שירים באשדודית / סמי שלום שטרית

אִשָּׁה אַחַת מָרוֹקָנִית

אֲנִי מַכִּיר מְשׁוֹרֶרֶת
אִשָּׁה אַחַת מָרוֹקָנִית
אֵינָהּ מַכִּירָה בְּיָאלִיק
אֵינָהּ יוֹדַעַת אֶת אִמּוֹ זָ"ל
אוֹ צָנַח לוֹ זַלְזַל,
אֲנִי מַכִּיר מְשׁוֹרֶרֶת
אִשָּׁה אַחַת מָרוֹקָנִית
יָדָהּ לֹא אוֹחֶזֶת קֻלְמוּס.

אֲנִי מַכִּיר אִשָּׁה
מְשׁוֹרֶרֶת אַחַת מָרוֹקָנִית
חוֹרֶזֶת נְגִינַת לִבָּהּ בָּרוּחַ
שׁוֹזֶרֶת רִקְמַת יָמֶיהָ
חוּטֵי אֲדָמָה
וּכְחֹל אֱלֹהִים,
אֲנִי מַכִּיר מְשׁוֹרֶרֶת אַחַת
תַּמְתּוּמֵי לִבָּהּ נוֹסְעִים
בָּאִים אֶל עַצְמוֹתַי
מְכַוְּצִים אוֹתִי מְכַוְּצִים אוֹתִי לִכְדֵי גַּעְגּוּעַ.

1984

מִיהוּ יְהוּדִי וְאֵיזֶה יְהוּדִי הוּא ?

א.    מְסַפְּרִים:

יְהוּדִי אָמֵרִיקָנִי מֵת וְהוּא עֲרִירִי.

בְּצַוָּאָתוֹ רָשַׁם : "אֲנִי מְצַוֶּה אֶת כָּל כַּסְפִּי וּרְכוּשִׁי

לִפְקֻדַּת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וּבַקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה לִי –

לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. עַל הֶחָתוּם: יִצְחָק כֹּהֵן".

שָׁלְחוּ הַפְּקִידִים אֶת הַמֵּת עַל כַּסְפּוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ

אֶל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִמְנוּחַת עוֹלָמִים.

אָסְפוּ פְּקִידֵי צִיּוֹן אֶת הַכֶּסֶף

וְאֶת הַבַּר-מִינָן הֶעֱבִירוּ, מִן הַסְּתָם,

אֶל הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא לִיהוּדֵי אַשְׁכְּנַז.

הָפְכוּ אֵלֶּה בַּנְּיָרוֹת וְלֹא מָצְאוּ סִמּוּכִין

לַקְּבִיעָה כִּי אָכֵן יְהוּדִי אַשְׁכְּנַזִּי הָיָה.

מֵחֲמַת הַסָּפֵק דָּחוּ אֶת הַמֵּת וּשְׁלָחוּהוּ

אֶל בֵּית הָעוֹלָם לִיהוּדֵי סְפָרַד.

יָשְׁבוּ חַכְמֵי סְפָרַד לְטַכֵּס עֵצָה

וּלְבַסּוֹף הֵשִׁיבוּ אֶת הַפְּקִידִים בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

הַשֵּם יִצְחָק כֹּהֵן אָכֵן יִתָּכֵן לְכָאן וּלְשָׁם,

וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, אִם יְהוּדִי סְפָרַדִּי הוּא

הֲרֵי שֶׁמִּצְוָה גְּדוֹלָה נָפְלָה בְּחֶלְקֵנוּ!

וְאִם יְהוּדִי אַשְׁכְּנַזִּי הוּא,

הֲלֹא בְּעֹנֶג רַב נִקְבְּרֵהוּ!

ב.     שיחת היכרות עם יהודייה אמריקנית חביבה (בתרגום עברי)

–         תֹּאמַר לִי, אַתָּה מִיִּשְׂרָאֵל ?

–         כֵּן, אֲנִי מִשָּׁם.

–         אוֹה, וְהֵיכָן אַתָּה גָּר בְּיִשְׂרָאֵל ?

–         יְרוּשָׁלַיִם. בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת אֲנִי מִתְגּוֹרֵר שָׁם.

–         אוֹה עִיר נִפְלָאָה יְרוּשָׁלַיִם.

–         כֵּן, אָכֵן נִפְלָאָה.

–         וְאַתָּה… מֵהַחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי … אוֹ מֵהַצַּד הַמִּזְרָחִי…

–         הָא, זוֹ שְׁאֵלָה קָשָׁה, תָּלוּי מִי מְצַיֵּר אֶת הַמַּפָּה…

–         אַתָּה מַצְחִיק, וְאַתָּה… כְּלוֹמַר אַתָּה מְדַבֵּר עִבְרִית ?

–         כֵּן, וַדַּאי.

–         כְּלוֹמַר זוֹ שְׂפַת הָאֵם שֶׁלְּךָ.

–         לֹא בְּדִיּוּק. שְׂפַת אִמִּי הִיא עֲרָבִית, אֲבָל הַיּוֹם הִיא מְדַבֶּרֶת עִבְרִית

שׁוֹטֶפֶת.

–         אוֹה, "זֶה יֹפִי", לָמַדְתִּי אֶת זֶה בַּקִּבּוּץ.

–         לֹא רַע בִּכְלָל.

–         אַתָּה… כְּלוֹמַר אַתָּה יִשְׂרְאֵלִי … כֵּן?

–         כֵּן, וַדַּאי.

–         מִמִּשְׁפָּחָה מָסָרְתִּית ?

–         כֵּן דֵּי מָסָרְתִּית.

–         שׁוׁמֵר שַׁבָּת?

–         אֲנִי? לֹא, תָּלוּי, בְּעֶצֶם…

–         אַתָּה אוֹכֵל חָזִיר?

–         לֹא, זֶה לֹא.

–         תִּסְלַח לִי עַל הַשְּׁאֵלָה הַסַּקְרָנִית, אֲנִי פָּשׁוּט חַיֶּבֶת לִשְׁאֹל, אַתָּה יְהוּדִי אוֹ עֲרָבִי?

–         אֲנִי יְהוּדִי-עֲרָבִי.

–         אַתָּה מַצְחִיק.

–         לֹא, אֲנִי דַּוְקָא רְצִינִי.

–         יְהוּדִי-עֲרָבִי?! אֶת זֶה אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי.

–         זֶה פָּשׁוּט: כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת יְהוּדִי-אָמֵרִיקָנִי. הִנֵּה, נַסִּי לְהַגִּיד יְהוּדֵי-אֵירוֹפָּה.

–          יְהוּדֵי-אֵירוֹפָּה.

–         וְעַכְשָׁו אִמְרִי יְהוּדֵי-עֲרָב…

–         אֵין בִּכְלָל מַה לְּהַשְׁווֹת, יְהוּדֵי-אֵירוֹפָּה זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

–         לָמָּה?

–         כִּי "יְהוּדִי" לֹא הוֹלֵךְ עִם "עֲרָבִי", פָּשׁוּט לֹא הוֹלֵךְ. זֶה אֲפִלּוּ לֹא

מִצְטַלְצֵל טוֹב בָּאָזְנַיִם.

–         תָּלוּי בֶּאֱמֶת בְּטִיב הָאָזְנַיִם.

–         תִּרְאֶה, אֵין לִי שׁוּם דָּבָר נֶגֶד עֲרָבִים. יֵשׁ לִי אֲפִלּוּ יְדִידִים עֲרָבִים,

אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר "יְהוּדִי-עֲרָבִי" כַּאֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה הָעֲרָבִי זֶה

לְחַסֵּל אֶת הַיְּהוּדִי?

–         וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר "יְהוּדִי-אֵירוֹפֵּאִי" כַּאֲשֶׁר כְּבָר חִסֵּל הָאֵירוֹפֵּאִי אֶת

–         הַיְּהוּדִי…

ג.       כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִשָּׁם

רַק כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִשָּׁם נִזְכַּרְתִּי

שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי כָּךְ לְהִתְרַגֵּשׁ

וּבְעֶצֶם רָצִיתִי לְסַפֵּר לָהּ

שֶׁהַבֵּיְבִּי-סִיטֶר הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי בְּמָרוֹקוֹ הָיְתָה נַעֲרָה מֻסְלְמִיָּה

וְיֵשׁ לִי תְּמוּנָה שָׁחֹר-לָבָן שֶׁלָּהּ בָּאַלְבּוֹם הַיָּשָׁן

עַל רִצְפַּת הֶחָצֵר הַמְּשֻׁבֶּצֶת

וּכְשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד עוֹלֶה חָדָשׁ מָרוֹקוֹ-סַכִּין

נִסִּיתִי לַשַּׁוְא לְשַׁחְזֵר שִׂיחָה שֶׁל יַלְדּוֹן

עִם הַבֵּיְבִּי-סִיטֶר שֶׁלּוֹ בַּעֲרָבִית מָרוֹקָנִית.

וְאִמָּא כְּשֶׁמַּזְכִּירִים לָהּ אוֹמֶרֶת:

אַח חַי עַלִיהַא שְׁחַל כַּאנְתְּ תְּחְבְּכּ,

כַּמָּה שֶׁאָהֲבָה אוֹתְךָ, לֹא עָזְבָה אוֹתְךָ לְרֶגַע.

ניו-יורק, 1991

מתוך: שירים באשדודית, תל-אביב: אנדלוס, 2003.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

ספר השירים של סמי שלום שטרית הוא ספר מתנגח שלא מוותר למי שאינו חושב כמוהו ומעלה על נס את המזרחיות ואת עוצמת מחאת בני הדור השני.

רקע

רעיונות מרכזיים

השפעה והתקבלות

לקריאה נוספת