מי ימנה את שופטי בית המשפט העליון

בית המשפט העליון בישראל נפתח בטקס חגיגי. חמשת שופטיו הראשונים היו כולם גברים יהודים, אשכנזים, המזוהים עם מפלגות מרכז. עברו 14 שנים עד שמזרחי ראשון ישב על כס העליון, עברו 29 שנים עד שמונתה אשה ראשונה. ושופט ערבי ראשון? הוא מונה רק 56 שנים לאחר קום המדינה. מדוע חשובות עובדות אלה, אם בכלל? ומה זה אומר על בית המשפט של היום?

מדינת ישראל לא קמה יש מאין. קדמה לה תקופת "הרצה" ממושכת – בתקופת המנדט הבריטי. בתקופה זו נבנו מוסדות שלימים יהיו רשויות המדינה: כך לדוגמה הוקם כוח מגן, הוקמה הסתדרות עובדים, הוקמה מערכת מיישבת והוקמו מוסדות חינוך ומערכת השכלה גבוהה. אפילו מערכת כלכלית ענפה הוקמה עוד בטרם קמה המדינה. למעשה, כשבן-גוריון הכריז על הקמת המדינה כמעט לכל משרד ממשלתי הייתה כבר תשתית רחבה שהוכנה מבעוד מועד. אבל התשתית של משרד המשפטים הייתה שונה.

עד שנת 1948 נסמך היישוב העברי בעיקר על מערכת המשפט המנדטורית, שניסתה לתת ייצוג לכל הזרמים באוכלוסייה של ארץ ישראל. כיהנו בבית המשפט העליון שלה יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים. אין פלא שהמערכת הזו קרסה עם פרוץ מלחמת העצמאות, ומרבית שופטיה שבתו ממלאכתם. כשעזבו הבריטים את הארץ נפסק מימונה של המערכת, וישראל מצאה את עצמה ללא מוסדות משפטיים וללא מערכת משפטית מתפקדת. אפילו מסורת חוקתית, שלא לדבר על חוקה, לא הייתה בנמצא. גם מנסחי מגילת העצמאות, שהקדישו שורות רבות לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת, נמנעו מלהתייחס למערכת השופטת.

בין החותמים על המגילה היה פליכס רוזנבליט, שבאותם ימים היה עסוק מבוקר עד ליל בבניית מערכת המשפט. הוא קיבל את התיק המשפטי במינהלת העם – הגוףשהפך עם הקמת המדינה לממשלה הזמנית. כך הפך לשר המשפטים הראשון, ולכבוד המעמד גם שינה את שמו לפנחס רוזן. הוא כיהן בתפקיד כ-12 שנים, שבהן דאג לקבל סמכות כמעט בלעדית בעיצוב מערכת המשפט בישראל.

אחת השאלות הרות הגורל עסקה בזהותם של השופטים, ובעיקר בזהותם של שופטי בית המשפט העליון. שופטי העליון נחשבים לדמויות מרכזיות, ובין היתר הם אחראים לשמירה על הדמוקרטיה: הם יכולים להורות למדינה לשנות את דרכיה, והם כמעט היחידים שרשאים להתערב ולפסול חוקים של הכנסת. בקום המדינה קבע שר המשפטים מי יהיו חמשת השופטים שיישבו בבית המשפט העליון. לאורך השנים נשמעה ביקורת נוקבת על כך שבית המשפט של פנחס רוזן הוא אליטה מנותקת, שאינה מייצגת את הגוונים השונים בחברה.

יש הטוענים ששופט הוא קודם כול אדם (טענה מקובלת), ולא משנה כמה מנוסה יהיה, לא יוכל שלא לתת ביטוי לתפיסת עולמו בפסיקותיו. לכן, ככל שהתפיסות בבית המשפט יהיו מגוונות יותר, כך הפסיקות ישקפו את מגוון הדעות בחברה, ותצטמצם אפליה של מגזרים שונים. מנגד טענו משפטנים כי בחירת שופטים לפי שיוכם ולא לפי הצטיינותם המקצועית תחליש את מערכת המשפט. בעיה נוספת היא – איך מחליטים לאילו מגזרים נותנים ייצוג? האם צריכה כל מפלגה שופט? מה עם שופט דרוזי או בדואי או חרדי? ומה עם ייצוג לכל הזרמים השונים של היהדות, ומה עם קהילת הלהט"ב? כאן אולי המקום לציין שיש 15 שופטי עליון בלבד.

אם את השופטים הראשונים מינה שר המשפטים, הרי שהחל מ-1953 עושה זאת ועדה. הוועדה למינוי שופטים מורכבת משלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני עורכי דין. הרכב הוועדה נמצא בשנים האחרונות במרכזו של דיון ציבורי: בעוד ששרי הממשלה מבקשים להגדיל את כוחם, ולהתאים את הרכב בית המשפט העליון להלך הרוח הציבורי, טוענים המתנגדים כי זוהי פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.

עם קום עצמאותנו ניתנה לנו האפשרות לעשות שופטינו ושוטרינו אנשי-אמת ושונאי-בצע, ולראות בשליחי החוק ושומריו ידידי העם הנאמנים. בן-גוריון, חג העצמאות הראשון, 3.5.1949

הידעת?

בארצות הברית הנשיא הוא שממנה שופטים לבית המשפט העליון, אבל המינוי תלוי באישור הסנאט.

שאלה לדיון

כיצד לדעתכם יש לבחור את שופטי בית המשפט העליון?