ט' באב – יום חורבן ירושלים

תשעה באב – יום ט' בחודש אב – הוא יום צום ואבל שנקבע במסורת היהודית לזכר חורבן בית המקדש וירושלים. תשעה באב נקבע כיום זיכרון לחורבן הכפול – לחורבן בית המקדש הראשון ולחורבן בית המקדש השני.

בית המקדש הראשון נחרב ונשרף בידי נבוכנאצר מלך בבל בחודש אב בשנת 586 לפני הספירה. ובית המקדש השני נחרב והועלה באש בידי המצביא הרומאי טיטוס בחודש אב בשנת 70 לספירה.

לפי המסורת, תשעה באב הוא יום אבל על החורבן הלאומי, הכולל את האסונות השונים שקרו לעם ישראל מאז חורבן הבית השני ועד לשואה.

חורבן הבית

המושג "חורבן הבית" מתכוון לחורבנו של בית המקדש, שהיה בשעתו המקום החשוב והקדוש ביותר בישראל. כאמור, בית המקדש הראשון נחרב ונשרף בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה; ובית המקדש השני – בידי הרומאים בשנת 70 לספירה.
לפי המסורת נחרבו שני המקדשים – גם הבית הראשון וגם הבית השני – בתשעה באב, הוא ט' בחודש אב. ולכן הפך תשעה באב ליום צום ואבל לאומי. חורבן הבית השני מסמל את השלב הראשון בגלות.

חורבן הבית השני

חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים במרד הגדול ברומאים (66-73 לספירה) מסמלים את אבדן העצמאות הלאומית של עם ישראל בארצו ואת ראשיתה של הגלות הארוכה.
חורבנו הגמור של היישוב ביהודה אירע כ- 60 שנה אחר-כך, בעקבות מרד בר-כוכבא (132-135 לספירה). במהלך המלחמה ברומאים ואחריה נהרגו והוגלו מן הארץ כשליש מן היהודים. מרכז האומה עבר מירושלים הכבושה והחרבה – ליבנה. ואף-על-פי כן נשאר בארץ רוב יהודי, וארץ ישראל המשיכה להנהיג את היהודים בתפוצות הממלכה הרומית.
חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה היה "מכה נוראה לעם ישראל". יש היסטוריונים שטוענים, כי מאז החורבן הפסיק עם ישראל להתקיים כאומה, והמשיך להתקיים רק כחברה בעלת דת ותרבות אחת. היסטוריונים אחרים סבורים, שעם ישראל הפסיק להתקיים כאומה רק כ- 60 שנה אחר-כך – אחרי מרד בר-כוכבא, בשנת 135 לספירה. ויש גם דעה האומרת, שלמרות החורבן והמרד המשיך עם ישראל להתקיים כאומה – במהלך כל הגלות הארוכה ועד עצם היום הזה.

המסורות על ט' באב במשנה

המשנה במסכת תענית מביאה 5 דברים שלפי המסורת ארעו בט' באב. אירועים אלו פרוסים על פני מאות שנים ומשקפים את התפישה המחשבתית שיום רע סופח עליו דברים רעים נוספים.

1. בתקופת המקרא –

נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ – אירוע שמסיים את שליחת המרגלים לארץ ישראל בראשית המסע במדבר. התשובות שהביאו המרגלים גרמו לעונש של 40 שנה במדבר – עונש שהפך את המסע ממשהו קצר למשהו ארוך מאוד.

חרב הבית בראשונה – חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה.

2. בתקופה ההלנסטית רומית –

חרב הבית בשניה – חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

נלכדה ביתר – בסוף מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה – העיר ביתר באיזור יהודה נכבשה לאחר מצור ארוך וקשה.

נחרשה העיר – גם אירוע זה היה בסוף מרד בר כוכבא – כחלק מהפיכתה של העיר ירושלים ל'אליה קפיטולינה' העיר נחרשה וחלק מבתיה נחרבו.