מסכת בבא מציעא פרק ב משניות א-ז, יא

משנה א

אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז?
אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ:
מָצָא פֵרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת, כְּרֵכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, עִגּוּלֵי דְבֵלָה, כִּכָּרוֹת שֶׁלַּנַּחְתּוֹם, וּמַחֲרוּזוֹת שֶׁלַּדָּגִים, וַחֲתִכּוֹת שֶׁלַּבָּשָׂר, וְגִזֵּי צֶמֶר הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן, וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁלָּאַרְגָּמָן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
(דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.)
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי, חַיָּב לְהַכְרִיז.
כֵּיצַד?
מָצָא עִגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס, כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת.
רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל כְּלֵי אַנְפּוּרְיָא, אֵינוּ חַיָּב לְהַכְרִיז.

משנה ב

וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז:
מָצָא פֵרוֹת בַּכֶּלִי, אוֹ כֶלִי כְמוֹת שֶׁהוּא, מָעוֹת בַּכִּיס, אוֹ כִיס כְּמוֹת שֶׁהוּא, צִבּוּרֵי פֵרוֹת, צִבּוּרֵי מָעוֹת, שְׁלֹשָׁה מַטְבְּעוֹת זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, כְּרֵכוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכִכָּרוֹת שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, וְגִזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחוֹת מִבֵּית הָאֻמָּן,
כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, חַיָּב לְהַכְרִיז.

משנה ג

מָצָא אַחַר הַגָּפָה אוֹ אַחַר הַגָּדֵר גּוֹזָלוֹת מְקֻשָּׁרִים, אוֹ בִשְׁבִילִים שֶׁבַּשָּׂדוֹת, הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן.
מָצָא כֶלִי בָאֶשְׁפּוֹת, אִם מְכֻסֶּה, לֹא יִגַּע בּוֹ,
וְאִם מְגֻלֶּה, נוֹטֵל וּמַכְרִיז.
מָצָא בַגַּל אוֹ בְכֹתֶל יָשָׁן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
מָצָא בְכֹתֶל חָדָשׁ, מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ, שֶׁלּוֹ, מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים, שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.
אִם הָיָה מַשְׂכִּירוֹ לַאֲחֵרִים, אֲפִלּוּ מָצָא בְתוֹךְ הַבַּיִת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.

משנה ד

מָצָא בֶחָנוּת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
בֵּין תֵּבָה לַחַנְוָנִי, הֲרֵי הֵן שֶׁלַּחַנְוָנִי.
לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָנִי, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
בֵּין כִּסֵּא לַשֻּׁלְחָנִי, הֲרֵי הֵן שֶׁלַשֻּׁלְחָנִי.
לָקַח פֵּרוֹת מֵחֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁשִּׁלַּח לוֹ חֲבֵרוֹ פֵרוֹת, וּמָצָא בְתוֹכָן מָעוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
אִם הָיוּ צְרוּרִים, נוֹטֵל וּמַכְרִיז.

משנה ה

אַף הַשִּׂמְלָה הָיְתָה בִכְלַל כָּל אֵלּוּ,
וְלָמָּה יָצָאת?
לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ:
אֶלָּא מַה הַשִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת,
שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סִימָנִין וְיֶשׁ לָהּ תּוֹבְעִין,
וְאַף כָּל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סִימָנִין וְיֵשׁ לוֹ תוֹבְעִין,
חַיָּב לְהַכְרִיז.

משנה ו

עַד אֶמָּתַי חַיָּב לְהַכְרִיז?
עַד כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בוֹ שְׁכֵנִים. דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה רְגָלִים, וְאַחַר הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹן שִׁבְעַת יָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה, וְיַחֲזֹר שְׁלֹשָׁה, וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד.

משנה ז

אָמַר אֶת הָאֲבֵדָה וְלֹא אָמַר אֶת סִימָנֶיהָ,
הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן לוֹ.
הָרַמַּי, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֶת סִימָנֶיהָ,
הֲרֵי זֶה לֹא יִתֶּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים כב,ב)
"עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ", עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אֶת אָחִיךָ, אִם רַמַּי הוּא, אִם אֵינוּ רַמַּי.
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל,
יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל,
וְדָבָר שֶׁאֵינוּ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל,
יִמָּכֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים כב,ב)
"וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ",
רְאֵה הֵיאָךְ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.
מַה יְּהֵא בְדָמִים? <כַּמָּה>
רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן.
לְפִיכָךְ, אִם אָבָדוּ, חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן.
לְפִיכָךְ, אִם אָבָדוּ, אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן.

משנה יא

אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת אָבִיו, שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת.
אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ, שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת.
אֲבֵדַת אָבִיו וַאֲבֵדַת רַבּוֹ,
שֶׁלְּרַבּוֹ קוֹדֶמֶת מִשֶּׁלְּאָבִיו,
שֶׁאָבִיו הֱבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה,
וְרַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה, הֱבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

אִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ,
אֲבֵדַת אָבִיו קוֹדֶמֶת.
הָיָה אָבִיו אוֹ רַבּוֹ נוֹשְׂאִים מַשּׂאוּי,
מַנִּיחַ אֶת שֶׁלְּרַבּוֹ,
וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ אֶת שֶׁלְּאָבִיו.
הָיוּ אָבִיו וְרַבּוֹ בְבֵית הַשֶּׁבִי,
פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ,
וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו.
אֲבָל אִם הָיָה אָבִיו תַּלְמִיד חֲכָמִים,
פּוֹדֶה אֶת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ.