תיקון ליל שבועות – מה זה הדבר הזה?

חג השבועות הוא חג מקראי שעיקרו חקלאי. במהלך הדורות כנראה בראשית ימי הבית השני קיבל חג זה גם את התורה והפך להיות 'חג מתן תורה'. בימי הביניים מקבל חג זה תפנית נוספת – בחוגים שונים של יהדות המזרח מתפתח מנהג – תיקון, ובמילים שלנו – תיקון ליל שבועות. ומשם עבר לכל תפוצות ישראל ומצא את דרכו גם בחברה הישראלית שאינה דתית.

תיקון ליל שבועות - המאה ה-16

ראשיתו של המנהג הוא בספרד בסוף המאה ה-13. ר' משה די לאון – חכם מקובל המוכר לנו כמי שפרסם את ספר הזוהר (וכנראה אף כתב אותו) מתאר את המתרחש בליל שבועות:

נהגו הקדמונים ז"ל עמודי עולם אותם אשר יודעים להמשיך חן ממרומים שלא לישן בשתי לילות הללו של שבועות [צריך לזכור שבגולה יש שני ימי שבועות]. וכל הלילה קוראים בתורה בנביאים ובכתובים, ומשם מדלגין בתלמוד והגדות, וקורין בחכמות בסתרי התורה עד אור הבקר, וקבלת אבותיהן בידיהן. (הועתק מכתב ידו)

אחד התיקונים המעיינים וכנראה גם הראשונים התקיים בתורכיה של שנת 1533. שם מתכנסים חכמים תלמידיו וממשכי דרכו של שלמה מלכו שהמאחד בניהם שכולם היו ממגורשי ספרד. וסביב לימוד שקבע ר' שלמה אלקבץ (המוכר לנו כמי שחיבר את הפיוט לשבת לכה דודי) הם לומדים כל הלילה. המשכו של הסיפור מרתק והוא כולל את התגלות השכינה אבל זו אינה מעניינו (למעוניינים ראו כאן). אבל החשוב הוא שמכאן ואילך אנו שומעים על סדר לימוד קבוע בליל שבועות.במהלך המאות ה 15-14 אנחנו שומעים על חכמים שונים בעיקר בספרד שנשארים ערים בכל ליל שבועות ולומדים בהם תורה.

בצפת של המאה ה-16 מקום בו תורת הקבלה (חוכמת הנסתר של היהדות) מקבלת חשיבות רבה מאוד מתקבע המנהג חדש – תיקון ליל שבועות.

מה כולל התיקון של חכמי צפת והדורות שאחריהם?

התיקון הוא סדר לימוד מאוד דווקני – מתחיל בתורה, עובר לספרי הנביאים והכתובים ואחר עובר ללמוד מקורות מתוך המשנה, ספר הזוהר, תרי"ג מצוות ועוד (תיקון ליל שבועות משנת 1825).

וחשוב לדעת שמקור המילה תיקון אינו בעברית ומשמעו בארמית – קישוט בתכשיטים. האדם בלימודו מקשט את עצמו ואת עם ישראל לפני האירוע המשמעותי שיתקיים בבוקר – מתן תורה.

וכך במשך מאות שנים למדו יהודים בליל שבועות חלקים מתוך התורה שלאמונתם ניתנה להם בבוקר שבועות לפני אלפי שנים. חלק מהקהילות למדות את הסדר הקבלי וחלקם למדו במבנה לימודי משתנה. לימוד זה קיבל טעמים רבים ורובם סביב החיבור בין עם ישראל לתורתו במתן תורה שה'תיקון' הוא הכנה לקראת חידוש האירוע המקראי בבית הכנסת בתפילת שחרית.

במהלך המאה ה-20 אנו עדים לשינוי בקרב חלק מהקהילות – כבר לא סדר קבוע הכולל קטעים קבועים אלא שיעורים שמכוונים לקהל הרחב. תהליך זה נוצר כנראה בגלל הקושי בלימוד ואמירת כל הסדר והרצון להביא יותר אנשים לאירוע של ליל שבועות.

במהלך שנות ה-60 של המאה העשרים אנו עדים לתחילתם של תיקונים גם בקהילות שאינן דתיות בתחילה בקיבוצים ואחר גם במקומות אחרים.

מדינת ישראל ראשית שנות האלפיים

במהלך שנות השמונים ובעיקר סביב שנות התשעים וראשית שנות אלפיים התפתחה בישראל תנועת 'התחדשות יהודית'. תנועה זו הובלה על ידי יהודים חילוניים, שהבינו שהניתוק ממקורות היהדות מהווה אבן נגף בתהליכים שעוברת החברה הישראלית. 

אנשים מתוך התנועה הקימו אירגונים מגוונים שבהם לומדים מקורות יהודיים וישראלים מתוך תפיסה שאינה מחוייבת להלכה. תפישה שמאפשרת לכל אחד לבא וללמוד תורה כדרכו.

אירגונים אלו אימצו את מושג תיקון ליל שבועות ואת מהות ה'לילה הלבן' והפכו אותו להפנינג של לימוד תורה – משהו שמקיף את כולם ונותן לכל אחד את היכולת להתחבר וללמוד תורה שוב.

ליל תיקון ליל שבועות שאירגן 'עלמא – בית לתרבות עברית' בתל אביב (תשס"ט – 2009)

וכנראה שגם תיקונים אלו אינם המילה האחרונה. ראו את דבריה של סיוון רהב מאיר על התיקון 2015 – את מי אנחנו מתקנים ולמה (עם קצת ביקורת עלינו):