עמוס עוז

עמוס עוז לבית קלוזנר הוא סופר ישראלי. נולד בירושלים בשנת 1939 ונפטר בשנת 2019.

תולדות חיים

עוז יליד הארץ . למד בבית ספר "תחכמוני" ואחר כך בגימנסיה העברית "רחביה". בהיותו בן 12 נפטרה אמו. בן 15 היה כשעבר לקיבוץ חולדה וחי שם שנים רבות. שירת בצבא בנח"ל. השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור כאיש מילואים בחיל השריון. תושב ערד שבנגב.

עוז הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. בעל תואר ראשון בספרות עברית ופילוסופיה, בעל תואר שני בפילוסופיה. שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות רבות בעולם (אוקספורד, ברקלי, בוסטון). חבר האקדמיה העברית ללשון. מחשובי היוצרים בישראל. נחשב לסופר של "דור המדינה".

עוז הוא פעיל גם מבחינה פוליטית-חברתית. הוא מרבה להתבטא בעיתונות והוא נחשב לנציג בולט של השמאל. הוא מפרסם מאמרים בנושאים פוליטיים. בשנת 1992 זכה בפרס השלום הבינלאומי מטעם איגוד המו"לים של גרמניה.

יצירתו

עוז כתב מבחר רומנים וסיפורים העוסקים בבעיות חברתיות ופוליטיות בחברה הישראלית. רבים מסיפוריו מתארים את החיים בקיבוץ או בירושלים. ספריו מיוחדים בזכות הראייה הריאלית והנימה הביקורתית שהביע ביחס לחיים בקיבוץ. שפתו של עוז עשירה בדימויים ובתיאורי נוף טעונים להם יש חלק בעיצוב הדמויות. עוז התמודד גם עם בעיית האנטישמיות והשואה והוא כתב על כך בשניים מספריו: "עד מוות" ו"לגעת במים, לגעת ברוח".

הרומן "מנוחה נכונה" עוסק בחייו של יונתן ליפשיץ. הספר פותח בהתלבטויות של יונתן לנטוש את הקיבוץ, את משפחתו ולהפנות גב לכל הערכים עליהם גדל. יונתן אומר "אתם עבדתם מחושך עד חושך כמו עבדים… ולי נתתם חדר לבן וצחור עם מטפלת בסינר צחור עם שמנת צחורה , שאהיה בן נקי וחרוץ וישר אבל גם מחושל וקשוח". יונתן , דמות צברית – קיבוצית חש עצמו כלוא במסגרת שלו ושואף להיחלץ מהמצב. עוז משלב ביצירה מונולוגים רבים מפי יונתן המביעים את רגשותיו למרוד , התלבטויותיו ואף חרטות לאחר מעשה. בעזבו הוא אומר "אני בוגד בסדר, אני עריק, מה שתגידו אתכם יהיה הצדק, כבשתם אותו את הצדק והוא שלכם לתמיד".

עוז זכה להישגים רבים על פועלו בתחום הספרות: פרס חולון ע"ש קוגל בשנת 1965, פרס ברנר בשנת 1976, פרס ברנשטיין בשנת 1983, פרס ביאליק בשנת 1986, פרס פפמינה אטרנג'ה בצרפת בשנת 1988. עוז זכה לאות אביר לגיון הכבוד הצרפתי בשנת 1998, ובתארי דוקטור לכבוד מאוניברסיטאות רבות בעולם. זכה בפרס ישראל לספרות בשנת 1998. היה מועמד לפרס נובל לספרות.

ספרים

"מיכאל שלי", "מנוחה נכונה", "ארצות התן" ,"מקום אחר", "לגעת במים, לגעת ברוח", "קופסה שחורה", "ממורדות הלבנון", "עד מוות", "מנוחה נכונה", "המצב השלישי", "אל תגידי לילה", "אנשים אחרים", "הר העיצה הרעה", "לדעת אישה", "עד מוות", "פנתר במרתף", "אותו הים", "סיפור על אהבה וחושך".

ספרי מסות ורשימות: "באור התכלת העזה", "פה ושם בארץ ישראל", "ממורדות הלבנון", "שתיקת השמים", "מתחילים סיפור", מסות על יצירת עגנון: "דו"ח על המצב", "שתיקת השמים".

ספר לילדים ולנוער: "סומכי".

עוז פרסם גם ספרי מסות בשפות זרות: "דוח על המצב", "ישראל, פלסטין והשלום", "הסיבה האמיתית למות סבתי". ספריו תורגמו ל- 35 שפות זרות: גרמנית, אנגלית, צרפתית, פינית,יפנית, ערבית, סרבית, איטלקית ועוד.