מבחר וחדשים / אגי משעול

אגי משעול היא מבכירות המשוררות והמשוררים החיים כיום בישראל. ספרה, מבחר וחדשים, מאפשר להכיר היכרות עומק את הפואטיקה שלה, המתפרשת על יותר מ-40 שנה. את ספרה הראשון, נני ושנינו, הוציאה ב-1972, וב-1978 פרסמה את ספרה השני, סריטה של חתול. כבר משתי הכותרות המוקדמות הללו אפשר ללמוד מהם תחומי הדעת בשירתה – יחסים בין אישיים, התבוננות באני החווה את העולם (נני הוא שיבוש של אני) וחיים בקרבה אינטימית לחיות הבית. עד היום הוציאה משעול יותר מ-15 ספרי שירה. את אחרית הדבר הארוכה (150 עמודים) שכתב דן מירון לספר מבחר וחדשים הוא הכתיר "הסיבילה הקומית", כותרת המרמזת על ההומור בשיריה של משעול ועל מגעה הרציף עם המסתורין.

ההקשר ההיסטורי

שני ספריה הראשונים של משעול כמעט שלא זכו לתשומת לב של הציבור ושל החוקרים, אולם עם ספרה השלישי החלה שירתה למצוא לה קהל, מעריצים ומבקרים. משעול הרבתה להנחות סדנאות שירה וכתיבה, והיכרותה עם דור המשוררים, ובעיקר עם המשוררות הצעירות, הלכה והעמיקה. יכולתה של משעול ללכוד רגע "פשוט" מחיי היום-יום ולזרות עליו "קסם שירי", מהפנטת. משעול רגישה מאוד לחיי הרוח, אך בו זמנית מטעימה גם את מגוון חוויות החושים – טעם, צליל וריח. שירתה קונקרטית ואינה מלוהקת בדמויות פנטסטיות או טבולה בסוראליזם מאגי.

משעול מתחקה אחר היופי הטמון בחיי היום-יום, ומשלבת בנדיבות מרכיבים אוטוביוגרפיים הכרוכים בחיים ביישוב חקלאי. חיי הכפר, עונות השנה, הקִרבה לאדמה, כל אלו נילושים בידיה לכדי תמונות שיריות הטובלות בפלסטיות ציורית יפה. בכרך מצויים גם שירים העוסקים במוות וגסיסה, במות האם ובמוות של ידיד.

בשיר הארוך "מדיטציה" מתחקה משעול אחר הפרקטיקה של ההתבוננות הפנימית, מתבוננת בגוף המשתנה לנגד עיניה. אולם אין זה שיר כבד ראש וחמור סבר. גם כאן מכניסה משעול הומור בשורותיה: "הראש עוקב / אחר העשתונות / (מה זה בכלל?) / שהם עשתון / ועוד עשתון / האובדים לו — " (מתוך השיר "מדיטציה", עמ' 127). בשיר "חתול הזיותיי" השתמשה משעול במונח ספרותי מקצועי: אוקסימורון, כלומר צירוף של שני ניגודים. השימוש במילה "אוקסימורון" בשיר שכל כולו מתאר את החתול, יוצר "אוקסימורון פנימי".

השיר "יד אחת" מנהל דיאלוג קומי עם המיתוס של טרומפלדור, הגידם שחרש במחרשה בידו האחת. כאמור, משעול קרובה לעולם עבודת האדמה, אולם היא מעניקה למיתוס "טיפול מיוחד", המתייחס ליכולת לעשות כמה וכמה דברים בו זמנית, ללוליינות מלהטטת, לעימות בין העבר המקודש להווה הפשוט.

שירתה של משעול סוחפת קהל רב. היא זכתה הן לאהבת הביקורת הן לאהבת הקהל. שפתה הנגישה והטון השירי הדיבורי של משעול יצרו לה חקיינים מרובים, אולם רובם חסרים את העומק הרגשי שלה. אף על פי כן, יש הטוענים כי שירתה של משעול היא "שירה בורגנית שבעה", וכי אין היא מצליחה לגעת בעומקם של כאבי החיים.

בראל, נוית (25 בנובמבר, 2007). נשים כותבות שירה (על: "קורים דברים" מאת אגי משעול), ynet.

הירש, אלי (30 במארס, 2012). על "סידור עבודה", ידיעות אחרונות.

לי, ורד (3 במאי, 2012). כמו לתפוס פרפר במעופו, אתר הארץ.

משעול, אגי (2 ביוני, 2009). עורכת ביקור בית, nrgמעריב.

נאור פרלמן, סיגל (3 בפברואר, 2008). עולם שאינו מצליח להפסיק להיות יפה, אתר הארץ.

שוייצר, ארז (11 באפריל, 2011). "סידור עבודה" של אגי משעול: המשוררת של מלאכת החיים, אתר הארץ.