זמירות שבת
שלום עליכם מלאכי השרת
שָלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן
מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן
מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
מחבר: לא ידוע
דרור יקרא
דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת.
וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת.
נְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת.
שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת:
דְּ רוֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי.
וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי.
נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי.
שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי:
דְּ רוֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בָּצְרָה.
וְגַם בָּבֶל (נ"א: אֱדוֹם) אֲשֶׁר גָּבְרָה.
נְתוֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה.
שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
אֱלֹקים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר.
הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ (נ"א: בְּרֹאשׁ) תִּדְהָר.
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר.
שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר:
הֲדוֹךְ קָמַי חַי אֵל קַנָּא.
בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה (נ"א: וּבַמְגִנָּה).
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָּה.
לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה:
דְּ עֵה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ.
וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָ.
נְצוֹר מִצְוַת קְדֹשֶׁךָ (נ"א: אֱלֹהֶיךָ)
שְׁמוֹר שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ:
מחבר: דונש בן לברט
יש סוגה מוזיקלית המאחדת יהודים רבים ממגוון תפוצות - זמירות שבת. יושבים סביב שולחן שבת, בגדים חגיגיים, נרות דולקים, ומזמרים. שרים שירי הלל לנותן השבת, לעם ישראל וליום המנוחה ונותנים לעצמנו הזדמנות לשאול את עצמנו - האם אנחנו יודעים לעצור? האם אנחנו מסוגלים לרדת לרגע מהכביש המהיר של המאה ה -21 ולנוח?
רקע
יש סוגה מוזיקלית המאחדת יהודים רבים ממגוון תפוצות – זמירות שבת. יושבים סביב שולחן השבת, הבגדים חגיגיים, הנרות דולקים, ומזמרים. שרים שירי הלל לנותן השבת, לעם ישראל וליום המנוחה, ונותנים לעצמנו הזדמנות לשאול את עצמנו – האם אנחנו יודעים לעצור? האם אנחנו מסוגלים לרדת לרגע מהכביש המהיר של המאה ה-21 ולנוח?
צוות תרבות il
* * *
זמירות (וביחיד: זמירה)1 הן שם כולל לפיוטים ולשירים בעלי תוכן דתי המלווים את סעודות השבת ועוסקים בשבחה של השבת כיום קדוש, יום מנוחה שכולו עונג ושמחה. הזמירות כוללות דברי שבח לה', מדגישות את חשיבות השבת ועוסקות במנהגי השבת ומאכליה.
המנהג לשיר בשעת הסעודה נזכר כבר במקורות חז"ל: "אוכלים ושותים ומברכין ומשבחין… בתורה ובזמירות ובשבחות."2 מקצת הזמירות נכתבו במיוחד לסעודות השבת, ואחרות הועתקו משימושן המקורי והועברו אל שולחן השבת. המשורר דונש בן לברט כתב במאה ה-10 את אחת מזמירות השבת הידועות – "דרור יקרא" – הפותחת בשורות: "דרור יקרא לְבֵן עם בת / וינצורכם כמו בָּבַת/ נעים שמכם ולא יֻשְׁבַּת / שבו, נוחו ביום שבת." זמירות השבת כוללות פיוטים ושירים פרי עטם של הגדולים במשוררי ספרד בימי הביניים, ובהם יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, פיוטים מאשכנז – וזמירות שנכתבו בידי מקובלי צפת, ובהם האר"י (בעיקר בארמית).
הזמירות והשירה ליד שולחן השבת – לצד דברי תורה – הן החלק הרוחני של עונג שבת, המגבירות את אווירת השמחה והתרוננות הנפש ומייחדות את אווירת השבת משאר ימות השבוע. צלילי הזמירות והשירה מלווים את השבת מכניסתה ועד צאתה,3 ויש הסבורים כי מנהג זה קשור למעמדה של השבת המתוארת במסורת ככלה וכמלכה.4
במאה ה-16, לאחר המצאת הדפוס, נדפסו לראשונה קבצים של זמירות לשבת, ובימינו הן נדפסות גם בסידור הרגיל, לפי סדר סעודות השבת. לזמירות השבת המסורתיות יש לחנים רבים, לפי נוסחי העדות, ומקצת הזמירות זכו אף ללחנים חדשים בימינו. בחירת הזמירות והלחנים נעשית בכל משפחה לפי טעמה, כחלק מן המסורת המשפחתית, והיא מצטרפת למאגר החוויות של שולחן השבת העובר מדור לדור.
מאגר זמירות השבת במגוון לחנים לפי מנהגי עדות ישראל – באתר פיוט.