איפה יוסל'ה?!

מאז ימי ראשית הציונות השסע בין דתיים לחילונים קורע את החברה היהודית. הפחדים הקמאיים ביותר בסוגיה זו מבעבעים סביב חינוך הילדים. כך היה בפרשת החינוך במעברות, שהפילה את ממשלת ישראל הראשונה, וכך היה כשהילד יוסל'ה שוחמכר נעלם, והעקבות הובילו לקהילה החרדית הקיצונית של נטורי קרתא. הארץ סערה עד שהוחזר לחיק הוריו.

יוסל'ה שוחמכר היה בן חמש כשמשפחתו עלתה ממזרח אירופה. הוריו, שלא היו דתיים, נקלעו לקשיים כלכליים ושלחו את בנם הצעיר להתגורר אצל סבו, חסיד ברסלב מירושלים. שם גדל יוסל'ה כילד חרדי, בחינוך חרדי. כעבור כמה חודשים התייצב מצבם הכלכלי של ההורים והם ביקשו להחזיר את הילד לחיקם. הסב סירב. הוא טען שההורים רוצים להחזיר את הילד לרוסיה ולהוציאו לתרבות רעה. הסכסוך הגיע עד לבית המשפט, שקבע כי על הילד לחזור להוריו, אך הילד לא הוחזר. מה שלא הולך בנועם, קבע השופט, יילך בכוח, והורה למשטרה להתערב. אבל עד אז הילד כבר לא היה בבית סבו. הוא נעלם.

הסיפור על הילד החטוף קיבל הד תקשורתי נרחב. הקריאה "איפה יוסל'ה?" הפכה במהרה למטבע לשון המוטחת בפניהם של עוברי אורח חרדים. זה כבר לא היה רק סיפורם הטראגי של יוסל'ה ובני משפחתו, אלא סיפור ההתנגשות בין עולמות מנוגדים. יוסל'ה, אגב, נדד בתוך הקהילה החרדית במקומות שונים בארץ ותוך זמן לא ארוך כבר לא היה בישראל.

רות בן-דוד נולדה כקלודין פריי כצרפתייה קתולית. היא התגיירה וחיה בקהילה חרדית אנטי ציונית בבלגיה. בעת מלחמת העולם השנייה, בטרם התגיירה, היא לחמה במחתרת הצרפתית כנגד הנאצים, שם גם למדה טריק או שניים על הברחה וגניבת גבול. בהוראת רב הקהילה היא הגיעה לישראל ב-1960 ,וכעבור חודשיים עזבה את הארץ בדרכה חזרה לאירופה. אבל היא לא עזבה לבדה: במושב שלידה ישבה קלודין, שהוצגה כבתה הקטנה. קלודין הייתה לא אחרת מאשר יוסל'ה שוחמכר, המחופש לילדה. מבצע ההברחה הוכתר בהצלחה, ויוסל'ה הגיע לבלגיה ולצרפת. משם הוטס לניו יורק, שם הוחבא אצל משפחה חרדית תחת שם בדוי.

כמעט שנתיים חלפו, כל אבן בישראל נהפכה, ויוסל'ה לא נמצא. מכיוון שהשמועות אמרו שהילד הוברח לחו"ל, פנה בן-גוריון לאיש שלו למשימות מיוחדות, ראש המוסד איסר הראל. רק כמה חודשים לפני כן העלו הראל ורשת סוכניו דג שמן במיוחד בחיקם – הפושע הנאצי אדולף אייכמן. כמה קשה יהיה להם לאתר ילד יהודי אחד? ובכן, קשה מאוד. במשך כמה חודשים הם רדפו אחר כל שביב של מידע, והפעילו את מיטב הסוכנים כדי לאתר את הילד. לבסוף הם הצליחו לשים ידם על רות בן-דוד, הלוא היא קלודין פריי. אבל האשה החרדית הצנומה לא נשברה בחקירה. במוסד כה התרשמו מהעמידה שלה בחקירה, עד שהציעו לה תפקיד בשירות. היא סירבה בנימוס, משום שהייתה אנטי ציונית, לדבריה, אבל אנשי המוסד הצליחו להגיע למשפחה שהחביאה את יוסל'ה. עד היום לא נודע אם בן-דוד דיברה לבסוף או שהגיעו אליו בדרך אחרת.

חמש שנים לאחר החטיפה, יוסל'ה, שהיה כבר בן עשר, נמצא והושב לחיק הוריו, אבל ברחוב סערו הרוחות למרות נסיונות ההרגעה. השד החרדי-חילוני המשיך לחכות להזדמנויות נוספות, והן הופיעו באופן תדיר. כיום, לאור תהליכים שעוברים על החברה הישראלית, לא רק הציבור החרדי רואה עצמו כמי שנרדף על ידי הרשויות המבקשות לשנות את תפיסת עולמו, אלא גם בציבור החילוני מתרבים הקולות המתריעים מפני הדתה של מערכת החינוך. כן, שוב חינוך הילדים נמצא במוקד הסערה.

"פירוד הלבבות והדעות בעניני אמונה ודת מעמיד שני הצדדים – האדוקים והחופשים הרוצים בקיום המדינה, בפני החובה להבין איש את רעהו, להוקיר רגשותיו והכרתו של כל צד ולהתייחס זה לזה לא רק בסבלנות, אלא בכבוד ואמון הדדי" 'נצח ישראל', עמ' 275

הידעת?

רות בן-דוד, שהבריחה את יוסל'ה, התחתנה לאחר המקרה עם מנהיג נטורי קרתא עמרם בלוי. יוסל'ה שוחמכר חי כיום בישוב שערי תקוה, ובשנה שעברה אף התמודד על תפקיד ראש ועד הישוב.

שאלה לדיון

האם אתם מרגישים כיום שהזהות הדתית או החילונית שלכם מאוימת?