המכון המטאורולוגי

לא מעט אנשים משונים הסתובבו בתל אביב של אמצע שנות השלושים, אבל מספרים על אחד מוזר במיוחד, שעל ראשו שני כובעים גדולים שמתוכם מזדקר תרמומטר (מד-חום) גדול. היה זה ראובן (רודולף) פייגה – החזאי הראשון בארץ ישראל. פייגה היה משה רבנו של השירות המטאורולוגי הישראלי: מותו הטראגי מנע ממנו לראות את חלומו מתגשם. השבוע לפני 57 שנה השלימו יורשיו את מלאכתו והוקם המכון המטאורולוגי בבית דגן.

דמיינו עולם בלי חזאים, עולם שבו אתם לא יודעים מתי יירד גשם ומתי יבוא שרב. בעבר נראה כך כל יום. מזג האוויר קובע לא רק מה נלבש או לא נלבש בבוקר אלא גם איך ומתי יזרעו חקלאים בשדות, מתי מסוכן לצאת עם אוניות לים, ובתקופה המודרנית גם מתי ובאיזו דרך יוכלו מטוסים לטוס. מסיבה זו עסקו מדענים רבים בשאלה מה יהיה מזג האוויר מחר, מחרתיים ובעוד חודש. במאה ה-19 החלו מדענים לאסוף נתונים ממקומות שונים בעולם וללמוד את הקשר ביניהם כדי לנסות ולמצוא דפוסים שיאפשרו לחזות את מזג האוויר. כך הוקמו תחנות המדידה הראשונות בעולם, והמודדים היו מחליפים ביניהם נתונים. כדי ליעל את העברת המידע הוקם כבר בשנת 1873 ארגון המטאורולוגיה הבינלאומי, שתפקידו היה לרכז את כל המדידות כולן.

מזג האוויר התגלה כעניין מסובך הרבה יותר משחשבו תחילה. חוקר נורווגי בשם וילהלם ברייקנס הציע פתרון של חיזוי מזג האוויר באמצעות מודל מתמטי. אם מכניסים את כל הנתונים – לחץ אוויר, רוח, טמפרטורה ועוד – לנוסחה גדולה, ניתן לקבל פתרון, כלומר תחזית. אך הנתונים היו רבים והמשוואות כה מסובכות עד שאיש לא הצליח לפתור אותן. חלפו עוד כחמישים שנה עד שבאו לעולם ראשוני המחשבים שיכלו לבצע את החישובים הללו, וכך התקבלה לראשונה תחזית מתמטית אמינה, מהסוג שאנחנו משתמשים בו עד היום.

עד שהגיעו המחשבים המשיכו מטאורולוגים למדוד מדידות ברחבי העולם, ומדידות אלה אפשרו בין השאר טיסה בטוחה יותר של מטוסים וגם שימוש נוח יותר בתותחים בתקופת מלחמות. מדידות כאלה התרחשו בתחנות שונות בארץ כבר לפני כמאה שנה. בשנות השלושים הוקם בחסות המנדט הבריטי השירות המטאורולוגי הישראלי.

רודולף פייגה, עולה חדש מגרמניה ובעל ידע מטאורולוגי נרחב משירותו הצבאי בתקופת מלחמת העולם הראשונה, היה הראשון להפוך את הנתונים שנאספו לתחזית. הוא גייס "משוגעים לדבר" נוספים וביחד רכשו ציוד משוכלל (על חשבון הבריטים) והחלו למדוד ולנסות לחזות. ב-1 באוקטובר 1938 ניתנה התחזית הראשונה בארץ ישראל, המבוססת על התצפיות של פייגה וחבריו.

פייגה רכש לו שם בינלאומי והיה אמור בבוא העת לעמוד בראש השירות המטאורולוגי של המדינה, ואולם במהלך מלחמת העצמאות הוא נהרג מפגיעה של פגז ירדני בירושלים. עם זאת, היסודות שהניח היו איתנים, והשירות התפתח במהירות. בשנת 1958 נחתם הסכם עם הארגון המטאורולוגי העולמי (הכפוף לאו"ם), וכעבור ארבע שנים נוספות הוקם המרכז המטאורולוגי בבית דגן. בשנת 1969 התחדש המרכז במחשב החיזוי הראשון בישראל, ותחזיות מזג האוויר בישראל השתנו לעד.

בעשורים האחרונים השתפרו מאוד יכולות החיזוי, בהתאמה ליכולותיהם המתפתחות של המחשבים. כיום המחשבים לא מפיקים רק נתונים שמהם החזאים בונים מפות כפי שהיה בעבר, אלא מפיקים מפות סינופטיות בעצמם. על החזאים בימינו מוטלת משימה פשוטה מבעבר: כל שנדרש מהם הוא לדעת לקרוא את המפות ולהפיץ את המידע לאזרחים. עובדה זו מאפשרת כמעט לכל אדם הלומד קריאת מפות לנסות את כוחו בנבואה של מזג אוויר, דבר שהיה בלתי נתפס עד לא מזמן.

"עסקתי חודשים אחדים בתחנה המטאורולוגית של שדה בוקר ועלי להתוודות שהייתה זו מלאכה מאכזבת, משום שתמיד נאלצתי לרשום את כמויות הגשמים כאפס. משאלתי היא, אפוא, שאנשי השרות לא יסתפקו בתחזיות מזג האוויר, אלא שיבטיחו לנו חזון של גשמים בנגב." בן-גוריון, מעריב, 8.5.1962

הידעת?

מזה מאה שנה מתבצעות בישראל מדידות שבעזרתן ניתן לבחון שינויי אקלים. מהמחקר שעורך השירות המטאורולוגי עולה כי חל גידול משמעותי בכמות גלי החום (מצב שבו הטמפרטורה גבוהה בהרבה מהממוצע לעונה) הפוקדים את ישראל בקיץ ובעוצמתם.

שאלה לדיון

מהי לדעתכם השפעת העובדה שהמפות הסינופטיות פתוחות כיום לציבור הרחב?