹשִׁיִּים מִצְטַיְּנִים,

וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁלֹּא גּוֹרֶמֶת לְכַסּוֹת

עַל שָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת.

(גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ בּוֹכֶה?)

זוֹ אֲנִי מַעֲנֶה אֱנוֹשִׁי מְדַבֶּרֶת אֵלַיִךְ

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ

אֲנַחְנוּ כָּאן, אַמָּה לְאַמָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה

מִצֵּאת הַחַמָּה עַד לְצֵאת הַנְּשָׁמָה

בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אוֹפֵּן סְפֵּייס, מוּאָרוֹת נֵיאוֹן

לְלֹא חַלּוֹן, שֵׁרוּתִים בַּפִּנָּה וְאַחְרָאִית שֶׁמַּאֲזִינָה

וְקוֹנֶסֶת כְּשֶׁאֲנִי אוֹנֶסֶת בְּצוּרָה לֹא מְנֻמֶּסֶת

אֶת חֲבִילַת הַשְּׁקָרִים הַשָּׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ,

גְּבֶרֶת, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת,

(הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ לֹא מַפְסִיק לִבְכּוֹת)

לְכָל אִישׁ יֵשׁ תַּג מְחִיר וְשֶׁקֶר מַזְהִיר שֶׁמֵּאִיר

אֶת דַּרְכּוֹ מִמָּרוֹם.

בַּמֶּה אוּכַל לַעֲזֹר?

קיץ  2007

תחרה צהובה

זֶה הָיָה לִפְנֵי עֶשְׂרִים וּמַשֶּׁהוּ שָׁנָה,

הֵם גָּרוּ בְּבֵית אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִי מְרֻבֵּה חֲדָרִים

אֲנִי הִשְׁלַמְתִּי בַּגְרוּת בַּמְּכִינָה

לִסְטוּדֶנְטִים טְעוּנֵי טִפּוּחַ,

הִיא דוֹקְטוֹר, בַּעֲלָהּ פְּרוֹפֶסוֹר בַּעַל שֵׁם,

בְּנָם רָזֶה וְחִוֵּר נָהַג לְהִתְגַּנֵּב מֵאֲחוֹרַי וּלְהִתְנַשֵּׁם.

הִיא הָיְתָה רוֹכֶנֶת עַל הַפְּסַנְתֵּר בַּחֲדַר הַנְּגִינָה

צִלְלֵי הָעֵצִים בַּגִּנָּהּ הָיוּ שׁוֹטְפִים וְנָעִים עִם הַצְּלִילִים

בָּאוֹר הַיְּרוּשַׁלְמִי הָרַךְ,

אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא לָאוֹר הַזֶּה יֹעַדְתִּי.

הִיא הִקְפִּידָה לִקְנוֹת אֶת עוּגוֹת הַגְּבִינָה וְהַתַּפּוּחִים

 לְמִשְׁפַּחְתָּהּ וְלָאוֹרְחִים בְּקוֹנְדִיטוֹרְיָה קְבוּעָה,

הִיא לִמְּדָה אוֹתִי לְהַפְעִיל אֶת מֵדִיחַ הַכֵּלִים וְאֶת שׁוֹאֵב הָאָבָק,

הִיא הִתְלַהֲבָה וְשִׁבְּחָה כְּשֶׁגִּלְּתָה שֶׁהָעוֹזֶרֶת שֶׁלָּהּ סִדְּרָה

אֶת קֻפְסוֹת הַשִּׁמּוּרִים לְפִי סֵדֶר שִׁמּוּשִׁי,

אֲנִי רָצִיתִי לוֹמַר שֶׁכְּבָר פִּרְסַמְתִּי שִׁיר בִּכְתַב עֵת

אֲבָל שָׁתַקְתִּי.

הִיא הִתְלוֹנְנָה כַּמָּה קָשֶׁה לִמְצֹא עוֹזֶרֶת טוֹבָה עַכְשָׁו כְּשֶׁהָעֲרָבִיּוֹת

כְּבָר לֹא מַגִּיעוֹת לָעֲבוֹדָה בִּגְלַל הַמֶּתַח.

הִיא לָבְשָׁה תַּחְתּוֹנֵי תַּחֲרָה בְּרִיטִית

שֶׁהָיוּ תָּמִיד צְהֻבִּים בַּאֲזוֹרֵי הַחִכּוּךְ.

פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם בְּדִיּוּק הָיְתָה מַגִּיעָה הַתּוֹפֶרֶת הַזְּקֵנָה מִבַּקְעָה

ל'תִּקּוּנִים  קְטַנִּים' וּמְקַבֶּלֶת בְּגָדִים יְשָׁנִים

וְקֻפְסוֹת שִׁמּוּרִים בִּתְמוּרָה.

כְּשֶׁהוֹדַעְתִּי שֶׁאֲנִי מִתְחַתֶּנֶת וְעוֹזֶבֶת הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי גּוֹנֶבֶת,

הָיְתָה לָהּ הַבָּעָה שֶׁל מִישֶׁהִי שֶׁמְּרִיחָה מַשֶּׁהוּ רַע

וְהִיא בָּחֲנָה אֶת בִּטְנִי בְּעִיּוּן,

רָצִיתִי לוֹמַר שֶׁאֵינֶנִּי בְּהֵרָיוֹן אֲבָל שָׁתַקְתִּי.

וַעֲדַיִן , לֹא חַשְׁתִּי שֶׁעָלַי לָתֵת לְבַעֲלָהּ

אֶת זְכוּת הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

 חורף 2006

מַר וּמָתוֹק

מַר וּמָתוֹק,

מַר וּמָתוֹק וְחָרִיף וְלִנְגֹּס וְלִלְעֹס וְלִגְרֹס,

שַׁעֵר מַה נּוֹשֵׂא גִּבְעוֹל

צַוָּארָהּ שֶׁל אִשָּׁה

נוֹסַעַת

לְבַדָּהּ

מִתֵּל אָבִיב לְפֶתַח תִּקְוָה

בְּגַבָּהּ נוֹגַהַת אֶצְבַּע אוֹר אַחֲרוֹנָה

טֶרֶם

שְׁקִיעָה

חורף 2007

מתוך: זו אני מדברת, הוצאת בבל, 2009.

כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם

אי אפשר לקרוא את השירים בספר זו אני מדברת ולא להיזכר במחאה החברתית שטלטלה את ישראל בקיץ 2011. אולם המחאה צעקה את צעקת מעמד הביניים, ואילו שירתה של שחר צועקת את מצוקת המעמד הנמוך בישראל של ימינו. לא היה ספר שירים אחר שמדבר כך, עד שפרצה שחר.

רקע

רעיונות מרכזיים

השפעה והתקבלות

לקריאה נוספת