האם ניתן להקים מדינה ליהודים רק בארץ ישראל?
למרות הקשר החזק בין העם היהודי לארץ ישראל נשקלו אפשרויות שונות להקמת מדינה ליהודים במקומות אחרים. האם היה זה נכון? האם המקום היחידי עבור הקמת מדינה ליהודים היא ארץ ישראל?
מתוך שלוש השאלות ביחידה זו:
- האם זהות יהודית מחייבת טריטוריה?
- האם הטריטוריה חייבת להיות ארץ ישראל?
- מה טיב הזיקה שלנו לארץ? למה דווקא פה?
בשיעור זה נעסוק בשאלה השנייה:
2. האם הטריטוריה חייבת להיות ארץ ישראל
הטקסטים אותם נלמד בשאלה זו:
הרצל (עמ' 89)
עמוס עוז (עמ' 91)
כיצד עונה כל אחד מההוגים ?
הרצל – הרצל מעלה את האפשרות להקים את מדינת היהודים בארגנטינה. אין זה אומר שהוא לא מכיר בחשיבותה של ארץ ישראל בשביל העם היהודי. השיקולים של הרצל הם רבים. הרצל היה מעדיף להקים את מדינת היהודים בארץ ישראל ולא במקום אחר, אבל…
הרצל מנמק את בחירת ארגנטינה בנימוקים שונים (אפשר לשאול את התלמידים מהם הנימוקים של הרצל):
1) ארץ רחבת ידיים- יש מספיק מקום
2) ארץ דשנה ופוריה
3) אקלים נח
4) ממשלת ארגנטינה תתן לנו שטח בלי שנצטרך להלחם למענו – נתינת השטח יכולה להיות מיידית.
נימוק 4 הוא בעצם הנימוק העיקרי – הרצל מודע לבעיות של העם היהודי באירופה ומבקש למצוא פתרון מיידי לבעיית האנטישמיות. מכיוון שהדבר ניתן ליישום מהיר בארגנטינה, הרצל ממליץ עליה. ברור שאם הפתרון המיידי היה יכול להיות בארץ ישראל, היה הרצל מעדיף את ארץ האבות.
עמוס עוז – חשוב לציין שעמוס עוד היה ילד בן 9 כאשר קמה מדינת ישראל. הוא נולד בארץ ולא עלתה השאלה להכין צריך להגיע. הוא לא מכיר מציאות אחרת מלבד החיים בארץ ישראל. אין ביכולתנו לדעת מה היה עמוס עוז אומר אילו חי בתקופתו של הרצל.
התשובה של עמוס עוז לשאלה שהצגנו בתחילת השיעור היא שמדינת היהודים חייבת להיות בארץ ישראל. עוז מסביר את הקביעה שלו ואומר שהמדינה לא היתה יכולה לקום בשום מקום אחר, בגלל המחויבות שיש לעם היהודי כלפי ארץ ישראל מאז ימי האבות. הוא מתאר את קשרי הגעגוע של העם לארץ ישראל במשך אלפיים שנות גלות. לדבריו התרבות היהודית שמרה היטב על הקשר בין העם ובין הארץ וזה מופיע בכל התפילות. מכיוון שהקשר הרגשי כל כך עמוק לא היתה יכולה לקום מדינה בשום מקום אחר. עם זאת מדגיש עוז כי התפילות והגעגועים הם רק חלק תומך בהקמת המדינה בארץ ישראל ואת הארץ הקימה תנועה חילונית שידעה להיעזר בקשר הרגשי-דתי של היהודים לארצם.