אביגדור שנאן: אבות פרק ה משנה כו

בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא

ועל המלצה זו, שלכאורה מתאימה רק לתלמידי חכמים או לאנשים בעלי כישורים מתאימים, נאמר:
בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר: לְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא ::
מילולית: לפי הצער – השכר,
כלומר האדם מקבל שכר משמים על התהליך, על המאמץ, על הטירחה ולאו דווקא על תוצאות הלימוד והעיון, ויש בכך עידוד לכל אדם להשקיע את כל מאודו ויכולותיו בלימוד התורה.

מסכת אבות שפתחה ב"משה קיבל תורה מסיני" אשר עברה מדור לדור בידי החכמים שבו (א, א), מסתיימת דווקא בדרישה מכל אדם, יהא אשר יהא, שיעסוק תמיד ודרך קבע בתורה.

"לפום צערא אגרא"
בחברה הישגית היינו אומרים כי שכרו והערכת הצלחתו של האדם (בלימודים, בחברה, בעבודה ועוד) תלויים בהישגיו. בן הא הא מציע, כשמדובר בעולם הלימוד והתורה, תפיסה מנוגדת לחלוטין.
השכר ניתן ביחס ישר להשקעה ולאו דווקא להישגים.
מדובר, כמובן, בשכר דתי הבא על האדם מן השמים, ומסכת אבות, יש לזכור, נתחברה בהקשר רעיוני זה, ונושא השכר הבא ממרומים נזכר בה עוד כמה פעמים במשפט חוזר: "נאמן הוא בעל מלאכתך [=האלוהים] שישלם לך שכר פעולתך" (ב, יט; ב, כא; ולהלן ו, ה).
במהלך הדורות עשו רבים שימוש בביטוי "לפום צערא אגרא" כדי לדרבן באמצעותו קיום מצוות או הלכות שבקיומן ישנו טורח מרובה, פיסי או כלכלי. כך, למשל, אומר ר' אברהם בן הרמב"ם (במאה הי"ג) כי אכן קשה לקיים את מצוות השמיטה, אך "אם יש בקיום האיסור הזה טורח גדול, הרי לפי מידת הצער השכר, לפום צערא אגרא" (שאלות ותשובות, סימן פה), וכמוהו רבים.
והנה, גם מחוץ לעולם התורה מצאנו מי שמצטט ביטוי זה, ובהקשר בלתי צפוי, דבר המלמד על חיותו. האם ניתן להגיע להישגים ספורטיביים, לפיתוח הגוף, בלי להתאמץ ולטרוח? No pain – no gain יאמר דובר האנגלית ) היינו: בלא סבל אין הישגים), ומשפט זה מצוי הרבה דווקא כסיסמתן של אגודות ומכונים לפיתוח הגוף ושריריו.
ובארץ תורגם, כמובן, כ"לפום צערא אגרא", וכך הוא נפוץ בחוגים הקשורים לעניין.
אנחנו, שעסקנו בענייני רוח ולא בסוגיות של חומר, נחייך למראה השימוש המיוחד הזה באמירה מעין אמירתו של בן הא הא, ונקווה – עם סיום פירוש זה לחמשת פרקיה הראשונים של מסכת אבות, שעמל רב הושקע בו – כי נזכה לשכר הראוי, בין אם על המאמץ ובין אם על התוצאה, ואולי הן על זה והן על זה.

על בן הא הא
חכם ארץ ישראלי הקרוי גם "בן הי הי" והוא נזכר כמי שנשא ונתן עם הלל הזקן בעניינים שונים (בבלי, חגיגה ט ע"ב). יש המזהים אותו עם "בן בג בג" (ראו לעיל) או קובעים עליו שהיה גר במוצאו.