חודש תשרי: התחלת השנה
על מקור השם "תשרי", על התחלת השנה העברית, על ראש השנה שחל בא-ב בתשרי ומהווה את יום הדין לאדם ולעולם, על המשמעות של תקיעת שופר בראש השנה ועל תפילת "וּנְתַנֶה תוקף".
חודש תשרי: התחלת השנה
שמו של חודש תשרי – כמו שמותיהם של החודשים האחרים – הגיע אלינו מבבל, מן השפה הארמית. את שמות החודשים הביאו שבי ציון, שחזרו מגלות בבל ליהודה לפני כ- 2,500 שנה (במאה ה- 6 לפני הספירה). המילה תשרי באה מן המילה הארמית "תשריתו" שפירושה בעברית – התחלה. ואמנם בלוח העברי הנהוג כיום מציין חודש תשרי את התחלת השנה. אבל לא כך היה בתקופת המקרא: התורה מזכירה התחלה אחרת של השנה – באביב, בחודש ניסן, שהוא "ראש חודשים ראשון… לחודשי השנה" (ספר שמות פרק יב פס' 2). בהתאם לספירה המתחילה בחודש הראשון (ניסן) – תשרי הוא החודש השביעי, וראש השנה חל "בחודש השביעי באחד לחודש" (ספר ויקרא פרק כג פס' 24).
ובכל זאת, גם במקרא יש רמזים לעוד התחלת שנה – בעונת הסתיו. לדוגמה: על חג הסוכות נאמר בתורה שהוא "חג האסיף בצאת השנה" (ספר שמות פרק כג פס' 16).
ולכן יש הסבורים, כי כבר בתקופת המקרא היו "שתי התחלות" לשנה: התחלת השנה באביב, בחודש הראשון הוא חודש ניסן, שבו יצאו בני ישראל ממצרים וחגגו את חג הפסח; והתחלה נוספת הייתה בסתיו, בחודש השביעי – הוא חודש תשרי, שציין את סוף השנה החקלאית (אסיף) ואת ההתחלה של שנה חקלאית חדשה.
במשנה נזכרות כמה התחלות – כמה ראשי שנים – לעניינים שונים, ובהם: ראש השנה למלכים (א בניסן), ראש השנה לשנים (א בתשרי), ראש השנה לאילנות (טו בשבט) ועוד.
ראש השנה: א-ב בתשרי
ראש השנה הוא החג היחיד שחל בראש חודש (א בתשרי) ונמשך יומיים רצופים (גם בארץ וגם בחוץ לארץ). ראש השנה נחוג במשך יומיים – בשני הימים הראשונים של חודש תשרי – אך שני ימים אלה נחשבים למעשה לחג אחד ארוך, הנקרא בארמית "יומא אריכתא" (=יום ארוך).
השם "ראש השנה" נזכר לראשונה במשנה. בתורה נקרא החג "יום תרועה" (ספר במדבר פרק כט פס' 1) או "זיכרון תרועה" (ספר ויקרא פרק כג פס' 24). השם "יום תרועה" קשור למצווה המיוחדת לחג זה, והיא: השמעת קול תרועה. חז"ל* קבעו, כי התרועה ב"יום תרועה" – היא תקיעת שופר.1
כאמור, במשנה נקבעו כמה התחלות שנה. אבל ההתחלה החשובה מכולן היא בראש השנה, ולכן רק תאריך זה זכה לכינוי "ראש השנה".2
על-פי המסורת היהודית, ראש השנה נחשב ל"יום הדין הכללי" לכל העולם, שבו אלוהים דן ושופט את "כל בָּאֵי עולם", ומכאן חשיבותו ואופיו המיוחד והקדוש של היום הזה.
דוכן למכירת כרטיסי ברכה לשנה החדשה, תשט"ו-1955. צלם: משה פרידן
ראש השנה – יום הדין לאדם ולעולם
על-פי המסורת היהודית, ראש השנה, שלא כמו חגי ישראל האחרים, איננו חג של עם ישראל בלבד. ראש השנה הוא חג אוניברסלי, כלל אנושי, הנוגע לכל העולם ולכל בני האדם: ראש השנה הוא יום הדין "לכל בָּאֵי עולם", לכל האנשים בעולם. ומדוע נבחר דווקא ראש השנה כיום הדין לכל העולם? אחת התשובות היא, שהעולם נברא בחודש תשרי, ולכן ראש השנה מציין לא רק את תחילת השנה – אלא גם את תחילת האנושות.3 משום כך מזכירים בתפילות ראש השנה גם את תחילת ההיסטוריה האנושית, לדוגמה – את סיפור נח והמבול.
על-פי המסורת, כל אדם נידון בראש השנה על מעשיו בשנה שחלפה. בתפילות ראש השנה מתואר יום הדין, שבו כל בני האדם עוברים לפני אלוהים, כמו צאן לפני הרועה או כמו חיילים במסדר, ואלוהים שופט כל אחד ואחד מהם על מעשיו. אך לא רק בני אדם כיחידים נידונים בראש השנה – אלא גם עמים ומדינות: "ועל המדינות בו (=בראש השנה, ביום הדין) ייאמר: איזו לחרב – ואיזו לשלום, איזו לרעב – ואיזו לשובע…"4
המשמעות של תקיעת שופר בראש השנה
כאמור, ראש השנה הוא "יום תרועה", וייחודו של החג הוא בתקיעת השופר.
חז"ל הדגישו את תפקיד השופר כסמל ליום הדין: השופר הוא אמצעי המכריז על ישיבת בית הדין בשמים – על אלוהים השופט את העולם. השופר מיועד גם לזרז את בני האדם העומדים למשפט, לעורר בהם חרדה מיום הדין ולגרום להם להתחרט על מעשיהם הרעים.
ולקשר הזה שבין השופר לחרטה נמצא גם רמז לשוני במדרש: השופר קורא לנו "שפרו מעשיכם".5
הפילוסוף היהודי פילון6 מציג שתי משמעויות לתקיעת שופר: משמעות אחת נוגעת לעם ישראל, והשנייה – לאנושות כולה. מבחינת עם ישראל, תקיעת השופר מזכירה את קול השופר במעמד הר סיני – "קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד" (ספר שמות פרק יט פס' 16). מבחינה כללית – השופר הוא כלי הקורא למלחמה או המזהיר מפני מלחמה מתקרבת.7 על-פי פילון, תקיעת השופר בראש השנה מזכירה לנו, לעם ישראל, את מעמד הר סיני, ולעולם כולו – את המלחמות ואת התקווה להפסקתן ולהיעלמות הרוע מן העולם, כמו שכתוב בתפילת ראש השנה: "וכל הרשעה [הרשעות שבעולם] כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ" – והכוונה לבקשה מה', שיבטל את כל משטרי הרוע בעולם (ובכך יביא להפסקת המלחמות).
צלם: יעקב סער, ביום הראשון של ראש השנה נוהגים ללכת לשפת הים או הנהר (או לכל מקור מים אחר), ולומר שם תפילה מיוחדת הכוללת את הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאותם" (ספר מיכה פרק ז פס' 19).
קטעים מתפילת "וּנְתַנֶה תוקף" – מתוך המחזור לראש השנה וליום הכיפורים
(מחזור: ספר תפילות נפרד מן הסידור, ובו התפילות לחגים ולמועדים: לראש השנה, ליום הכיפורים, וכן לשלושת הָרְגָלִים – פסח, שבועות וסוכות.)
לפניך קטע מתוך התפילה לראש השנה (וליום הכיפורים) – תפילת "וּנְתַנֶה תוקף" – הנקראת על שם המילים הפותחות אותה.
תפילה זו מבוססת על פיוט8 קדום מאוד, שנכתב כנראה בארץ ישראל לפני כ- 1,000 שנה. קטעים מן הפיוט הקדום התגלו במחזורים עתיקים וכן בגניזת קהיר.9
המסורת מייחסת את התפילה לרבי אמנון, שעל פי האגדה חי בעיר מגנצא שבגרמניה בתקופת מסעי הצלב.10
הפיוט מתאר את יום הדין בשמים – את האל היושב על כיסא מלכותו כדי לשפוט את בני האדם, את מלאכי השמים הנחפזים בפחד וברעדה, את קול השופר הגדול – ואת הדממה…
"וּנְתַנֶה תוקף קְדוּשַׁת היום
כי הוא נורא ואיום,
ובו תינשא מלכותך
וייכון בחסד כיסאך
ורחמים,
ותשב עליו באמת.
אמת כי אתה הוא דיין
ומוכיח, ויודע ועֵד,
וכותב וחותם וסופר וּמוֹנֶה,
ותזכור כל הנשכחות,
ותפתח את ספר הזיכרונות
ומאליו ייקרא…ובשופר גדול ייתקע,
וקול דממה דקה יישמע,
ומלאכים יחפזון,
וחיל ורעדה יאחזון,
ויאמרו: הנה יום הדין
…
וכל בָּאֵי עולם יעברון לפניך כבני מָרוֹן
כְּבַקָרַת רועה עדרו
מעביר צאנו תחת שבטו
כן תעביר ותספור וְתִמְנֶה
ותפקוד נפש כל חי
ותחתוך קצבה לכל בריותיך
ותכתוב את גזר דינם…"
| פירושים | |
| "וּנְתַנֶה תוקף קְדוּשַׁת היום כי הוא נורא ואיום, ובו תינשא מלכותך וייכון בחסד כיסאך ורחמים, ותשב עליו באמת. אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח, ויודע ועֵד, וכותב וחותם וסופר וּמוֹנֶה, ותזכור כל הנשכחות, ותפתח את ספר הזיכרונות ומאליו ייקרא…ובשופר גדול ייתקע, וקול דממה דקה יישמע, ומלאכים יחפזון, וחיל ורעדה יאחזון, ויאמרו: הנה יום הדין … וכל בָּאֵי עולם יעברון לפניך כבני מָרוֹן כְּבַקָרַת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו כן תעביר ותספור וְתִמְנֶה ותפקוד נפש כל חי ותחתוך קצבה לכל בריותיך ותכתוב את גזר דינם…" |
נספר על הקדושה של ראש השנה, כי היום הזה מעורר חרדה ופחד.המלכות והמשפט של אלוהים יתבססו על חסד. ותשב עליו ביושר, בצדק. ספר הזיכרונות ייקרא מעצמו.
המלאכים יחפזו, ימהרו,
כל האנשים בעולם יעברו לפניך, אחד אחרי השני, כמו בני צאן. תזכור את כל בני האדם. |