נובי גוד – חג יהודי? רוסי? ואולי ישראלי?

"בנובי מה?"

הוא השיב לי: בנובי גוד. מה אתה אומר לי שיש ישראלים שלא יודעים מה זה 'נובי גוד'.

אז מתברר שיש הרבה ישראלים שפשוט מעולם לא שמעו על נובי גוד. ואם תשאלו אותם אם הם שמעו על המימונה או על הסיגד – כולם יגידו בוודאי זה של זה .. וזה של זה … אבל מועד שחוגגים אותו כמה מאות אלפי ישראלים אותו אף אחד לא מכיר (חוץ מאלו שמוצאם מ …)

בכדי שמצפונכם לא יכביד עליכם אומר שזו חגיגה שמתקיימת בליל ה 31 בדצמבר. ואם מיד תאמרו לי 'אה זה סילווסטר'. אשיב לכם: לא. זה חג רוסי שנחגג כבר מאות שנים לכבוד תחילתה של השנה. ראשיתו של החג הזה כנראה בחגיגות כניסת השנה החדשה – Новый Год (נובי – חדש, גוד – שנה). ואם אתם סבורים שמדובר על חג דתי – נוצרי, הרי טעות בידכם – החג אינו דתי ואף בתקופת השלטון הקומוניסטי המשיך החג.

ואם אתם שואלים מה לבלוג הזה ולחג רוסי. כפי שכבר ראיתם אני מתעניין בחגים ומועדים כפי שמתעצבים בישראל המודרנית. והנה גם מועד זה מצטרף למערכת החגים הישראלית. נכון – בנתיים הוא עוד לא מצוין בתוכנית הלימודים של משרד החינוך (וחבל …), אבל הוא כבר מופיע כיום בחירה בחוקי המדינה של כולנו. לצערי, הוא אינו מוזכר כחג חילוני ישראלי אלא כחג דתי נוצרי (ראו כאן). למרות, שלדעת כל מי שאני מכיר הראשון בינואר אינו נחשב חג נוצרי (או 25 לדצמבר או ב-7 בינואר) וגם בהסברים שהופיעו בוועדת העבודה בעת הדיון (שלצערי אינו מופיע ברשומות הכנסת) היה שיום זה הוא חג של העולים מברה"מ לשעבר (ראו תיאור מאז).

אז מה יש לנו – חג של קהילת עולי ברה"מ שמשום מה לא חודר לתוך המציאות הישראלית? למה – מה מנע את כניסת החג? האם זה היקף החגיגות – ממש לא, משום שאת הסיגד לא הכיר איש עד לפני כמה שנים שקהילת יוצאי אתיופיה עשתה הרבה בשביל להחדיר אותו למודעות הישראלית. אולי זה הזהות של העושים – גם לא נראה? קהילת יוצאי ברה"מ השתלבה ברוב מרחבי הישראליות. אז אולי יש כאן שילוב בין מנהגי החג (שבאופן לא מפתיע מאוד דומים למנהגי חג המולד) ובין החשש הגדול של הרבה ישראלים מהנצרות ומה שהיא מביאה איתה. האם יש כאן את החשש הקמאי של היהודים מהנוצרים – משהו שמרחיק כל חג או מועד שדומה לחגים שלהם?

בשנים האחרונות התאגדה קבוצה שמטרתה להפוך את חג הנובי גוד לחג ישראלי. וכך הם כותבים בדף שהקימו לטובת המאבק:

אז מה יש לנו – חג אזרחי שקם על חורבותיו של חג דתי (עץ, מתנות וזקן נחמד) שתחילתו היכן שהוא בחג פאגני החוגג את המעבר ליום ארוך יותר (לתולדות המועד ראו מאמרו של אילון גלעד).

וכאן מגיעה השאלה הגדולה – למה לכולנו ברור שחג כמו הסיגד שנחוג על ידי כעשרת אלפים ישראלים חשוב שיכנס לספר החוקים יותר מחג שנחוג על ידי מאות אלפי ישראלים. זה שחג הסיגד יהודי במוצאו ומשמר תפיסות דתיות לא הופך אותו ליותר ישראלי מאשר הנובי גוד. אומנם לוח השנה שלנו מבוסס ברובו על הלוח היהודי אבל כבר שילבנו לתוכו מועדים אחרים כמו 'יום המשפחה' או 'חג האהבה' (תחליטו אתם מתי הוא). מי אנחנו שנקבע שחג צריך להיות בלוח השנה הישראלי או לא צריך להיות. אם יש קהילה גדולה שחוגגת אותו (ויש כזו קהילה) אנחנו כעם וכמדינה צריכים להתייחס אליו – בין אם זה ביום בחירה ובין אם זה בהיתר רעש (כמו ל"ג בעומר ויום העצמאות).

לפני כמה שבועות העלה הרב אבי נוביס-דויטש את השאלה: "האם הייתם מכניסים אשוח לבית כנסת – כדי לציין נובי-גוד?" ומדהים הוא עד כמה הרבה אנשים שבמקומות אחרים פתוחים, פה הרגישו שיש חצית קו. אני מניח שרובם בגלל הדמיון לחג הנוצרי הסמוך.

אבל חלק גדול מהמשיבים הסבירו שהקושי הוא העץ ולא ציון המועד. את המועד היו מציינים, אך ללא הסממנים הבאים איתו.

ופה אני שואל – מה ההבדל? האם ציון ראש השנה של השנה שאינה השנה היהודית מקומו בבית הכנסת? ואפילו תאמרו לי שהקהילה היא קהילה של עולי ברה"מ לשעבר והם נוהגים בביתם לחגוג את החג הזה – עדין, האם זה המקום. ומיד יאמרו לי אחרים – ומה עם חג ההודיה האמריקאי – למה אותו אין לך בעיה לציין בתוך בית הכנסת?

והתשובה היא זמן – כנראה אנחנו צריכים לעבור תהליך שבסופו נקבל אלינו את החגים השונים אלו שלנו, ואלו שלא שלנו, אלו שיש לנו אותם כבר אלפי שנים ואלו שאימצנו זה לא מכבר. הזמן יגיד את שלו ועוד יותר מזה העם יגיד את שלו. וכמו שהוא החליט לאמץ את חנוכה אבל לדחות מועדים אחרים (רבים מאוד שמוזכרים במגילת תענית) אולי הוא יאמץ את הנובי גוד וידחה את המימונה. את זה רק הזמן יגיד ולא שום דבר אחר.