קדיש אלטרנטיבי

קדיש אלטרנטיבי

על פי המסורת היהודית נהוג לומר את תפילת הקדיש על ידי בני המשפחה הקרובים בעת הקבורה. התפילה נאמרת בארמית ותוכן התפילה מתמקד בשבח והלל לאלוהים. על פי פירוש אחד, עבור אדם דתי אמירת תפילה המתמקדת בתשבוחות לאל היא אמירה חזקה שבעת צערם של האבלים יש בהם את הכוח והיכולת לשבח את אלוהים. דוקא בשעת צער שבו יכולים להתעורר כעס תסכול ועצב על אובדן אדם קרוב, המסורת מכוונת את האבל להאדיר את האל, לומר זאת בתוך קבוצת אנשים. יש בכך קבלה של גדולתו של אלוהים מתוך השקפה כי אנחנו בני האדם לא יכולים להבין את דרכי העולם ומקומנו בו.

אמירת הקדיש מושרשת עמוק בתודעה ויהודים רבים, כולל יהודים חילונים ממשיכים במנהג. יש המוצאים נחמה באמירת טקסט מוכר בהקשר הצער והאבל, יש שעושים זאת מתוך כבוד למסורת ויש המתקוממים נוכח אמירת תפילה אחידה ולא אישית, המתמקדת באלוהים ולא באדם.

בקרב חלק מהחילונים נוצרה התנגדות למסורת של אמירת הקדיש המסורתי. בשעת צער הם אינם מוצאים נחמה באמירת התפילה ואינם רוצים לומר דברי הלל לאלוהים כאשר הם אינם מאמינים בו. בכך, נוצר צורך במציאת חלופה למסורת, ובמספר קיבוצים נכתבו נוסחים אלטרנטיבים לקדיש אשר בניגוד לקדיש המסורתי אינם משבחים את האל, וברובם אלוהים לא מוזכר כלל. נוסחי הקדיש החילוני מתמקדים באדם ובאובדן.

למרות שהטקסטים האלטרנטיבים נכתבו מתוך רצון ואף תוכחה כנגד האמונה והמוסרת, רבים מן הטקטסים האלטרנטיבים שומרים על זיקה לקדיש המסורתי על ידי שימוש במילים מתוך הקדיש כמו "יתגדל" ואף במבנה התפילה אך בשינוי מהותי של תוכן האמירה המשנה את המיקוד מאלוהים אל האדם.

מעניין הוא שגם המנסחים החדשים נשארים עם הביטוי "קדיש" כמתאר את הטקסט שהם אומרים מתוך קשר ורצון לשמור על המסורת ועל הזיקה לטקסט שאותו אינם מוכנים לומר.

הלוויה, 1938 I צילום: ארכיון עין השופט

כתבה על הקדיש החילוני בקיבוץ יגור

נוסח הקדיש מאת צבי שאר והסבר על חייו

קדיש חילוני מאת שלום סמיד

כתבה על חיים חפר והתנגדותו שיאמרו עליו קדיש לאחר מותו (בדקה 1:29 מתייחס למוות ולהתנגדות שלו לטקס קבורה דתי)