המתת חסד – סיפור של ר' חנינא בן תרדיון
קריאה בסיפור התלמודי אודות הוצאתו להורג של ר' חנינא בן תרדיון ע"י השלטון הרומאי (תלמוד בבלי עבודה זרה יח ע"א). בהשתתפות: ד"ר יורם יובל וד"ר נועם זהר.
הדיאלוג על המוקד, בין ר' חנינא בן-תרדיון לבין הרומאי המוציאו להורג (המציע לו מוות מהיר במקום יסורים ממושכים), כמוהו כדילמה הניצבת בפני רופא לבין חולה סופני: האם לקצר את סבלו ע"י קיצור חייו, או להימנע בכל מחיר מהמתתו של החולה (כפי שמתחייב, למשל, בשבועת היפוקראטס)?
במהלך התכנית, התייחס ד"ר יובל לעמדתו של סבו, פרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח, לשאלת המתת-חסד, וד"ר זוהר התייחס, בין השאר, לאחוז ההתאבדות הגבוה בקרב הרופאים – דבר המלמד אולי על המחיר הנפשי העצום שגובה מהם ההתמודדות היומיומית עם שאלה זו.
מקור נלמד: תלמוד בבלי עבודה זרה יח ע"א
משתתפים: ד"ר יורם יובל, ד"ר נעם זוהר
*סרט זה נלקח מתוך תכניות 'החדר' בהנחיית ד"ר רות קלדרון. כל תוכניות החדר עלו לאתר 'החדר'.
סוגיית הגמרא – בבלי עבודה זרה יח עמוד א
בחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו.
הביאוהו וכרכוהו בספר תורה, והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור,
והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה.אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך?
אמר לה: אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי,
עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני.
אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה? אמר להן: גליון נשרפין ואותיות פורחות.
אף אתה פתח פיך ותכנס [בך] האש!
אמר להן: מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו.
אמר לו קלצטונירי: רבי, אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא?
אמר לו: הן. השבע לי! נשבע לו.
מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה.
אף הוא קפץ ונפל לתוך האור.יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא.
בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים.