פסח בימי קורונה

לפניכם הצעות ללמידה מרחוק, בתקופה זו שבה אנו מרותקים לבתים.

כיתות א–ג

רעיונות למפגשים וירטואליים (בפורום הכיתתי או במדיה אחרת)

• נקיים סדר פסח כיתתי וירטואלי:
  – נדון עם הילדים מה כדאי להביא לסדר פסח כזה (טקסטים, תמונות וכדומה).
  – נקיים מפגש וירטואלי בשעה שנקבעה מראש, ואליו יביא כל אחד מהילדים את מה שהתבקש להביא לאחר הדיון.
• נספר על ליל הסדר המשפחתי שלנו: מה אני הכי אוהב/ת בליל הסדר? אילו דברים חוזרים בכל שנה?
  (חשוב להיות רגישים לאוכלוסיית הכיתה. אם יש ילדים רבים שאינם מקיימים את ליל הסדר, לא נקיים פעילות זו.)
• נחבר חידות לחג: הילדים יחברו חידות לחג (על מנהגים, על הסיפור, על ההגדה) על בסיס מידע מהאינטרנט (אפשר לרכז עבורם תכנים מותאמים לגיל), וחבריהם לכיתה יענו.
• נצייר את סיפור יציאת מצרים:
  – נחלק את הכיתה לקבוצות.
  – כל קבוצה תהיה אחראית ליצור רצף של ציורים – קומיקס או עם טקסט למטה או עם כותרת לכל ציור. הילדים ישוחחו ביניהם בשיחת ועידה בטלפון או באמצעי טכנולוגי שיוקצה באתר בית הספר, ויקבעו: איזה קטע בסיפור יצייר כל ילד? איזה סוג ציור נצייר – קומיקס, ציורים עם כותרות?
  – כל ילד יצייר את הציור שלו.
  – ניצור תערוכה וירטואלית באתר בית הספר על פי קבוצות.

יחידת לימוד דיגיטלית

מה נשתנה?
היחידה עוסקת בחג הפסח ובעונת האביב. במרכזה עומדת השאלה "מה נשתנה?" כשאלה סמלית בתקופה זו של השנה: מה נשתנה בחג הפסח? מה נשתנה בטבע? העמוד הראשי של היחידה מעוצב בתבנית הידודית (אינטראקטיבית). הקלקה על כל אחד מן האריחים פותחת אחת מארבע פעילויות המזמנות מפגש עם טקסט מידע על החג ועל העונה, טקסטים מן ההגדה, שיר ויצירות אומנות בנושא האביב, משחקים ופעילויות נוספות.

כיתות ד–ו

רעיונות למפגשים וירטואליים (בפורום הכיתתי או במדיה אחרת)

• נקיים סדר פסח כיתתי וירטואלי:
  – נדון עם הילדים מה כדאי להביא לסדר כזה (טקסטים, תמונות וכדומה).
  – נקיים מפגש וירטואלי בשעה שנקבעה מראש, ואליו יביא כל אחד מהילדים את מה שהתבקש להביא לאחר הדיון.
• נדון בשאלות מה היא חירות ומי הוא לוחם חירות, ממשה רבנו עד לוחמי חירות מהתקופה המודרנית.
  נבקש מהילדים לצפות בסרט או לקרוא על לוחם חירות, ולשתף בפורום מה למדו על אותו אדם. קישורים לדוגמה: חדשות מהעבר על גנדי | חדשות מהעבר על מרטין לותר קינג | ערך בוויקיפדיה על שירין עבאדי
• נדון באמירה המופיעה בהגדה של פסח "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
  נשאל– לדעתכם, האם באמת חשוב לנהוג כך? למה? מדוע מי שכתב את המשפט הזה חש כך?
  ההסברים של הילדים יכולים להיות מגוונים ויש לעודד זאת: הצורך בזהות לאומית ובקשר עם העבר של עמנו, החשיבות בכך שנעריך את היותנו בני חורין ולא נקבל זאת כמובן מאליו, ההשפעה שיכולה להיות לתחושה שאנחנו היינו עבדים על היחס שלנו כלפי האחר (כמו בשירה של עלמה זהר, ממצרים) ועוד.

יחידת לימוד דיגיטלית

ארבע קושיות

כיתות ז–ט

רעיונות למפגשים וירטואליים (בפורום הכיתתי או במדיה אחרת)

• נדון בשאלה – האם אנחנו חשים שאנו בני חורין? לכאורה אנחנו בני חורין: יש לנו מדינה משלנו, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, גם כילדים יש לנו חירות לבחור באילו חוגים להשתתף, איזה סגנון לבוש לבחור ועוד. אבל האם אנחנו באמת בני חורין? האם אנחנו לא משועבדים לשום דבר?- העלו שאלות בנוגע ללחץ חברתי, לאופנה עכשווית, לצורך להתעדכן כל הזמן במה שקורה ברשתות החברתיות, למסכים, לחובות שיש לכל אחד מאיתנו בחיים.- אפשר לצאת אל הדיון מתוך השיר עבדים / ברי סחרוף.
• החירות היא אחת מזכויות האדם הראשונות המופיעות בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. למעשה, רבות מהזכויות המפורטות באמנה הן נגזרות של זכות זו. החירות באה לידי ביטוי גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בספר החוקים של מדינת ישראל:
  

  זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין.

  כיוונים אפשריים לדיון:

  – מדוע האדם זכאי לחירות? למה חשוב לעגן בחוק את הזכות הזו?

  – מה קורה כאשר הזכות לחירות עומדת בסתירה לזכויות אחרות?

  אפשר להעלות שאלות אקטואליות הנוגעות למשבר הקורונה: בתקופה האחרונה ממשלות ברחבי העולם מטילות מגבלות רבות על ההתנהלות היום-יומית של האזרחים, שפוגעות בחירות שלהם. הדבר קורה משום שהזכות לחירות של אדם עלולה להתנגש עם הזכויות של אחרים לחיים או לביטחון אישי, זכויות שגם הן מופיעות בהכרזה לכל באי עולם:

  כל אדם יש לו הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי.

  – האם יכולה להיות התנגשות בין הזכות של שני בני אדם לחירות? האם החירות של אדם אחד יכולה לבוא על חשבון חירותו של אדם אחר?

  אפשר להתייחס לטקסטים האלה:

  אם אני מכיר [בעובדה שהאדם] הוא יצור חופשי החייב לשאוף לחופש שלו בכל תנאי שהוא, אני מכיר יחד עם זאת [בכך] שאיני יכול שלא לשאוף גם לחופש הזולת.
  (מתוך: ז'אן-פול סארטר, האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם, הוצאת כרמל, ירושלים, 1988, עמ' 43)

  וְאוֹמֵר 'וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת', אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה"
  (פרקי אבות, פרק ו משנה ב)

יחידות לימוד דיגיטליות

קצרים על מועדים: פסח
סרט ושאלון טריוויה שנועדו להעביר לתלמידים את המידע העיקרי על פסח.

על הקשר בין מצה לבין חירות
יחידה ללימוד עצמי העוסקת במצה כסמל לחירות. היחידה מביאה טקסטים המסבירים את הקשר בין מצה לבין חירות: שני טקסטים הנותנים את הפרשנות המוכרת יותר – הקשר בין המצה לבין בצקם של בני ישראל שיצאו ממצרים שלא הספיק להחמיץ; וטקסט המעניק פרשנות מעניינת הקושרת בין תכונותיה של המצה לבין רעיון החירות.