הכח וינה – פעם היו לנו כוכבי כדורגל אמתיים

מועדון הספורט של הכח וינה נוסד ב-1909 על ידי הרמן קרנר, פריץ לנר, דוד ויינברגר ולאיוש וייס. המועדון שאף להתעסק בכדורגל בלבד, אך בעקבות הפסד 0:10 במשחק הבכורה, פנו במועדון לענפים נוספים כמו שחיה, כדור-מים, היאבקות, שחמט והוקי. בשנת 1925 שלט המועדון היהודי בספורט האוסטרי ושלח נציגים לאולימפיאדות כדי לייצג את המדינה האוסטרית. בשיאו כלל 16 ענפי ספורט ו-5,000 ספורטאים רשומים.

גולת הכותרת של המועדון הייתה בסופו של דבר מועדון הכדורגל שלו שבשיאו, נחשב לאחד הגדולים באירופה. כוחו של מועדון הכדורגל הוינאי נבע מאווירת האינטלקטואלית שעטפה את הקבוצה. האחים ווילי והוגו מייזל (Meisl) שהיו הנפשות הפועלות העיקריות בכדורגל האוסטרי, תרמו לעיצובו ולאופיו של הכדורגל באירופה. הם ניהלו וכתבו על הכדורגל האוסטרי וראו בספורט נושא שיחה לגיטימי בבתי הקפה וככזה שניתן למדוד בפרמטרים מדעיים בוינה בה צמחה הפסיכואנליזה ממש באותה העת.

הכח הייתה לקבוצה הראשונה שהביסה קבוצה אנגלית על אדמת הממלכה כאשר הביסה את ווסטהאם יונייטד 0:5 (משמאל שחקני "הכח" בצילום משותף לפני המשחק מול ווסטהאם.)

ביקורה של הקבוצה בארצות הברית הוביל לכך שהכוכבים הגדולים שלה התפזרו באימפריה החדשה, בשל הצעות קוסמות שקיבלו. הקבוצה ירדה לליגה השנייה ובשנת 1938 נסגרה על ידי השילטון הנאצי. לאחר מלחמת העולם השנייה חזר המועדון לפעול.
בחודש הראשון של שנת 1924 הגיעו שחקני הכח לביקור בישראל, במה שנחשב בדברי הימים של הכדורגל הישראלי כאירוע פורץ דרך. הקבוצה התקבלה בכבוד מלכים שלא היה נהוג ביישוב כאשר הנציב העליון סר הרברט סמואל וראש המועצה העירונית של תל אביב, מאיר דיזינגוף הגיעו לתחנת הרכבת 'תל אביב' כדי לקבל את כוכבי הקבוצה והמלווים אותה. לאחר הביקור המסעיר ושלושת המשחקים שקיימה הקבוצה, היה ברור שהכדורגל ביישוב היהודי חייב להפוך מקצועני יותר. העובדה שהקבוצה כמו המועדון כולו הורכבה רק מיהודים ניפצה עבור היישוב המקומי את המחשבה לפיה, הספורטאים המקומיים לא יוכלו להגיע להצלחות בין לאומיות. חלק נרחב מאנשי המועדון עלו לישראל ועזרו להניח את היסודות של מספר רב של ענפי ספורט בארץ ישראל.

קבוצת "הכח וינה" בעת ביקורה בארץ: