היום בו טבעה ספינת הדגל של חיל הים
לפני 50 שנה כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים התרחש אירוע שנשכח מהתודעה הישראלית - טביעתה של אונית חיל הים - אח"י אילת ובה מצאו את מותם 47 חיילים. האם היה ניתן למנוע את האסון?
לפני 50 שנה, בתוך האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים התרחש אירוע שנשכח מהתודעה הישראלית. בסופו מצאו את מותם 47 חיילים. בני המזל ששרדו מצאו עצמם שוחים בתוך כתם דלק גדול, מחכים לחילוץ. מי היו אותם חיילים? מהו אותו אסון נשכח והאם ניתן היה למנוע אותו?
זלאס וזודיאק היו שתי משחתות בריטיות ששירתו בצי הבריטי במהלך מלחמת העולם השניה. עשר שנים לאחר מכן הן נמכרו לצה"ל והיו לספינות הדגל של חיל הים. כעת עברתו את שמותיהן והן היו לאח"י (אנית חיל הים) אילת ואח"י יפו. ביוני 1967 כשהיו הספינות בנות למעלה מעשרים שנה, פרצה מלחמת ששת הימים. חיל הים כמעט שלא השתתף בלחימה, הוא היה חיל קטן יחסית וכליו מיושנים. "חיל האמבטיה" היה כינוי הגנאי שהודבק לו. עם זאת, המלחמה הגדילה את שטחה של ישראל, והמשחתות הישנות נדרשו כעת לשמור על רצועת חוף גדולה פי חמש. כחודש לאחר המלחמה, ב-11 ביולי 1967 נקלעה אח"י אילת מלווה בשתי ספינות טורפדו ישראליות, לקרב עם שתי ספינות טורפדו מצריות בצפון סיני. הספינות המצריות טובעו בקרב שנמשך לא יותר מ-25 דקות. חיל הים חגג את נצחונו הראשון מאז המלחמה, ורבים קיוו כי הקרב ישרה עליו מעט מתהילת הניצחון שעיטרה את חילות צה"ל האחרים.
ב-20 באוקטובר יצאה אח"י אילת לסיור שגרתי לאורך קו החוף של סיני. על סיפונה היו 199 חיילים. כשהגיע לקצה המים הטריטוריאלים של ישראל, מול פורט סעיד, המקום בו התרחש הקרב שלושה חודשים קודם לכן, המשחתת נעצרה. זו הייתה שעת אחר צהריים נינוחה וברמקול של נמסר שבעוד עשר דקות יוקרן הסרט "האמת", עם בריג'יט ברדו. לפתע פגע טיל בבטן האוניה ופער חור גדול בבטנה. טיל נוסף, שנורה כעבור שלוש דקות, שיתק את כל מערכות הספינה. חיילים רבים נותרו לכודים בירכתי הספינה, והיא החלה נוטה על צידה. כשעה וחצי התנדנדה הספינה בתוך המים מול פורט סעיד, ואז היכה בה טיל נוסף והביא לטביעתה. המפקד, יצחק שושן, הורה לנטוש ו-152 חיילים זינקו למים. רוב סירות ההצלה נפגעו בפיצוץ והם החלו שוחים בתוך כתם של דלק שדלף מהאוניה, רבים מהם פצועים. גם מי שהיו בריאים בעת שקפצו, נפגעו מפיצוצים שהתרחשו במעבי הים וההדף הביא לפגיעות פנימיות קשות בבטנם. רק כעבור שעות ארוכות חולצו החיילים בידי מסוקים של חיל האויר.
7 חיילים נהרגו באסון ורבים נפצעו, ונותרו עם נכויות קשות. כארבע ימים לאחר מכן תקפה ישראל בתגובה את בתי הזיקוק של העיר סואץ שעל הגבול והשמידה אותם לחלוטין. במהלך השנים נשמעה ביקורת על המהלכים שקדמו לטביעתה של אח"י אילת. נטען כי הטבעת ספינות הטורפדו המצריות, כשלושה חודשים קודם לכן, הייתה פעולת ראווה מיותרת שהביאה לרצון מצרי בנקם. כמו כן נטען כי לא נעשו מאמצים מספקים להגן על אח"י אילת הישנה ולא נמסר למפקדיה מידע מודיעיני שהיה קיים על כוונת המצרים לפעולת נקם.
"אחרי כיבוש עבודת האדמה אין ככיבוש הים לחשיבות לאומית, ולו נודעה גם חשיבות מדינית גדולה." מכתב מדוד בן-גוריון לחברת התיירות של צין 1.9.1959
הידעת?
חיל הים המצרי השתמש בטילים חדישים במיוחד תוצרת רוסיה. למעשה נחרט אירוע זה בהיסטוריה הצבאית העולמי כמקרה ראשון בו טיל ים-ים הטביע ספינה.
שאלה
מדוע לדעתם לא נצרב סיפור אח"י אילת בזכרוןהלאומי בישראל?
מה המרכיבים בסיפור שהביאו להיעדרו?