אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 7 – מעשי חכמים
האם ניתן לבנות ביוגרפיה לאור סיפורי מעשי החכמים בסיפור חז"ל? הרצאה זו הנה השביעית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה.
מקורות להרצאה:
* [א] תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נא עמוד ב (מתורגם מארמית)
עולא הגיע לבית רב נחמן, כרך פת וברך ברכת המזון.
נתן לו כוס של ברכה לרב נחמן.
אמר לו רב נחמן: 'ישלח מר כוס של ברכה לילתא'.
אמר לו: כך אמר רבי יוחנן: 'אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש', שנאמר: (דברים ז): 'וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ ' – פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך.
תניא נמי הכי (שנויה גם כך, יש מקור שאומר אותו דבר במילים אלו): רבי נתן אומר, 'מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש? שנאמר: (דברים ז') 'וברך פרי בטנך – פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך".
בינתיים שמעה ילתא [שכך הם מדברים], קמה בכעסה ועלתה לבית היין ושברה ארבע מאות חביות של יין.
אמר לו רב נחמן: ישלח לה מר כוס אחרת.
שלח לה [עולא]: כל הכוס הגדולה הזו ('נבגא') של ברכה היא.
שלחה לו: 'ממחזרים דברים, ומסמרטוטים – כינים'.
* [ב] תלמוד בבלי מסכת תענית דף ה עמוד ב – ו עמוד א
אמר לו [רבי יצחק לרב נחמן]: "אמשול לך משל, למה הדבר דומה:
לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה, ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו, ושתה ממימיו, וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר: 'אילן, אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין – הרי פירותיך מתוקין, שיהא צילך נאה – הרי צילך נאה, שתהא אמת המים עוברת תחתיך – הרי אמת המים עוברת תחתיך. אלא: יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך'.
אף אתה, במה אברכך? אם בתורה – הרי תורה, אם בעושר – הרי עושר, אם בבנים – הרי בנים. אלא: יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך."
* [ג] דברים ז יב-יג
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:
* [ד] בראשית פרק יח א-טו
וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ. יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל. וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים. וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן. וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן. וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ:
* [ה] המהרש"א [רבי שמואל אידלס, מזרח אירופה, 1555-1632] בפירושו לאגדה הנ"ל:
ולכך כעסה ילתא ושברה ארבע מאות חביות של יין, להורות שאין כעסה בשביל כוס יין שלא שלח לה שהרי אינו נחשב בעיניה, אלא על כוס הברכה שלא שלח לה כעסה ורב נחמן שאומר ישלח לה כוס אחרת ושלח לה כו' גם שלא היה כוס של ברכה לא אמר כך אלא לפייסה קצת בכך, והיא לא נתפייסה.
* [ו] תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד א -ב
אמר לו [רב נחמן לרב יהודה]: … תבוא דונג ותשקה אותנו.
אמר לו [רב יהודה לרב נחמן]: כך אמר שמואל: 'אין משתמשים באשה'.
[אמר רב נחמן]: קטנה היא
[השיב רב יהודה] בפירוש אמר שמואל: 'אין משתמשים באשה כלל, בין גדולה בין קטנה'.
[אמר רב נחמן]: ישלח מר שלום לילתא
אמר לו [רב יהודה]: כך אמר שמואל: 'קול באשה ערוה'.
[השיב רב נחמן] אפשר על ידי שליח.
אמר לו [רב יהודה] כך אמר שמואל: 'אין שואלין בשלום אשה'.
[השיב רב נחמן: תשלח את דרישת השלום] על ידי בעלה.
אמר לו [רב יהודה], כך אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל.
שלחה לו [לרב נחמן] אשתו [ילתא]: תתיר לו את דינו, שלא יעשה אותך כשאר עם הארץ.
* [ז] תלמוד בבלי מסכת גיטין דף סז עמוד ב
רב עמרם חסידא כאשר רצו לצערו בבית ראש הגולה, היו משכיבים אותו על השלג.
למחרת אמרו לו: מה נוח לאדוני שיביאו לו?
אמר [לעצמו]: כל דבר שאומר להם הם יהפכו (יבואו לי את היפוכו).
אמר להם: בשר אדום על גחלים ויין מזוג
הביאו לו בשר שמן על גחלים ויין חי.
שמעה ילתא והכניסה אותו לבית המרחץ. והעמידה אותו במים של בית המרחץ עד שהפכו המים של בית המרחץ והיו לדם.
והיה בשרו בהרות, בהרות.
* [ח] תלמוד בבלי מסכת ביצה דף כה עמוד ב
[בפתיחתת הדיון נאמר שרב נחמן מקבל מסורת ולפיה בשבת אסור לשאת אדם בכסא הנישא על כתפיים. על כך תמהה התלמוד ושואל] והרי רב נחמן התיר לילתא לצאת [מהבית בשבת] באלונקי [כסא הנישא על כתפיים]
[ומתרצים] המקרה של ילתא מיוחד כיוון שיש לה בעתה [ומפרש רש"י: שהייתה נופלת]
* [ט] בעלי התוספות (אשכנז המאות ה- 12-13) בפירושם למסורת הנ"ל
'שאני ילתא דבעיתא [המקרה של ילתא מיוחד, כיוון שיש לה בעתה] – ואם תאמר והרי לא התירו [להוציא על כסא נישא אדם הסובל מבעתה] אלא כי יש בה צורך רבים … ויש לומר שאפשר שגם היא הלכה לצורך רבים, שבת ראש הגולה היתה והיו רבים צריכים ממנה.
* [י] תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מה עמוד א (מתורגם מארמית)
בנותיו של רב נחמן בחשו קדרה [רותחת] בידיהן.
היה הדבר קשה לרב עיליש שהרי כתוב: (קהלת ז' כח) 'אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי' והנה בנותיו של רב נחמן [יש להן יכולות פלאיות].
קרה המקרה שנפלו הן בשבי ונשבה גם הוא [רב עיליש] אתן.
יום אחד היה יושב עם אדם אחד שהיה בקיא בלשונות הציפורים. בא עורב וקרא לו. אמר לו [עיליש למבין בציפורים]: מה אמר?
אמר לו: 'עיליש ברח, עיליש ברח'.
אמר לו [עיליש]: עורב שקרן הוא ולא ולא אסמוך עליו.
בינתיים באה יונה וקראה.
אמר לו [עיליש למבין בציפורים]:
מה אמרה?
אמר לו: 'עיליש ברח עיליש ברח'
אמר [עיליש]: כנסת ישראל נמשלה ליונה, אלמד מכאן שמתרחש לי נס.
אמר: אלך ואראה את בנתיו של רב נחמן, אם שמרו על נאמנותן אשיב אותן.
אמר: נשים, כל דבר שיש להן הן מספרות זו לזו בבית הכסא.
שמע אותן שאומרות: אלה [השובים שלנו] גברים, ואנשי נהרדעא [מקום מגוריהן] גברים. נאמר לשובים שלנו שירחיקו אותנו מכאן שלא יבואו הגברים שלנו וישחררו אותנו.
קם, ברח הוא ואותו האיש [המבין בלשון הציפורים]. לעיליש התרחש נס ועבר [את הנהר] במעבורת. את אותו האיש מצאו והרגו.
כאשר חזרו ובאו [הבנות]: היו בוחשות קדירה בכשפים.
* [יא] תלמוד בבלי מסכת נדה דף כ עמוד ב
ילתא הביאה דם [נידה] לפני רבה בר בר חנה וטימא לה.
חזרה והביאה [את דם הנידה שלה] לפני רב יצחק בריה דרב יהודה – וטיהר לה.
* [יב] תלמוד בבלי מסכת חולין דף קט עמוד ב (מתורגם מארמית)
אמרה לו ילתא לרב נחמן: כל מה שאסר עלינו אלהים הוא התיר לנו דבר דומה לו:
אסר עלינו [לאכול] דם – התיר לנו לאכול כבד.
אסר [לבעול] נדה – התיר דם טוהר [דם בעילת בתולה].
אסר [אכילת] חלב בהמה – התיר חלב חיה.
אסר על אכילת חזיר – התיר לאכול מח של דג שיבוט.
אסר לאכול גירותא [סוג של עוף דורס] התיר לאכול לשון של דג.
אסר לבעול אשת איש – התיר גרושה בחיי בעלה.
אסר לבעול אשת אח – התיר את היבמה.
אסר לבעול כותית – התיר לבעול אשת יפת תאר.
אני רוצה לאכול בשר בחלב.
אמר להם רב נחמן לטבחים צלו לה על האש עטין של פרה.
לשיעורים נוספים בנושא: