ל"ג בעומר – מי? מה? כמה?

י"ח באייר נראה כמו תאריך סתמי ולא ידוע, אבל הוא מציין יום מיוחד, ידוע ומוכר לכל אחד – ל"ג בעומר. ל"ג בעומר – כשמו כן הוא: היום ה- 33 מתוך 49 ימי ספירת העומר. ל"ג בעומר אינו תאריך וגם אינו שֵׁם – אלא מספר סידורי בלבד. והתאריך שבו חוגגים את ל"ג בעומר הוא י"ח באייר.
מכל ימי ספירת העומר – מדוע מציינים את ל"ג בעומר דווקא? ומדוע מציינים יום זה על-פי ימי ספירת העומר – ולא על-פי התאריך בלוח העברי?
אין בידינו תשובות ברורות לשאלות אלה – אלא השערות בלבד.

ל"ג בעומר ומרד בר כוכבא

במאה ה- 2 לספירה, בתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל, התרחש בארץ אחד מהאירועים הקשים בתלדות עם ישראל – מרד בר כוכבא (132 – 135 לספירה). שמעון בר כוכבא היה מנהיגו הצבאי ויש שסבורים שרבי עקיבא היה מנהיגו הרוחני של המרד. בראשית הציונות נקשר ל"ג בעומר כיום בו התרחש אחד הניצחונות של אנשי בר כוכבא על הרומאים, ולכן נקבע כיום שמחה, שבו מפסיקים את מנהגי האבלות של ספירת העומר. גם אם גרסה זו נכונה, עדיין לא ברור מדוע נזכר ותועד יום הניצחון על-פי התאריך בלוח העברי, אלא על-פי מספרו הסידורי של היום בספירת העומר.

בול ועליו דמותו של בר-כוכבא | צייר: א. קלדרון
בול מתוך הסדרה "מועדים לשמחה תשכ"ב".
יום ההופעה: ט' באלול תשכ"א-1961.

ל"ג בעומר – חץ וקשת

הקשר בין ל"ג בעומר ובין ניצחון אפשרי של בר כוכבא על הרומאים מתבסס גם על המנהג המיוחד שהתפתח בארצות הגולה: בני נוער יהודים נהנו בל"ג בעומר מיום חופשה מלימודים, והיו יוצאים לשדות וליערות עם חץ וקשת. יש הסבורים שמנהג זה בא לציין ולהזכיר את מרד בר כוכבא ברומאים.

אך אחרים מסבירים מנהג זה כחלק מן ההשפעה של הסביבה הנוכרית על הנוער היהודי: באירופה נהגו בני נוער לצאת בתחילת הקיץ, בעיקר בחודש מאי, לשדות וליערות – לטיולים, לתחרויות ריצה ולקליעה למטרה בחץ וקשת. ולכן יש הרואים במנהגי חץ וקשת של היהודים בל"ג בעומר השפעה של מנהגי הסביבה הלא-יהודית – ותו לא.

ל"ג בעומר והתנועה הציונית

התנועה הציונית הדגישה את הקשר ההיסטורי בין ל"ג בעומר ובין מרד בר כוכבא והמאבק לשחרור לאומי. ומכאן השירים שנהגו לשיר בל"ג בעומר על בר כוכבא, ובהם היללו את גבורתו כלוחם חופש נועז – "הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור, כל העם אהב אותו…" (מתוך שיר שכתב לוין קיפניס).
תנועות הנוער הציוניות בתפוצות אימצו את ל"ג בעומר – סמל המאבק לחירות – כחג לאומי של הנוער היהודי. כך, לדוגמה, ארגנה ההסתדרות הציונית בוורשה בשנת 1916 טיול המוני ליערות לכל ילדי תנועות הנוער היהודי. כמה מתנועות הנוער קבעו את יום ל"ג בעומר כיום ההצטרפות לתנועה.

ויש אירועים מתקופת המדינה שבדרך – הימים שלפני הקמת המדינה – הקשורים לל"ג בעומר, לדוגמה – בל"ג בעומר תש"א – 15 במאי 1941 החליטה המפקדה הארצית של ההגנה על הקמת יחידות צבא קבועות, שקיבלו את השם "פלוגות מחץ" – פלמ"ח.
חץ וקשת – אחד הסמלים של ל"ג בעומר כפי שנחוג בתפוצות, הפך לסמל הגדנ"ע , גדודי הנוער, שהוקמו במסגרת בתי הספר התיכוניים העבריים בישראל בתקופת המנדט הבריטי, בשנת תרצ"ט – 1939.

ש"ל גורדון / ל"ג בעומר

הַיַּעְרָה (=אל היער), הַיַּעְרָה בְּקֶשֶׁת וָחֵץ
נָקוּמָה (=נקום) נֵצֵאָה (=נצא) שָׁם פֶּרַח וָנֵץ (=וניצן)
יָצִיצוּ מֵעַל, מִצַּמֶּרֶת כָּל עֵץ,
שָׁם יֶרֶק וְזֹהַר וְרֹחַב אֵין קֵץ!
נַרְעִישָׁה הַיַּעַר, כִּדְרוֹר שָׁם נָעוּף,
נָשִׁיר עִם צִפּוֹר וּנְצַפְצֵף: צוּף, צוּף, צוּף!
נִשְׁרֹק עִם חָסִיל (= סוג של אַרְבֶּה) וּנְזַמְזֵם עִם הַזְּבוּב,
נִרְקֹד עִם צְפַרְדֵּעַ שׁוֹכֶנֶת הַסּוּף.
כָּל עֵשֶׂב, כָּל פֶּרַח יַבִּיעַ שָׁם אֹמֶר (=יאמר):
הַיּוֹם ל"ג בָּעֹמֶר, הַיּוֹם ל"ג בָּעֹמֶר!