רבי יהודה הלוי – עבודה בכיתה
עבודה בכיתה המתייחסת לרבי יהודה הלוי והעברת האמונה באל מאב לבן
רבי יהודה הלוי – מהו עיקר היהדות?
כדי להקל על הבנת דברי רביי הודה הלוי בנוגע להעברת ה"עניין האלהי" מאב לבן כדאי להשתמש בתרשים על הלוח. זוהי גם הזדמנות מצויינת להזכיר לתלמידים מיהם האבות ומה הקשר ביניהם.
מושגים חשובים:
העניין האלהי – תכונה שמועברת מאב לבן וקיימת רק אצל היהודים. תכונה זו מאפשרת ליהודי להגיע לרמת הנבואה (קשר ישיר עם ה'). ניתן להגיע לרמה זו אם מקיימים את דברי התורה ולומדים אותה.
גרעין – במשל, מי שיש לו את התכונה האלהית. הילד שקיבל את התכונה הזו הוא החשוב ביותר (הגרעין).
קליפה – אותם ילדים שלא קיבלו את התכונה האלהית. הם הילדים הם חשובים ולכם הם כקליפות.
מקרה מבחן – "חטא ישראל, אף על פי שחטא – ישראל הוא" (עמ' 37-39)
| רש"י | חת"ם סופר | הרב עובדיה יוסף | |
| המקרה | זוג יהודים שהתחתנו בחתונה יהודית ונאלצו להתנצר (היו אנוסים). לאחר זמן מה האשה חזרה ליהדות ואילו הגבר נשאר נוצרי. | יהודים שמחללים את השבת. | איש חילוני ממשפחת כהנים שמגיע לבית הכנסת ורוצה להשתתף בתפילה ואף לעלות לברך 'ברכת כהנים' (לקרוא בחוברת מהי ברכת כהנים). |
| הזמן | ימי הביניים, המאה ה-11, זמן רדיפות יהודים | המאה ה-19, עידן מודרני בו יהודים מסויימים רוצים להידמות לשכניהם הגויים ולהיטמע בתרבות בהם הם יושבים. גורמים אורתודוכסים חושבים שקיימת סכנה גדולה מאד ליהדות, אם ימשיכו לקבל את השינויים שעושים בדת ובאמונה. | המאה ה-20. רב שחי במדינת ישראל, ללא סכנת התבוללות שנשקפת ליהודים שגרים כאן. |
| השאלה | האם על האשה לקבל גט מבעלה או שמא הנישואים שלהם בטלים (ואז היא יכולה להתחתן עם גבר אחר). | כיצד יש לנהוג במחללי השבת שהרי כתוב בתורה "כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת". | האם אפשר לתת לחילוני שמחלל שבת לעלות לדוכן בבית הכנסת ולברך את כל הקהל בברכת כהנים?
(אתם זוכרים מה צריך לעשות למי שמחלל שבת?) |
| התשובה | הנישואים תקפים והאשה זקוקה לגט מבעלה, אפילו שהוא מגדיר עצמו כנוצרי. רש"י מתבסס על הכלל התלמודי "חטא ישראל…" וטוען שהאיש והאשה הם יהודים לכל דבר. | לא ניתן לשפוט את האנשים האלו בדיני נפשות (לא ניתן לתת להם גזר דין מוות) ולכן חייבים להכריח אותם לשמור שבת. אם לא הצליחו לעשות זאת יש לנדות אותם מהחברה ושמם יימחה מישראל. | אמנם ב'שולחן ערוך' כתוב שאין לאפשר למי שהמיר את דתו לברך ברכת כהנים אבל לפי תשובת הרב עובדיה יוסף צריך לאפשר לכהן זה לברך את הקהל בברכת הכהנים. כהן זה אינו כעובד עבודה זרה אלא כמי שלא שומר מתוך שגגה (בלי כוונה) ולא במזיד (בכוונה).
*** חשוב לשים לב שיש לרב עבדיה יוסף שלושה נימוקים בתשובתו*** |
| הערות | רש"י חי בתקופה בה רודפים את היהודים ומתוך חשש לחייהם רבים התנצרו או עשו עצמם כמי שמתנצרים ולכן יש לו אינטרס לקבל את כל מי ששב ליהדות ואף לומר שנשאר תמיד יהודי. | חת"ם סופר חי בתקופה שבה יש ערעור על הסמכות הדתית ההלכתית. ישנה סכנת התבוללות מרצון (ולא מכפיה) והאינטרס הוא לשמור על היהדות המוכרת עד תקופתו, ללא שינוי. | הרב עובדיה יוסף חי במדינה יהודית, בעלת רוב יהודי. סכנת ההתבוללות נמוכה מאד ולכן אין צורך לנהוג בחומרה. בנוסף מדבר הרב עובדיה יוסף על הצורך בשמירת השלום בין הזרמים ביהדות ובצורך בקבלת האדם החילוני ולא בהרחקתו. |