יום כיפור – לחלל או לא לחלל?

בחוק הישראלי לא קיימת חקיקה האוסרת התנהלות חילונית ביום כיפור, אך למרות זאת יום כיפור הוא היום היחיד בשנה שבו הציבוריות הישראלית, על כל גווניה, מיישרת קו, עוטה על עצמה טלית, ופוסעת לכיוון בית הכנסת, שם היא מעבירה את הזמן בצום, תפילות וחשבון נפש פנימי.
אך ישנם ביטויים נוספים המאפיינים את החג. אחד מהם הוא המראה המוכר של להקות אופניים שצובאות על הרחובות ונודדות ממקום למקום כאופני הקודש במעשה בראשית.
תרבות רכיבת האופניים, שהשתרשה עם השנים במרחב הציבורי, מעולם לא פגמה בצביון החג אלא להיפך – העשירה אותו בצבעים חילוניים יהודיים ופלורליסטיים, תוך שמירה על כיבוד המסורת והדת.
דווקא השנה, בעקבות התקנת שירות ה'תל-אופן' – שירות השכרת האופניים בתל אביב – התעורר פולמוס פוליטי סביב השאלה האם לאשר את הפעלת השירות ביום כיפור או לא.

פולמוס זה לא רק שעורר מחלוקת מיותרת וטפטף רעל בין הניצים, אלא גם הוכיח שוב כי כור היתוך ישראלי ויהודי אמיתי מתקשה להתקיים במקום שהדת והפוליטיקה דרות בכפיפה אחת.

גמר חתימה טובה וצום קל
צוות תרבות il

*המחלוקת סביב סוגיית הפעלת התל אופן בתל אביב: