הערכה חלופית – סקירה כללית והצעות אופרטיביות

פרק ראשון: כללי – מהי הערכה חלופית?

הערכה חלופית היא מושג המתייחס לאופן הערכת המסגרת החינוכית את הפרט הלומד בה. הערכה זו נקראת בשפה המקצועית "הערכה חלופית" מכיוון שהיא מהווה חלופה להערכה המסורתית והמקובלת, הלא היא המבחן.

ההערכה המסורתית באמצעות מבחן אינה מודדת את יכולת היישום של התלמיד אלא לרוב את יכולת זכירת החומר ויציקתו לתשובה מובנית. הערכה חלופית היא מושג כולל לאמצעי ההערכה הנוספים למבחן. הערכה חלופית בודקת מה מידת יכולתם של תלמידים ליישם את הידע, המיומנויות וההבנה שרכשו – בתנאים הקובעים של "העולם האמיתי" שמחוץ לבית הספר.

פרק שני: הערכה חלופית - עקרונות

איך מיישמים הערכה חלופית בכיתה?

• ההערכה החלופית מתבססת על ההנחה כי בחברה מרובת תרבויות ובכיתה מרובת אינטליגנציות וסגנונות חשיבה ישנה שונות רבה בין התלמידים ולכן לא ניתן להעריך שכבה שלמה ואף לא כיתה שלמה באותו אמצעי הערכה
• ההערכה החלופית משולבת כחלק מתהליך ההוראה. ההערכה אינה מתרחשת בסוף הלמידה אלא במהלכה.
• הערכה חלופית מודדת יכולות אקדמיות וקוגניטיביות – אך לא רק אותן. באמצעות הערכה חלופית ניתן להעריך גם היבטים רגשיים, חברתיים ובין-אישיים בפרופיל של כל תלמיד.
• ההערכה החלופית מעריכה את תוצרי הלמידה – ואת תהליכי הלמידה. באמצעי הערכה חלופיים ניתן להעריך התקדמות, יכולת רפלקטיבית וביקורתית, חשיבה מטה-קוגניטיבית ועוד.
• הערכה חלופית מתבצעת על ידי גורמים שונים במסגרת החינוכית: המורה, התלמיד, עמיתים, מומחים חיצוניים ועוד.
• מבחן בהערכה מסורתית מוגש לידי התלמיד במועד מסוים – ומוחזר בסיומו למורה. לעומת זאת, בהערכה חלופית התלמיד שותף ופעיל בתהליך ההערכה. התלמיד מכיר את הקריטריונים להערכה ומקיים דיאלוג עם המורה לגבי ההיבטים השונים שבהערכה.
• משימות הערכה חלופית הן אותנטיות ורלוונטיות לחיי התלמידים.
• ציון מספרי או הערכה מילולית קצרה מתאימה לדרכי הערכה מסורתיות. בהערכה חלופית מגיש המורה פרופיל ביצועי מפורט של יכולות התלמיד. התמונה המתקבלת מהפרופיל היא מעמיקה ומצביעה על צדדים רבים באישיותו של התלמיד

פרק שלישי: דוגמאות להערכה חלופית

ההערכה החלופית אינה שוללת מבחנים, אלא מדגישה את הנופך המעשי-יישומי שבהם. נוסף למבחנים ישנן אפשרויות רבות להערכה חלופית:

• כתיבת עבודת חקר
• מטלות ביצוע
• תלקיט עבודות – פורטפוליו
• הכנת משחק
• הפקת הצגה
• בניית דגם

אפשרויות ההערכה החלופית מגוונות. ניתן להתאים משימות הערכה לפי האינטליגנציות המרובות.

פרק רביעי: הערכה חלופית – איך עושים את זה נכון

הערכה חלופית היא החלופה הפוסט-מודרנית לבחינות המסורתיות. הערכה חלופית מושתתת על התפיסה כי מדידות הביצוע של תלמידים נועדו לבדוק את יכולת התלמידים ליישם בחייהם את החומר שלמדו בכיתה. לפיכך, מטרת הערכה חלופית היא יישום, ולא בדיקת זיכרון.

ג'יי מקטי, במאמרו "מה קורה בין הערכה להערכה" מסביר כי ההערכה החלופית היא חיונית לכל מסגרת חינוכית – אך לא די בביצועי פרויקטים מפעם לפעם. לדבריו יש להנחיל הרגלי הערכה חלופית בכל התשתית הבית ספרית. איך עושים זאת?

א. מטרות ביצוע ברורות – תנאי להערכה חלופית איכותית

כל מורה חייב לברר מה הוא מצפה מהתלמידים לדעת, להבין ולהיות מסוגלים לבצע כתוצאה מהלמידה. בהערכה חלופית המורה צריך לקבוע כיצד יבטאו התלמידים את הידע והמיומנויות.

הוראה המעודדת ביצועים מחייבת את המורה לחשוב על התוכן של תכנית הלימודים, ויותר מכך לחשוב על ביצועי ההבנה שאליהם ירצה להגיע. באופן זה, ההערכה החלופית הופכת ליעד הוראה חשוב.

למה חשוב לקבוע מטרות ביצוע ברורות להערכה חלופית?

מבחינת המורים:

• מורה המלמד לפי מטרות ביצוע ברורות כבר מתחילת תהליך הלמידה, מדריך את תלמידיו ברור יותר ויעיל יותר.
• קביעת המטרות לביצוע ההבנה עוזר למורה לבסס את סדר העדיפויות בתוכנית לימודים ולהתמקד בידע חיוני וארוך טווח.

מבחינת התלמידים:

• יחס התלמידים אל הלמידה מושפע מהבנתם את מטרות הלמידה ואת המצופה מהם בסוף התהליך. לכן חשוב לשקף לתלמידים את מטרות הביצועים.
• תלמידים המתנסים בלמידה לפי מטרות מוגדרות עוברים מתפיסה של "מה הבנתי" לתפיסה של "אני יודע מה עליי לשפר".

ב. אותנטיות ורלוונטיות בתוצרים של הערכה חלופית

משימות הערכה חלופית מעודדות תלמידים לבטא את ידיעותיהם ומיומנויותיהם באופן שישקף את העולם שמחוץ לבית-הספר.

הערכה חלופית אותנטית דורשת מהתלמידים ליישם את הידע והכישורים שלהם כך שהתוצאה תהיה תוצר ממשי או ביצוע כלשהו. לתוצרים ולביצועים אלה יש מטרה ברורה והם מכוונים לקהל ידוע.

מחקרים מראים שלמידה אותנטית מעודדת יחס חיובי של תלמידים לתהליך הלמידה. דוגמה למחקרים אלה: schunk ב-1990 ו-McCombs ב-1984. ובאמת, מורים שהתנסו בהערכה חלופית תיארו התלהבות ומוטיבציה גבוהה של תלמידיהם בהכנת התוצר האותנטי המוחשי.

ג. הגדרת קריטריונים לביצוע הערכה חלופית

הערכה חלופית של ביצועי התלמידים צריכה להתבסס על שיפוט ועל קריטריונים ברורים המנחים את התלמידים בעבודתם.

את הקריטריונים ניתן להציג בעזרת טבלה או בעזרת רשימת ביצועים, הכוללת גם את האיכויות שהמורה רוצה לראות בתוצרי הביצוע.

קריטריונים המופיעים בצורת שאלות הם הנוחים ביותר עבור תלמידים. התלמיד מתרגל לשאול את עצמו את שאלות ההנחיה ומבקר את עבודתו באמצעותן.

מורה המשתף את תלמידיו בקריטריונים להערכת הביצוע מצליח להביא גם לשיפור הביצועים מהערכה להערכה.

ד. תוצר מצוין כמודל למצוינות בביצוע

ויגינס כתב ב-1990 כי אם מורה מצפה מתלמידיו לעשות עבודה מצוינת, עליו להראות להם איך נראית עבודה מצוינת. לפיכך, מורה המקיים בכיתתו הערכה חלופית ומצפה לתוצרי ביצוע איכותיים – לא יסתפק בהצגת הקריטריונים לביצוע, אלא יציג גם מודל למצוינות.

ה. לתעד ולחגוג את ההתקדמות

הערכה חלופית איכותית היא תהליך מתועד, שבמהלכו ובסופו יכול התלמיד לא רק ליישם את החומר הנלמד, אלא גם להבין את מיומנויותיו שלו. אם מבחן הוא כמעין תצלום יחיד, הרי שתיק עבודות הוא כאלבום תמונות המשקף צמיחה והתפתחות לאורך זמן.

מורה המבצע הערכה חלופית חייב לשקף לתלמיד את התהליך ולחגוג את השיפור ואת השינויים בזכות התהליך. רק כך יצליח לנצל את מקסימום היתרונות שבהערכה חלופית.

פרק חמישי: פירוט – הערכות חילופיות

א. מטלות ביצוע כמטלת הערכה

מטרתה של מטלת הביצוע היא להעריך את יכולתם של הלומדים ביישום התכנים שלמדו תוך שהם מפעילים מיומנויות חשיבה גבוהות כמו: תכנון, ארגון ומיזוג מידע, הסקת מסקנות, ביקורתיות וכד'.

מטלת הביצוע היא משימה מאתגרת ומושכת עבור הלומדים שאינה מתרחשת בלחץ של זמן. מטלת ביצוע היא מטלה פתוחה ומורכבת המאפשרת מתן פתרונות שונים. בתחילת ביצועה הלומדים נדרשים לתכנן את מהלך עבודתם ולהפעיל שיקול דעת בבחירת התכנים המתאימים. המשכה של עבודת הלומדים בחקירה ובמתן פתרונות שונים, התבוננות על בעיות מנקודות מבט שונות ושימוש בתהליכי חשיבה מורכבים על מנת להביא לידי ביטוי את הידע שרכשו.

מטלת ביצוע מאפשרת עבודה בצוות ומעודדת את העמקת ההבנה באמצעות הדיון הקבוצתי ובאמצעות הערכה עצמית ומהלכים רפלקטיביים של הלומדים. תוצרי מטלת הביצוע יכולים להיות באמצעות דו"ח, דגם, מצגת, הדמיה, עיתון, תערוכה וכד'.

תהליך פיתוח מטלת הביצוע ראשיתו בהצבת היעדים והמשכו בכתיבת המטלה שביצועה אמור לספק ראיות על מידת השגת היעדים. לצורך הערכת ביצועי הלומדים את המטלה יש להציב קריטריונים מוגדרים היטב וזאת באמצעות מחוון שממדיו מתייחסים ליעדים שהוצבו.

ב. מחוון הינו כלי ציון המארגן קריטריונים למשימה, ובמילים אחרות: "מה נלקח בחשבון, מה קובע בציון"

המחוון הוא שורה של קריטריונים שלאורם נבחנת המשימה:

1. מטרת המשימה
2. מאפייני המשימה מצאה או חלקיה וכיצד הם מסייעים לה להשיג את מטרותיה
3. יתרונות וחסרונות במשימה
4. הקשר של המשימה לדברים אחרים בעבר בהווה ובעתיד

המחוון יכול לכלול קריטריונים הקשורים לסגנון ההגשה ולאפקטיביות שלה, למבנה המשימות הכתובות ולאיכות המשימה עצמה. כ קריטריון ניתן למדידה בדרגות שונות של איכות: ממצוין לגרוע, וכך ניתו לבחון את המשימה לדרגותיה השונות.

מחוונים קוסמים למורים ולתלמידים מסיבות שונות:

1. מחוונים הם כלים רבי כוח להוראה ולהערכה. מחוונים יכולים לשפר את הביצוע של התלמידים וגם לנטר אותו. כשציפיות המורה ברורות וכשמבהירים לתלמיד כיצד למלא ציפיות אלה, התוצאות מורות על שיפורים באיכות עבודת התלמיד ובדרך הלמידה שלו. משום כך הסיבה הפשוטה ביותר לשימוש במחוון היא שהמחוון מסייע להגדיר "איכות". תלמידה שלא אהבה את המחוון בשל סיבה זו בדיוק אמרה: "אם אתה עושה משהו לא בסדר", אמרה, "המורה יכול להוכיח שידעת מה שהיית צריך לעשות"
2. בעזרת המחוון התלמידים שופטים את איכות עבודתם ואיכות עבודות של אחרים. כשמחוונים משמשים למשוב עצמי ומשוב עמיתים, עולה היכולת של התלמידים להבחין בבעיות בעבודות – ולפתור אותן. התנסויות חוזרות במשוב עמיתים – ובעיקר במשוב עצמי, מגבירות את חוש האחריות של התלמיד לעבודתו ומפחיתות את מספר השאלות: "האם כבר סיימתי"
3. מורים מצאו שלאחר שעבודה הוערכה במשוב עצמי ובמשוב עמיתים בהתאם למחוון. נותר להם עצמם מעט מאוד לומר עליה, בדרך כלל הם יכולים רק לסמן את הפריט במחוון במקום להשתדל להסביר את נקודות החולשה והחוזק שמצאו, ולהחליט מה להציע כדי לשפר. מחוונים מספקים לתלמיד יותר משוב עם מידע על נקודות חוזק ועל תחומים הדורשים שיפור
4. מורים מעריכים מחוונים כיוון שניתן להתאימם לכיתות הטרוגניות. לדוגמאות יש 0-3 דירוגי איכות, אך אין סיבה שלא "להרחיב" אותם כדי לתת משוב גם על עבודות של מצטיינים וגם על עבודות של מתקשים
5. לבסוף, מחוונים קלים לשימוש ולהסברה

מדיווחי מורים אפשר להסיק כי תלמידים יכלו להבהיר מה הם למדו ויכלו לדייק יותר בהערכותיהם. הורים התלהבו מהשימוש במחוון, ובהדרכה מתאימה הצליחו להבין למה ילדם זקוק כדי להצליח.

כיצד לבנות מחוונים?

תהליך בניית המחוון חייב להפעיל את התלמיד בשלבים האלה:

1. דוגמאות – להראות לתלמידים דוגמאות של עבודות טובות וטובות פחות. יש לזהות את המאפיינים הגורמים לעבודות מסוימות להיות עבודות טובות יותר ולאחרות להיות פחות טובות
2. רשימת קריטריונים – בדיון על הדוגמאות כדאי להתחיל ברשימה של מה יש להביא בחשבון בעבודה איכותית
3. דירוגים של איכות – תאר את הרמות הטובות ביותר והגרועות ביתר של איכות, אחר כך השלם את רמות הביניים בהתבסס על הידע שלך בבעיות מוכרות ועל הדיון בעבודה שאינה טובה במיוחד
4. אימון בדוגמאות – תן לתלמידים לעשות שימוש במחוונים כדי להעריך את הדוגמאות שהבאת להם בשלב הראשון
5. שימוש במשוב (הערכה) עצמי ובמשוב (הערכת) עמיתים – תן לתלמידים את המשימה שלהם והפסק אותם מדי פעם לצורך מתן משוב עצמי ומשוב עמיתים
6. שכתוב – בכל פעם תן לתלמידים זמן לשכתב את עבודתם בהתבסס על המשוב שקיבלו בשלב החמישי
7. שימוש במשוב (הערכת) מורה – השתמש בעצמך באותו מחוון שבו השתמשו התלמידים כדי להעריך את עבודתם

ניתן להשתמש בשלב הראשון רק כשאתה מבקש מן התלמידים לבצע משימה שאינה מוכרת להם. השלבים השלישי והרביעי הם שימושיים, אך דורשים זמן; אתה יכול לעשותם בעצמך, בעיקר כשאתה משתמש ומתנסה במחוונים במשך זמן מה.

כיתה שהתנסתה בהערכה המבוססת על מחוון יכולה לייעל את התהליך כך שהוא יתחיל עם רישום קריטריונים, שלאחריו המורה יכתוב את דירוגי האיכות, יבדוק אותם עם התלמידים, יעשה שכתובים, ישתמש במחוון להערכות עצמיות, הערכות עמיתים והערכות מורה.

ג. יומן תיעוד הלמידה

יומן תיעוד הלמידה הוא אחד מכלי הלמידה וההערכה המעודדים הסתכלות פנימה על תהליכי הלמידה והבנת החומר הנלמד. היומן מכיל אוסף של הערות ומחשבות, הנכתבים על ידי הלומדים על תהליך למידתם ועל הישגיהם.

הנחיית הלומדים לחשיבה ולכתיבה רפלקטיבית מעודדת אותם ומאפשרת להם להתבונן ממרחק של זמן על המהלכים שעברו ועל תוצאותיהם. החשיבה והכתיבה הרפלקטיבית ביומני תיעוד הלמידה ממקדת את הכותבים בניתוח הנעשה, באיתור מהלכים מוצלחים שעברו עליהם ובהבנתם, ובמציאת נקודות נדרשות לחיזוק בלמידתם תוך התייחסות לתכנון השיפור הנדרש.

באמצעות יומני תיעוד הלמידה, מנהלים המורים דיאלוג כתוב עם לומדיהם, ואילו הלומדים מנהלים דיאלוג פנימי עם עצמם, וחיצוני עם מוריהם ולעיתים אף עם עמיתיהם. דיאלוגים אלה מהווים סוגים של ראיות משמעותיות שהלומדים מספקים לעצמם ולמוריהם על תהליכי למידתם ומידת הבנתם את הנלמד.

ד. תלקיט (פורטפוליו)

התלקיט הינו אוסף מכוון של חלק מעבודות הלומדים שנבחרו במהלך השנה בקפידה על ידי הלומדים על מנת להביאם כראיות למהלכי הלמידה ולביצועי ההבנה שלהם בחומר הנלמד.

התלקיט משקף את מאמציהם, את התקדמותם ואת הישגיהם של הלומדים במקצוע הנלמד. בנוסף משמש התלקיט כמכשיר להערכה מתמשכת של תהליך הלמידה ותוצאותיה, ומעיד על תהליך הבניית הידע של הלומדים במהלך למידתם. מאחר שהתלקיט נבנה על ידי כל לומד ולומדת, הוא מהווה בסיס לביטוי עצמי וייחודי.

עקרונות לבניית תלקיט

א. הלומדים יקבעו וינסחו עם המורים:

1. קריטריונים ברורים לבחירת החומר שייכלל בתלקיט
2. קריטריונים ברורים לשיפור החומר. הלומדים יהיו אחראים לניהול התלקיט לאורך השנה ולבחירת הראיות שיכללו בו.

ב. בתלקיט אפשר לכלול פריטים מסוגים שונים:

• פריטים כתובים, מוקלטים, חזותיים וכד', כגון: שיעורי בית, מבחנים, תוצרי מטלות ביצוע
• (בהמשך לסעיף 1) תוצרי חקירה עיונית או תוצרים כגון דו"ח, דגם, מצגת, עיתון וכד'
• (בהמשך לסעיף 1) רפלקציה והערכה עצמית, הערכות עמיתים, תצפיות וכד'

כל פריט שייבחר להיכלל בו ילוּוֶה בהסבר מדוע הוא נבחר, את מה הוא אמור לייצג, איך נוצר, מה היו הקשיים בביצועו, כיצד התגברו על הקשיים, מה הערך המוסף של פריט זה לעולם הידע של הלומדים וכד'

קיימים שלושה סוגים עיקריים של תלקיטים

• תלקיט עבודות נבחרות שבו מציגים הלומדים את העבודות הטובות ביותר שביצעו לאורך השנה
• תלקיט תהליך שבו כוללים הלומדים דוגמאות המבטאות את תהליך למידתם, ולכן הוא כולל עבודות טובות וטובות פחות, ובתנאי שייצגו את התפתחותם של הלומדים בתהליך למידתם
• תלקיט משולב המשלב את שני הסוגים הנ"ל

חשוב מאוד שהמורים והלומדים יגדירו לעצמם מראש מהי מטרת התלקיט ואיזה שימוש ייעשה בו, ויבנו במשותף קריטריונים ברורים להערכתו.

לסיכום

התלקיט הוא תלקיט כשהוא מאפשר בדיקה מורכבת ומקיפה של ביצועי התלמידים בהקשר מסוים.
התלקיט הוא תלקיט כשהתלמיד הוא שותף פעיל בתהליך ולא אובייקט סביל להערכה.

מעל לכול – התלקיט הוא תלקיט כשהוא מציע מסגרת המעודדת את התלמידים לפתח את היכולות הנדרשות מהם כדי להפוך ללומדים עצמאיים המכוונים בעצמם את למידתם.

ה. עבודות ומבחנים מסוגים שונים

הבחנים והמבחנים יינתנו בכתב או בעל פה בזמן מוגדר, על יחידת חומר מוגדרת, בעזרת ספר פתוח ובשימוש מושכל בחומרי עזר כמו ספרי פירוש, קונקורדנציה וכד'.

הבחנים והמבחנים יינתנו במסגרת הכיתה או כמבחן בית שיבדקו את ידיעות הלומדים ביחידת לימוד מצומצמת או מורחבת לגבי תכנים שנלמדו בכיתה ועל כן הם יכללו שאלות שבהן הלומדים נדרשים לחשיבה ברמה גבוהה (הסבר, השוואה, נימוק בעד ונגד, ניתוח, הערכה וכד'), ולא לשינון ולזכירה בלבד.

ההערכה על בחנים ומבחנים אלה תינתן באמצעות משוב מפורט בהתאם ליעדים שהציבו המורים והלומדים למהלך הלמידה, ולא רק באמצעות ציון מספרי מסכם בלבד.

פרק שישי: כשירויות שחשוב לפתח ולהעריך אצל התלמיד

1. כשירות קוגניטיבית
   פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית, המצאה/יצירתיות, הבעה בכתב ובעל-פה, הגדרת נושא, שאילת שאלות, שימוש יעיל במידע, עיבוד המידע, מיזוגו וארגונו, ניסוח השערות למחקר, התבוננות/תצפית, שימוש נכון במכשירים, ניתוח נתונים, הצגת נתונים באופן מתקשר, הסקת מסקנות, שיפוט/הערכה/
2. כשירות מטה-קוגניטיבית
   תכנון מהלך הפעולה, בחירת אסטרטגיה מתאימה, פיקוח על ההבנה, הערכת יעילות האסטרטגיה,, הפעלת אסטרטגיית תיקון, רפלקסיה, הערכה עצמית.
3. כשירות חברתית
   תקשור עם הסביבה, ניהול שיחה/דיון, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, סובלנות, כיבוד הזולת.
4. כשירות בניהול משאבים
   חיפוש מידע רלוונטי, ניהול לוח-זמנים, חיפוש סיוע
5. איכויות אישיות
   הנעה פנימית, נקיטת יוזמה, סקרנות, פתיחות, עמידה במצבי תסכול, נטילת אחריות, אמונה ביכולת האישית, עצמאות, התמדה, כושר ריכוז, הסתגלות לשינויים.

את רוב הכשירויות הללו לא ניתן להעריך באמצעות מבחנים מסוג בחירת תגובה. היעדר אמצעים נאותים להערכתן מצמצם את תפיסתנו לגבי מהות החינוך. לפיכך, בשל חיוניותן של כשירויות אלה להשגת מטרות ההוראה המוצעות, עלה הצורך לעצב כלים להקנייתן ולהערכת השגתן. כלים אלה נכללים במטריה המכונה הערכה חלופית.