הלילה לא לומדים תורה – ליל ט' באב

תשעה באב – יום ט' בחודש אב – הוא יום צום ואבל שנקבע במסורת היהודית לזכר חורבן בית המקדש וירושלים. תשעה באב נקבע כיום זיכרון לחורבן הכפול – לחורבן בית המקדש הראשון ולחורבן בית המקדש השני.

קבעו חכמים איסור מאוד נדיר – אסור ללמוד תורה. וכך נאמר בספר ההלכה – השולחן ערוך (סי' תקנד):

ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים, ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות,

משום שנאמר פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב"  (תהילים יט, ט)

סיבת האיסור ברורה – לימוד התורה הוא פעולה שמשמחת ולכן ביום שנצטוונו להיות אבלים על חורבן שני המקדשים נאסר לעשות זאת.

ואכן במהלך הדורות יהודים לא למדו בט' באב ביום ובלילה – קראו במגילת איכה, סיפורי החורבן במקורות חז"ל או בספרו של יוסף בן מתתיהו.

תופעת החזרה החילונית למקורות יצרה אירוע חדש שמבצבץ בתוך ערב ט באב – 'הלילה לא לומדים תורה'. באירוע זה אכן לא לומדים אלא מדברים על דברים שונים, לרוב על החברה הישראלית ועל הפערים החברתיים שבה. בחלק מהאירועים הדברים נקשרים למקורות התלמודיים המדברים על שנאת חינם ובחלקם לחומרים חדשים יותר בהם כותבים ציוניים עסקו בט' באב ובזכר החורבן.

מוצאי שבת, 28.7.12, י' באב תשע"ב – עלמא בית לתרבות עברית, מרכז בינ"ה ובית תפילה ישראלי חברו יחדיו זו השנה החמישית לערב ייחודי לציון ט' באב. באירוע התקיימה שיחה על ישראל של שנת 2012; על התפרקות, על היחס לגר, על מחאה ועל בנייה מחדש.
בהשתתפות: ד"ר רות קלדרון, דב אלבוים, אסטבן גוטפריד, אלמוג בהר, טובה בירנבאום, עמיחי לאו לביא ועמית ברקוביץ'.
מוסיקה: יותם מלר, יונתן ניב ועתליה לביא.