קדיש (מתוך הסידור)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. /ועונים: אמן/
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. /ועונים: אמן/
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף למשפט הבא:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא:
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
תרגום:
יתגדל ויתקדש שמו הגדול. [אמן].
בעולם שברא כרצונו וימליך מלכותו ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו. [אמן].
בחייכם ובימיכם ובחיי כל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן. [אמן].
יהי שמו הגדול מבורך, לעולם ולעולמי עולמים.
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא. [אמן].
למעלה מכל הברכות והשירות, התשבחות והנחמות, הנאמרות בעולם, ואמרו אמן. [אמן].
יהי שלום רב מן השמים וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. [אמן].
עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. [אמן].
- הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0;
תפילת הקדיש מוכר לכל ישראלי מטקסי האזכרה הממלכתיים - מה מקורו?
רקע
תפילת ה"קדיש" מוכרת לישראלים רבים מבתי הקברות ומימי זיכרון. שפתו של הקדיש – ארמית, תוכנו – תקווה להגדלת שם אלוהים בעולם ולגאולה. הקדיש הוא דוגמה מרתקת למפגש שנוצר בין הווייה דתית להוויה הישראלית. מדוע בתי הקברות יוצרים מפגש שכזה? האם ההתכנסות היא דוקא לטקס דתי ,הנובעת מעתיקותו ובהיעדר אלטרנטיבה, או שמא בהקשרים שונים מתבטאים נימים מסוימים של חיבור למסורת בהוויה הישראלית? מה טיבו של החיבור בין הווי חילוני לטקסים דתיים? האם מדובר כאן בטקס שערכו תרבותי, ולא בהכרח דתי? האם מדובר בחיבור מאולץ או שמא בפסיפס המרכיב תרבות מתחדשת?
צוות תרבות il
* * *
תפילת הקדיש היא תפילה עתיקה, שנתחברה כנראה בבבל בתחילת תקופת התלמוד (המאה ה-3 לספירה). מקורה הקדום של התפילה – בקטע סיום לדרשות בציבור שכללו מדרשי אגדה על התורה.
הקדיש כתוב כמעט כולו בארמית והמסר המרכזי של תפילה זו הוא המשפט "יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבֹרָךְ לְעָלָם וּלְעַלְמֵי עָלְמָיָא", ובעברית: יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. משפט זה מבוסס על שני פסוקי מקרא: אחד בעברית – "יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (תהלים קיג 2), והשני בארמית, מספר דניאל (ב 20): "לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא".
למשפט מרכזי זה נוסף עוד משפט (בארמית), ובו התקווה כי שמו הגדול של האל יתגדל ויתקדש בעולם שברא כרצונו – ומשפט זה היה לפתיחה של הקדיש. המשך הקדיש מביע את המשאלה לגאולה ולקירוב ביאת המשיח, וכל זאת – בחייהם ובימיהם של קהל המתפללים, העונים אמן. הקדיש כולל ברכה ושבח לה', והוא מסתיים בבקשה לחיים טובים ולשלום "עלינו ועל כל ישראל" – והשומעים משיבים ואומרים: אמן. תפילת הקדיש מסתיימת במשפט הידוע: עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל – ואמרו אמן."
הקדיש לאורך הדורות
במהלך הדורות הפך הקדיש לחלק מתפילות הקבע. אך יש להבחין בצורה ברורה בתהליכי שילובו בתפילה בשני שלבים ברורים. בשלב הראשון (המאה ה-3 לערך) הקדיש התקבל כחלק מהתפילה של הציבור ושם שימש כהצהרה על גדולתו של האל והרצון להאדירו ולשבחו. רק לאחר כאלף שנה באשכנז של ימי הביניים (במאה 12 – 13) הוא קיבל את תפקידו כתפילת אבלים, המצהירים גם בשעת אבלם וצערם הקשה על אמונתם בגדולתו של ה' ובקדושתו, ומבקשים בשעתם הקשה שלום וחיים טובים לכל ישראל.1 קדיש זה של אבלים נקרא קדיש יתום, ואותו נוהגים לומר בתקופת האבלות, ביום השנה ובהזכרת נשמות, וכן בטקסי זיכרון ממלכתיים, כגון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
חשוב לשים לב, שקדיש היתום אינו הקדיש המרכזי אם כי הוא זה המוכר למרבית הישראלים מהטקסי ההלוויה ומהטקסים הממלכתיים סביב זכרון המתים.
נוסחים שונים של קדיש
נוסף על קדיש יתום, שהוא קדיש של אבלים, שולבו בתפילה עוד שלושה נוסחים של הקדיש:
חצי קדיש, שהוא קטע מעבר בתפילה בין יחידה אחת לשנייה2 ואינו כולל את הבקשה לשלום ולחיים טובים. במהלך הדורות נוספו עוד קטעים לקדיש, ולכן העניקו לנוסח זה את הכינוי: חצי קדיש.
הקטעים שנוספו הביאו ליצירתו של קדיש שלם, שאותו אומר שליח הציבור, החזן, בסיום כל אחת מתפילות היום. לקדיש השלם הוסיפו שני משפטים המביעים תקווה לחיים טובים ולשלום – ואלה מופיעים גם בקדיש יתום. מכיוון שקדיש זה מסיים את התפילה, הוא כולל בקשה (שאינה מופיעה בקדיש יתום) ועיקרה, שתתקבל תפילתם ובקשתם של בית ישראל.
ויש גם קדיש דרבנן (=קדיש של רבותינו), "השומר על תכליתה העתיקה של הקדיש"3 ואשר אותו נוהגים לומר בסיום לימוד ודברי מדרש בציבור. קדיש דרבנן כולל קטע ארוך (בארמית) ובו ברכה לחכמים ולתלמידיהם ולכל העוסקים בתורה, שיזכו לשלום רב, חן וחסד ורחמים וחיים ארוכים וגם למזונות ברווחה – "ואמרו אמן."
לקריאה נוספת
הקדיש בפרויקט הוידאו בלוג
בפרויקט הוידאו בלוג של אתר תרבות il מעלה גל חריטן, נער בן 13, מהתלבטויותיו סביב הקדיש ונענה על ידי אנשים שונים. למי ולמה מיועד הקדיש: לשימור זכרון הנפטר? להקלה על צערו של המתאבל? לגיבוש ולחיזוק המשפחה בזמן האבלות? ועוד. מדוע הוא עוסק בדברי שבח לאל אם ענינו בנפטר ובמתאבל? וכיצד יכולים, אם בכלל, דברי שבח אלו להיות רלונטים לאדם חילוני שאינו מאמין בקיום אלוהים? כיצד ניתן להתחבר אליו אם שפתו היא ארמית? ומדוע טקסט כל כך אינטימי צריך להאמר בקבוצה?
קישורים להרחבה
הבלוג של גל – "מי יגיד קדיש על סבא שלי"?
הבלוג של גל – "הקדיש הזה קשור לסבא שלי"?
הבלוג של גל – "למה צריך קבוצת כדורגל כדי לשחק מניין"?
תוכנית "החדר" על תפילת הקדיש – ד"ר רות קלדרון, פרופ' אסא כשר וחיים גורי
"קדיש" – מתוך הבלוגיה של תרבות il
"קדיש – מאמר על מקורות תפילת הקדיש" באתר תרבות il.
"קדיש אלטרנטיבי" – מאמר באתר תרבות il.