הביטוח הלאומי

אותו יום כרעה רחל מזרחי ללדת בפעם הרביעית. הלידה הייתה קשה ומורכבת, בני המשפחה ישבו בחדר הסמוך מודאגים ונסערים. לבסוף, מעט אחרי חצות, יצאה לאוויר העולם תינוקת בריאה. אפשר להניח שרחל ובני משפחתה נדהמו כששרת העבודה והרווחה עצמה, הגברת גולדה מאיר, הגיעה לקדם את פני האזרחית החדשה. מדוע זכתה לכבוד -זה וכיצד קשור הביקור לתהליכים רחבים שהתרחשו באותה עת בעולם המערבי?

לונדון 1942 .ההרס והבהלה שזרע הבליץ הגרמני ניכרים היטב. המלחמה ניטשת כבר שלוש שנים וסופה רחוק. רבים מצעירי העיר נעלמו, ואת מקומם תפסו הנשים. עול המלחמה כבד. ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל אמר שלא יוכל להציע לאזרחים דבר למעט דם, יזע ודמעות. עד כה הוא עמד במילתו. בחודש נובמבר מתפרסם דו"ח בין-משרדי שכותרתו "ביטוח סוציאלי ושירותים נלווים", שנודע בשם דו"ח בוורידג'. המסמך הוא קרן אור בימים הקשים. לכאורה, היה זה עוד דו"ח משעמם בן 299 עמודים תוצר של הבירוקרטיה הבריטית, המסביר כיצד יפעלו שירותי הרווחה ביום שאחרי המלחמה. אבל הדו"ח עשה לאזרחים משהו שאפילו נאומי צ'רצ'יל לא הצליחו לעשות – הוא הפיח תקווה לעתיד טוב יותר. בתוך שבוע נמכרו כמאה אלף עותקים מהדו"ח, והוא היה לאחד מרבי המכר של השנה. הדו"ח היה שיחת היום בפרלמנט, במפעלי הנשק ואפילו בשוחות הקרב. מדוע? פשוט, כי הוא דיבר על חברה צודקת שתבנה בבריטניה ביום שלאחר הניצחון על הנאצים.

הדו"ח הפך לאחד היסודות של "מדינת הרווחה" שהתפתחה בעולם המערבי לאחר המלחמה. הבשורה הגדולה שנשא עימו הייתה לא עוד שירותים הניתנים בהתאם למבחני אמצעים רק לאזרחים הנזקקים ביותר אלא ביטוח שמלווה כל אזרח ואזרחית מלידה ועד פטירה.

גם בישראל נבנתה מדינת רווחה ברוח דו"ח בוורידג', וגם היא כוננה בסער הקרבות. כבר בנובמבר 1948 החליטה ועדה בין-משרדית כי יש להקים גוף שידאג לביטחונם הכלכלי והחברתי של האזרחים ואף הוקמה "ועדה לעריכת תוכנית לביטוח סוציאלי במדינת ישראל", וועדת קנב, בראשות יצחק קנב.

שרת העבודה ביקרה את רחל מזרחי שהייתה הראשונה ללדת ביום בו נכנס חוק ביטוח לאומי לתוקף (1 באפריל 1954 (ולכן הייתה הראשונה בישראל לקבל מענק מהביטוח הלאומי. מאז הקמת וועדת קנב, עמלו במשרד העבודה על הקמת המוסד לביטוח הלאומי – גוף ביטוח מדינתי, שיהיה עצמאי מבחינה כלכלית וילווה את אזרחי ישראל מהלידה ועד הפטירה, בשמחות ובימים קשים, בהתאם לעקרונות דו"ח בוורידג'. החוק קבע שהמוסד לביטוח לאומי יגבה מכל אדם סכום לפי הכנסתו, ללא קשר לתשלום המיסים, וסכום זה יכנס לקופה נפרדת – קופת חיסכון לאומית לכלל האזרחים, שבשעת צורך כמו למשל, אובדן כושר עבודה, מחלה לידה או הגעה לגיל זקנה יוכלו לקבל ממנה גמלה. מקבל או מקבלת הכספים לא יצטרכו להוכיח את נזקקותם אלא כל אזרח ואזרחית יהיו זכאים לכספי הביטוח בהתאם למצב אליו נקלעו.

בשנת 1959 החליטה הממשלה להוסיף קצבה למשפחות ברוכות ילדים. קצבה למשפחות ברוכות ילדים היא סכום שניתן כדי לסייע למשפחות עם ארבעה ילדים ויותר (שברובן היו משפחות עולים מארצות האסלאם) ונועד להקטין את הפערים החברתיים. במשך השנים הפכה הקצבה לסמל של ביקורת נגד מדיניות מדינת הרווחה, ונטען כי תמיכת המדינה במשפחות מרובות ילדים מעודדת זוגות ללדת ילדים אף שאין הם יכולים לפרנס אותם.

"ייתכן שאנו עוברים עכשיו מתקופת ה'גדולות', תקופת עלילות גבורה ונצחון בשטח הצבאי והמדיני, שהפכו את פני ההיסטוריה היהודית והארץ ישראלית וחידשו ימינו כקדם, לתקופת ה'קטנות' תקופת המאמץ האפור והממושך של בניה משקית וארגון ממלכתי, שאין בו, אולי, יפעה, ברק וגבורה דרמתית, מלבד עמל מפרך, מתמיד ונאמן: מאמץ לשיכון עולים ולקליטתם… לקיום שירותי חינוך, בריאות וביטוח עממי ושכלולם… ולשירותי המדינה והאומה." בן-גוריון, נאום בכנסת 1949

הידעת?

בשנת 1965 הורחב החוק והוחל כבר מהילד הראשון במשפחות בהן ההורים עובדים. רק באמצע שנות השבעים נקבעה קצבת ילדים מהילד הראשון במשפחה ללא תנאים מגבילים.

שאלה לדיון

מה דעתכם על העמדה כי קצבאות כמו קצבת ילדים מעודדת עוני ובערות?