זכיה באירוויזיון

אם יש משהו שמטיל אימה על מנחי תחרות האירוויזיון, זהו הצורך להגות מכון את שמות השירים ושמות מבצעיהם. לא פעם הם נאלצים "לשבור שיניים" בניסיון להגות נכון את השמות. בשנים בהן שרו את שיר הישראלי בשפה העברית נאלצו המנחים להתמודד עם צרופים בלתי אפשריים מבחינתם כמו השיר "דרך המלך" שסיכן את שלום שיניהם של המנחים השוויצריים ב-1989. אחת עשרה שנים קודם לכן, הייתה למנחי התחרות בפריז עבודה פשוטה מעט יותר, כשהציגו את השיר העברי הזוכה "אה-בה-ני-בי" (אבניבי).

פעם הייתי לילדי ישראל שפת הסתרים שנקראה "שפת הבי"ת". בעזרת הוספת האות ב' אחרי כל עיצור הם הצפינו את שיחותיהם, להנאתם שלהם ולסבלם של אחיהם הקטנים לעיתים גם של הוריהם. כך, "אה-בה-ני-בי" בשפה זו משמעה "אני" בעברית. נראה קל, אבל לא פשוט בכלל. המבקשים להתחקות אחר הרעיון לשפה שהעניקה לישראל את הזכייה הראשונה באירוויזיון, ימצאו שאין מדובר בתופעה ישראלית ייחודית, אלא ברעיון שאול מהאנגלית.

ישנן עדויות כי כבר במאה ה-16 השתמשו ילדי אירופה בשפה בה שבשו את המילים בכוונה. שפה זו קיבלה את השם "Pig Latin" אולי בגלל המיאוס של חלק מהתלמידים הבריטים מהשפה הלטינית אותה למדו בבתי הספר למרות שלא היה לה שימוש ביום-יום. בתחילת המאה ה-20 השפה הייתה כה פופולארית עד שכמה מהמילים שלה נכנסו לסלנג האמריקאי. תוכלו לחפשן במנוע בגוגל.

הגרסה הישראלית כאמור קיבלה חשיפה ישראלית כאשר "אה-בה-ני-בי" זכה במקום ראשון באירוויזיון ב-1978. שנה אחרי שמכבי תל אביב זכתה לראשונה באליפות אירופה, יזהר כהן ולהקתו שמו שוב את ישראל "על המפה" בשיר אהבה המוקדש לעולם הילדות שפזמונו אומר "אבניבי אובוהבב אובותבך" – אני אוהב אותך, בשפת הסתרים. ברכות הגיעו מכל עבר, וכל אירופה שרה אה-בה-ני-בי והייתה בטוחה שהיא מדברת עברית.

דווקא מצד הממשלה הגיעו ברכות מאופקות, ייתכן שהמברכים הבינו איזה "כאב ראש" נפל בחלקם – כמיטב המסורת, ישראל הייתה צריכה לארח כעט את האירוויזיון הבא. אירוח האירוויזיון אינו דבר זול. אבל בעיה מורכבת עוד יותר העסיקה את השרים בנוסף את הטלוויזיה הישראלית בת העשר בלבד, שדרה בשחור לבן, והכל יודעים שאת תחרות האירוויזיון הססגונית, חייבים לשדר לעולם בצבע.

שאלת הצבע על מרקע הטלוויזיה בישראל, הייתה שאלה בוערת באותן שנים. אמנם ללא מעט אנשים כבר הייתה בביתם טלוויזיה צבעונית אבל הטלוויזיה הישראלית התעקשה לשדר בשחור לבן. אפילו תכניות מיובאות בחו"ל שצולמו בצבעים עברו תהליך של מחיקת צבעים. הייתה זו החלטת ממשלה מודעת שהתקבלה כמה שנים לפני כן, וגרסה שלא ייתכן שאנשים בעלי אמצעים יצפו בשידורי הטלוויזיה בצבע, בעוד מי שידו אינה משגת יסתפק בשחור לבן.

צד שני היה ברור שאיש באירופה לא יהיה מוכן לראות את התחרות הנוצצת בשחור לבן. לממשלה לא נותרה ברירה והיא אישרה רכישת ציוד שידור צבע עבור האירוויזיון ושידור צבע חד-פעמי בישראל. ברגע שהסכר נפרץ ותושבי ישראל ראו את גלי עטרי ולהקת חלב ודבש מפזזים על הבמה בצבע, כבר לא היה אפשר להשיב הגלגל לאחור.

"אמצעי החיבור המואצים משנה לשנה, קשרי הדיבור והראיה באלחוט ובטלביזיה הפכו את המין האנושי בכל כדור הארץ לגוש משולב אחד." דוד בן-גוריון, 15.8.1960

הידעת?

אף שישראל גם זכתה באירוויזיון של שנת 1979, היא ויתרה על אירוח התחרות הבאה, גם בגלל בעיות מימון וגם כיוון שהתאריך התנגש עם יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל.

שאלה לדיון

מה דעתכם על רעיון השוויון כפי שבא לידי ביטוי בשידורי הטלוויזיה הישראלית בשנותיה הראשונות?