שלמה ארוך (1923-2009)

מתאגרף יליד יוון. נחשב עד היום לסמל של הקהילה היהודית במדינה, ובעיקר של קהילת סלוניקי, שרובה נספתה במלחמת העולם השנייה. בגיל 17 כבר היה אלוף הבלקן במשקל קל-בינוני. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1943, נשלחו הוא ומשפחתו למחנה הריכוז אושוויץ – בירקנאו.

הגרמנים זיהו את המתאגרף והחליטו להשתמש בו לצורכיהם בתמורה ללחם ולתנאים נוחים יותר במחנה המוות. ארוך נאלץ להיאבק בלא פחות ממאתיים קרבות במחנה. הוא סיפר שהקרבות הוכרעו בשתי דרכים: עד לנוק אאוט, או עד שלקהל ולשופטים נמאס מהקרב, "ובכל מקרה לא לפני שהם [הנאצים] ראו דם. הם אהבו מאד דם". בתמורה לקרבות קיבל לחם והצליח לשרוד את המחנה. ב-1945 הועבר למחנה ברגן-בלזן, שם גם הכיר את אשתו, ולאחר המלחמה עלה עמה ארצה.

סיפור חייו של ארוך זכה לעיבוד קולנועי בשם "ניצחון הרוח", בכיכובו של השחקן ויליאם דפו. בעקבות הסרט זכה סיפורו של ארוך לתהודה בין-לאומית ומתאגרפים חשובים מהדור החדש, כמייק טייסון, ביקשו ואף זכו להיפגש עמו.