כפר חב"ד

כשעולה בדמיונכם חלוץ, כיצד אתם מדמיינים אותו? יש להניח שאם לא מדובר בחלוץ "מסוג כדורגלן", אתם מדמיינים גבר צעיר, צבר, עם בלורית מתנפנפת ושרירים מפותחים, בידו בוודאי אוחז מעדר או נשק (או שניהם). זו תמונה מוכרת, אבל לצד אותו חלוץ היו גם רבים אחרים: אנשים לא צעירים, עולים חדשים, ובוודאי שהיו גם נשים. אם את כל אלה אתם יכולים לדמיין, האם יעמוד דמיונכם באתגר הבא – טרקטור חורש תלם בשדה צחיח, ונוהג בו חסיד חב"ד? חסיד אמיתי, עם פאות, כובע שחור וזקן ארוך.

זלמן שז"ר היה שר החינוך הראשון ונשיאה השלישי של מדינת ישראל. אבל הוא היה מעט שונה בנוף ההנהגה של מפא"י. שז"ר (שניאור זלמן רובשוב) היה נצר למשפחת רבנים חשובה מחסידות חב"ד, ולמרות שהיה לאחד ממנהיגי הציונות הסוציאליסטית, שמר אמונים גם לחסידות. אין פלא אם כך ששזר הציע לעזור לחברי החסידות להקים יישוב חקלאי חסידי בארץ ישראל.
האתר שנבחר הוא הכפר ספריא, כפר פלסטיני נטוש סמוך לעיר לוד. תושביו ברחו מאימת קרבות מלחמת העצמאות, ואת הבתים שצה"ל לא הרס ניתן היה לאכלס בקלות. הבתים התמלאו במהירות, הוקמו רפתות ולולים ונזרעו גידולים שונים. בנוסף נבנה בית ספר חקלאי ולצידו בית כנסת גדול. משמלאו הבתים הנטושים החלו החסידים בונים בתים נוספים. תחילה נקרא המקום 'שפריר', ורק ב-1955 שונה שמו רשמית לכפר חב"ד, אף שהתושבים כינו כך את מושבם מראשיתו.

בשנת 1950 נפטר האדמו"ר הזקן של חסידות חב"ד בביתו שבברוקלין, ניו-יורק. במקומו התמנה חתנו, המוכר בכינוי הרבי מלובביץ'. כמו קודמו גם הוא שמר על קשר קרוב עם הכפר, ודרש להתעדכן בכל המתרחש בו, אפילו בנאמר בישיבות הוועד. בכפר מספרים שפעם שלח הרבי מכתב שבו קבל על המרחק שהחסידים המבוגרים צריכים לעבור מתחנת האוטובוס ועד לבתיהם, ודרש מהוועד לשתול עצים ולהציב ספסלים בדרכם.

בשנת 1956 פקד את היישוב אסון גדול. שלושה מחבלים חדרו מירדן, נכנסו לבית הספר החקלאי והרגו חמישה צעירים. ראשי המדינה הגיעו לבקר בכפר, והאדמו"ר שיגר איגרת תנחומים ואף מתיישבים חדשים שיחזקו את רוחם של הנמצאים. הרצח זעזע את הציבור כולו, אבל עבור רבים היתה זו גם הזדמנות להתוודע למושב החסידים- החלוצים, שעברו על פניו כשנסעו בכביש בין תל-אביב לירושלים.

בשנת 1963 התמנה שזר לנשיא המדינה. הוא ששמר פינה חמה בליבו לחסידות נעוריו, ביקר כעת בכפר כנציגה הרשמי של מדינת ישראל. וכך בכל שנה, בי"ט בכסלו, 'חג הגאולה' במסורת חסידות חב"ד, היה מגיע ליישוב וחוגג עם התושבים. לא פעם הביא איתו גם אישים חשובים נוספים. 'חג הגאולה' מציין את יום שחרורו של האדמו"ר הראשון, מייסד החסידות, מהכלא הרוסי.

בשנת 1985 ביקש הרבי מלובביץ' כי תוכן הקרקע לקראת עלייתו שלו לכפר חב"ד. והוסיף בקשה מפתיעה: בית שהוא העתק מדויק של בית מדרשו בברוקלין, ניו-יורק -בכפר חב"ד. החסידים ניגשו מיד למלאכה, והבנייה התקדמה בקצב מדוד ובדיוק מדהים. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הגיעה הוראה נוספת מהרבי: הוא דרש כי המלאכה תושלם עד לי"ב בתמוז. תחילה היה נראה שהדבר בלתי אפשרי, ואולם "חסידים יודעים כי את רצונו של הרבי צריך להשביע", וכך, תוך שלושים ושלושה יום, בעמל של שמונים פועלים שעבדו כל שעות היממה, הושלם המבנה. עם זאת, בסופו של דבר לא עלה הרבי לארץ.

"לא רק אנשי תנועת העבודה היו חלוצים. אני מכיר הרבה יהודים שאינם פועלים – אבל הם ציונים חלוציים; כי כל חייהם, הונם, יוזמתם, משפחתם ועתידם נתקשרו עם המפעל הארצישראלי, מפעל ההגשמה הציונית." – ד. בן-גוריון, ישיבת הוועד הפועל הציוני  24.8.1948

הידעת?

תלמידיו של הרבי מלובביץ בנו העתקים של בית מדרשו במקומות נוספים בעולם, וביניהם ירושלים, מצפה רמון, מילאנו, מלבורן, בואנוס איירס ועוד.

שאלה לדיון

מה לדעתך מונע מיישובים נוספים ברוח זו לקום במדינת ישראל?