מדרש הלכה

הסיפור הבא המופיע בגמרא מתאר באופן ציורי את המעשה המדרשי שתכליתו היא לשמור על זיקה מתמדת בין מערכת החוקים ההלכתית הענפה שהתפתחה המאות הראשונות לספירה ומקורה אנושי, לבין הספר הקדוש, הספר שאליו תמיד חוזרים.

"אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו: רבש"ע מי מעכב על ידך?

אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.

על פי הסיפור אלוהים מטריח את עצמו לפני מתן תורה על עיצוב כתרי האותיות מתוך ידיעה שספר התורה עתיד להידרש שוב ושוב בדורות שיבואו. הפירות של דרשות אלו באים לידי ביטוי בקובצי המדרשים ובמדרשים המופיעים בתלמודים.

צוות תרבות il

* * *

תקציר

המושג מדרשי¹ הלכה מתכוון למדרשים העוסקים בעניינים הלכתיים ומשובצים בספרות חז"ל – במשנה, בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי. כמו כן כונסו מדרשי הלכה בקבצים מיוחדים של ספרי מדרש, העוסקים בעיקר בחלק ההלכתי של התורה – בחוקים ובמצוות. מדרשי הלכה נועדו לעגן הלכות מן התורה שבעל פה – בפסוקי המקרא, בתורה שבכתב.² מדרשי הלכה נכתבו בעברית בעיקר בידי התַנָאִים, חכמי המשנה, והם לוקטו ונערכו בארץ ישראל "לא לפני סוף המאה ה-4".³ נראה שבמקור היו שמונה קבצים של מדרשי הלכה – משני בתי מדרש שונים, של רבי עקיבא ושל רבי ישמעאל, אך לידינו הגיעו רק שישה מהם.⁴ קובצי מדרש אלו עוסקים בארבעת החומשים שבהם מצויים פרקים הלכתיים. הם מאורגנים לפי סדר הפרקים והפסוקים שבתורה,⁵ אך כוללים, לצד מדרשי הלכה, גם מדרשי אגדה.⁶ מאז ימי חז"ל ועד ימינו משמשת השיטה הדרשנית כ"עיקר קביעת ההלכה".⁷

קבצים של מדרשי הלכה

מדרשי ההלכה נתחברו בעברית, בעיקר בידי התַנָאִים, חכמי המשנה בארץ ישראל, אבל הגרסה שהגיעה לידינו היא "תרכובת אמנותית של עורכים" מתקופה מאוחרת יותר.⁸ מדרש הלכה נועד לעגן הלכות (מן התורה שבעל פה) בפסוק מן התורה (שבכתב), או לשמש מקור שממנו "מסיקים הלכות חדשות"⁹. הקבצים של מדרשי ההלכה עוסקים בארבעה מתוך חמשת חומשי התורה – שמות, ויקרא, במדבר ודברים,¹⁰ והם מתחלקים לשני סוגים, על פי שתי שיטות פרשניות: זו של רבי עקיבא וזו של רבי ישמעאל. ומכאן הכפילות הקיימת בקבצים של מדרשי הלכה: נראה שבמקור היו שמונה ספרים של מדרשי הלכה, שניים לכל אחד מן החומשים, אבל לידינו הגיעו רק שישה מהם. לשניים מחמשת חומשי התורה – שמות, ובמדבר – יש שני קבצים של מדרשי הלכה לפי כל אחת מן השיטות. לספר שמות יש שני קבצים של מדרשי הלכה הנקראים בשם מכילתא – מילה ארמית שפירושה מידה, ומשמעותה: "קובץ מדוד של דברי הלכה".¹¹ לספר במדבר – סִפְרֵי זוטא (שיטת רבי עקיבא) וְסִפְרֵי במדבר (שיטת רבי ישמעאל). לספר ויקרא יש בידינו רק קובץ מדרשים אחד מבית מדרשו של רבי עקיבא: סִפְרָא (=הספר), הנקרא גם "תורת כוהנים". מן המצוי בקובץ וכן ממדרשי הלכה לספר ויקרא המצויים בתלמודים – החוקרים מסיקים כי גם לספר ויקרא היה עוד מדרש הלכה.¹² וכך גם לספר דברים: לידינו הגיע מדרש אחד, סִפְרֵי דברים, המורכב כנראה משני חלקים: חלקו הראשון שייך לסוג המדרשים מבית מדרשו של רבי ישמעאל, וחלקו השני – למדרשים מבית מדרשו של רבי עקיבא.¹³ נוסף על קבצים אלו יש קטעים קצרים של מדרשי הלכה במשנה, בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי. כאמור, גם בקבצים של מדרשי הלכה יש מדרשי אגדה, ובשניים מן הקבצים -כמחצית המדרשים הם מדרשי אגדה, למרות שהקובץ עצמו מוגדר כמדרש הלכה.¹⁴

שיטות פרשניות במדרשי הלכה

מדרשי הלכה מייצגים, כאמור, שתי שיטות פרשניות, שהתפתחו בשני בתי מדרש שונים בארץ ישראל בתקופת המשנה – זה של רבי עקיבא וזה של רבי ישמעאל. רבי עקיבא היה מחפש משמעות מיוחדת בכל מילה חוזרת או כפולה ובכל צירוף יוצא דופן, ומוצא בהם "תלי תלים של הלכות¹⁵". ואילו רבי ישמעאל טען כי "דיברה תורה בלשון בני אדם",¹⁶ ולפיכך אין מקום לחפש משמעות מיוחדת ונסתרת בכל מילה, "אלא לקרוא את הפסוק כפשוטו".¹⁷ לדוגמה: מן ההכפלה של הפועל לבשל בציווי "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם" (שמות יב 9) לומד רבי עקיבא הלכה חדשה, שאסור לבשל את זבח הפסח בכל נוזל שהוא – לא רק במים^.18 שני הקבצים של מדרשי ההלכה לספר שמות מלמדים על ההבדלים בין שני בתי המדרש – זה של רבי עקיבא וזה של רבי ישמעאל – הבדלים במערכת של עקרונות וכללים – "מידות" – שבהם השתמשו כדי לדרוש וללמוד מן הפסוקים. רבי עקיבא הרבה להשתמש בעיקרון של גזירה שווה, ואילו רבי ישמעאל העדיף להשתמש בעיקרון של קל וחומר,¹⁹ שנחשב להגיוני יותר. הבדלים נוספים: שמות חכמים הנזכרים במדרשי ההלכה של כל אחד משני בתי המדרש וכן מינוחים שונים "ולעתים אף מסקנות שונות בהלכה."²⁰ שלא כמו מדרשי האגדה, שלוקטו וקובצו שוב ושוב מימי הביניים ועד ימינו, מדרשי ההלכה כמעט ולא נאספו במהלך הדורות. מן המעט שנאסף ראוי לציין את פרשנותו של מלבי"ם – מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל (1809 – 1879), שקיבץ מדרשי הלכה בפירושו לתורה ואף הוסיף להם ביאור, וכן את מפעלו של עזרא ציון מלמד במאה ה-20. ²¹

1. מבוא למדרשי הלכה, ענת רייזל, אתר מחלקי המיםדוגמאות למדרשי הלכה על פסוקים מן התורה – באתר הניווט בתנ"ך.מאמר מאת אפרים אלימלך אורבך, "הלכה והיסטוריה", הדן באפשרות להשתמש בהלכה כמקור היסטורי – באתר דעת.פירוש (חלקי) של מלבי"ם למדרשי הלכה על התורה – באתר הניווט בתנ"ך.