גשם – שליח הציבור שהוריד גשמים
קריאה בסיפור תלמודי (תענית כד). בהשתתפות: חוקר ספרות חז"ל הפרופ' אביגדור שנאן וחוקר הספרות פרופ' אריאל הירשפלד.
קריאה בסיפור אגדה מן התלמוד הבבלי.
רב, האמורא הגדול, גוזר תענית עבור הגשמים ולא נענה – ולעומתו, תפילת שליח הציבור הפשוט נענית.
מה מלמד הסיפור על מקומו של הרב הגדול מול האיש הפשוט? מה יכול אותו איש, שעיסוקו הוא כמלמד דרדקים, ללמד אותנו על חינוך? ומהי הדרך להורדת גשמים?
מקור נלמד: בבלי תענית כד ע"א
משתתפים: פרופ' אביגדור שנאן, ד"ר אריאל הירשפלד
רב איקלע לההוא אתרא
גזר תעניתא ולא אתא מיטרא
נחית קמיה שליחא דצבורא
אמר: 'משיב הרוח', ונשב זיקא,
אמר: 'מוריד הגשם' ואתא מיטרא,
אמר ליה: מאי עובדך?
אמר ליה: מיקרי דרדקי אנא,
ומקרינא לבני עניי כבני עתירי – וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי.
ואית לי פירא דכוורי וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי וקרי.
תרגום:
רב נקלע לאתר ההוא,
גזר תענית, ולא בא מטר.
ירד לפניו שליח הציבור,
אמר: "משיב הרוח" – ונשב רוח.
אמר: "מוריד הגשם" – ובא מטר.
אמר לו: מהו מעשיך?
אמר לו: מלמד דרדקים אני,
ומלמד מקרא לבני עניים כבני עשירים, וכל מי שאינו יכול לשלם, אינני לוקח ממנו דבר.
ויש לי בריכה של דגים, וכל ילד ש'פושע', אני משחד אותו בהם ומרגיע אותו ומפייס אותו, עד שהוא בא וקורא.