מהו סדר ליל ט"ו בשבט?

מהו סדר ט"ו בשבט ומי עורך אותו? מי קובע מהו סדר טו בשבט וכיצד לערוך אותו?

אלו שאלות מצויינות – כולנו מכירים את ליל הסדר ביום הראשון של חג הפסח שבו אוכלים מצות ושותים יין וקוראים את ההגדה ולרוב סבא או אבא עורכים אותו. אבל מהו סדר ט"ו בשבט? ומהיכן הוא הגיע אלינו?

מקורו של המנהג במאה ה- 16 בצפת של המקובלים, שקבעו "סדר ליל שמחת האילנות". סדר זה של ט"ו בשבט כלל שולחנות ערוכים, מקושטים בפרחים ובענפי הדס, ועליהם שפע פירות ויין. המסובים היו לומדים על הפירות מתוך התורה, התלמוד וספר הזוהר, ואומרים תפילות מיוחדות לשלום האילנות.

במהלך המאה ה-18 אנו עדים לתפוצה מקיפה של מנהג זה לכל תפוצות ישראל מגרמניה, לארה"ב ועד למרוקו ומצרים. בעיקר בסיוע ה'מחזור' שיצא לטקס זה – 'פרי עץ הדר'.

בכל נוסחי המנהג ישנם כמה קוים משותפים:
1. שתית יין.
2. אכילת פירות מארץ ישראל או כאלו שמסמלים את ארץ ישראל.
3. קריאת קטעים שונים מהמקורות הקשורים בארץ ישראל, בפירותיה ובטבע המתעורר בסוף החורף.
הרבה מהנוסחים שאנו מכירים מתבססים בדרכים שונות על ליל הסדר של פסח ומשלבים בסדר ט"ו בשבט – 4 כוסות וכן שאלות בדומה ל'מה נשתנה' של ליל הסדר ודברים דומים.

גם בימינו ישנה התעוררות רבה בתחום ואנחנו עדים לנוסחים שונים ומיוחדים של הסדר. ראה את הנוסח שפרסם משרד החינוך, הנוסח של הרצל ובלפור חקק, הנוסחים השונים של מכון שיטים, טבע עברי וצהר.

את הסדר יכול לערוך כל אחד בביתו, בבית הספר, במתנ"ס ובכל מקום שירצה. כל מה שצריך הם פירות מהארץ, נוסח של סדר טו בשבט והרבה שמחה.