אלפרד האיוש-גוטמן (1878–1955)

באולימפיאדת 1896 היה אלפרד האיוש-גוטמן להונגרי הראשון וליהודי הראשון בהיסטוריה שזכה במדליות זהב, בזכות ניצחונותיו במקצי מאה מטר ו-1,200 מטר בשחייה בסגנון חופשי.בשנת 1924 זכה גם במדליה אולימפית באדריכלות, וכך היה לאדם היחיד בהיסטוריה שזכה במדליות אולימפיות בזכות הישגים ספורטיביים והישגים אמנותיים גם יחד.

הוא נולד בשם גוטמן, אולם כשהיה בן 13 ראה את אביו טובע לנגד עיניו ושינה את שמו להאיוש, שפירושו "מַלָּח". ואולם האיוש לא הצטיין רק בשחייה. בעודו שוקד על לימודי האדריכלות השתתף גם באליפות הונגריה באִגרוף, ניצח בתחרויות אתלטיקה שונות, היה אצן מצטיין וזכה להצלחה גם כקפטן של נבחרת הכדורגל ההונגרית. לימים אמר: "יותר ממה שרציתי לנצח, פשוט רציתי לשרוד". הוא היה לשחיין היחיד בהיסטוריה שזכה במקצה הארוך ביותר ובמקצה הקצר ביותר באותה אולימפיאדה.

לאחר שסיים את לימודיו נודע האיוש אף כאדריכל מחונן. הוא עיצב ברכות אולימפיות ובנה את הברכה המקורה הראשונה באירופה, ולצד זאת תכנן ובנה גם מבני ציבור רבים. את עושרו הרב ואת כישרונו הגדול ניצל לטובת אוכלוסיות חלשות: הוא תכנן בתי יתומים רבים, וגם היה הראשון להקים בבודפשט בית ספר לעיוורים ולחירשים. עד ימינו קרויים מבנים ורחובות בהונגריה על שמו. הישגיו ופרסומו הצילו את חייו בתקופת השואה, אז הוברח מן הגטו ההונגרי. בנו היחיד היגר מהונגריה והוא עצמו גידל את נכדו עד שנפטר בשנת 1955.