ט"ו בשבט: "יום הולדת" לכנסת

בתאריך ט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949) אישרה האסיפה המכוננת את חוק הַמַעֲבָר, שקבע כי האסיפה המכוננת תהיה הכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

מאסיפת הנבחרים – לכנסת

עד להקמת המדינה – ובמהלך כל תקופת המנדט הבריטי בארץ (1920 – 1948) – הייתה אסיפת הנבחרים הגוף העליון שייצג את היישוב היהודי בארץ ישראל. הנציגים לאסיפת הנבחרים נבחרו על בסיס מפלגתי בבחירות ארציות – יחסיות, כמו הבחירות לכנסת בימינו. אסיפת הנבחרים, שהייתה מעין גוף מחוקק, בחרה את הוועד הלאומי – הגוף המבצע שניהל את ענייניו של היישוב היהודי בארץ ישראל וייצג את היישוב בפני השלטון הבריטי עד להקמת המדינה.

לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ולקראת ההכרזה על הקמת המדינה הוקמה מועצת העם, שכללה את הוועד הלאומי, את הסוכנות היהודית וגופים ציבוריים נוספים. עם ההכרזה על הקמת המדינה (ה' באייר תש"ח) הפכה מועצת העם למועצת המדינה הזמנית.
בהתאם להכרזת העצמאות, נערכו בחירות לאסיפה המכוננת בחודש טבת תש"ט – ינואר 1949. אז הלכו תושבי מדינת ישראל בפעם הראשונה לקלפי, לבחור את נציגיהם. וביום ט"ו בשבט תש"ט הפכה האסיפה המכוננתלכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

הנשיא הזמני, הד"ר חיים ויצמן, פותח את מושב הכנסת הראשונה | צלם: הוגו מנדלסון

מן הכנסת הגדולה – לכנסת של מדינת ישראל

השם כנסת ניתן לבית הנבחרים של מדינת ישראל על שם המוסד המחוקק של שבי ציון שפעל בתקופת הבית השני ונקרא כנסת גדולה. הכנסת הגדולה פעלה בירושלים במשך כ- 300 שנה – מן המאה ה- 6 לפני הספירה ועד למאה ה- 3 לפני ספירה. גם מספר חברי הכנסת נקבע על-פי מספר חברי "כנסת הגדולה", שמנתה 120 חברים.

טקס הפתיחה של הכנסת הראשונה

בט"ו בשבט תש"ט – 14 בפברואר 1949 – נפתח המושב החגיגי הראשון של האסיפה המכוננת. את הישיבה הראשונה ניהל הנשיא הזמני, ד"ר חיים ויצמן, והשתתפו בה הרמטכ"ל, אלופי צה"ל, הרבנים הראשיים, שופטים ונכבדים נוספים. הטקס התקיים בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים, והוא נפתח בהדלקת נרות נשמה לזכר חללי השואה ומלחמת העצמאות. היושב ראש הנבחר, יוסף שפרינצק, קיבל את פטיש העץ, ושלוש הַקָשׁוֹת פתחו את טקס ההשבעה. מעמד זה אישרה האסיפה המכוננת את חוק המעבר שקבע כי האסיפה המכוננת תיקרא הכנסת הראשונה.

מנאומו של הנשיא הזמני, ד"ר חיים ויצמן, בפתיחת הכנסת הראשונה

"… ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האסיפה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה, בעיר הנצחית ירושלים. היום הזה אנחנו ניצבים על סף תקופה חדשה! אנו נכנסים למשטר הדמוקרטי המסודר והקבוע … חידוש ממלכת ישראל.
כל ימי עמלתי וחתרתי לעשות את המדע והמחקר יסוד למפעלנו הלאומי. אבל ידעתי גם ידעתי, כי מעל למדע יש ערכים נשגבים, אשר רק בהם מרפא לנגעי האנושות. [אלה הם] ערכי הצדק והיושר, שלום ואחווה. "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א 27)."