הלימוד והאחריות על הלימוד

• היכרות עם מסורת הלימוד היהודית ומקורותיה.
• לימוד מקורות שונים: קדומים וחדשים.
• פיתוח מיומנות התבוננות והפקת מידע מתצלום.
• פיתוח יכולת אינטגרציה של הפקת מידע מטקסט חזותי וטקסט מילולי.
• יישום חוויתי של הנושא באמצעות יציאה לצלם.

הנחיה כללית לעבודה עם תצלומים במערכי השיעור "עדשה יהודית"

1. מקרינים את התצלום על מסך במליאה. לא חושפים עדיין היכן הוא צולם ומה רואים בו! מטרת הצפייה היא להפיק כמה שיותר מידע מתוך התצלום. התצלום עבורנו הוא טקסט שכולל מידע חד פעמי וספציפי מחד, ומאידך באמצעותו אנחנו יכולים ללמוד על המנהג/התופעה/המצווה.
2. מבקשים מהתלמידים להתבונן בקפידה בתצלום.
3. המלצה: מכריזים על משחק: כל אחד בתורו מציין פריט אחד. אסור לחזור על פריט שכבר הוזכר.

חשוב שאיסוף המידע יהיה ניטראלי ככל האפשר. בשלב זה לא תהיה עמדה לגבי הנראה (לא נציג תיאורים כמו יפה, גדול, מפחיד או כל עמדה אחרת כלפי הנראה). הסיבות לכך הן:

• לאסוף כמה שיותר מידע שישמש אותנו מאוחר יותר באינטגרציה עם מקורות כתובים.
• להתנסות בהתבוננות מדוקדקת.
• להתנסות בדיוק בשפה.
• להתנסות בהקשבה לאחרים.
• להתנסות בפענוח של מצב מתוך תמונה.
• להיחשף לזווית הראייה של אחרים.
• להתנסות בתהליך החשוב של איסוף מידע ורק אחר כך הבעת דעה.

שיעור ראשון – פתיחה

שלב א – צופים:
משוטטים בתצלום באמצעות "זום אין": התצלום מוטמע ברכיב דיגיטלי שמאפשר הגדלה של פרטים בתצלום. השתמשו בכפתורים (+) (-) להגדלה ולהקטנה של התצלום.
הזמינו תלמידים ללוח, עודדו אותם להשתמש בפונקציה של הגדלה כדי להציג את הפריט שבחרו.

מעלים השערות שואלים שאלות
כתבו על הלוח את השאלות ואת ההשערות שהועלו. למשל:

1. מהו האירוע שבתמונה?
2. כמה ספרי לימוד אנחנו רואים?
3. חפצים, מקום, נוכחים. מה תפקידו הראשוני של המקום?
4. מי נוכח ומי נעדר?
5. אם היינו שומעים אך המתרחש, כיצד היה נשמע?
6. האם זוהי כיתה קבועה או מזדמנת?
7. האם תכנית הלימודים מתוכננת מראש או מזדמנת?
8. מנסים לשלוף מתוך התמונה אי התאמות לכאורה. האם המרחב מתאים לפעולה? מה אפשר ללמוד מכך, מדוע אין בנות? מה אפשר ללמוד מכך?
9. למתקדמים: הילדה הקטנה היא דמות כביכול שולית, אבל היא יכולה לשמש אותנו לדיון נרחב. א. היא היחידה, אין בנות לומדות. היא יושבת בתוך ג'ריקן זקוף יפה ומרוכז. האם היא לומדת? כיצד הגיעה לשם? מה יכול להיות הסיפור? האם בקשה להצטרף? האם בייביסיטר? מכאן אפשר לצאת לחינוך הבנות והיכולת שלהן לרכוש השכלה. טקסט העשרה לסוגית חינוך בנות

המחיזו את התמונה.

1. חלקו תפקידים: במאי, צלם, שחקנים: תלמידים ומורה.
2. הנחו את הבמאי לביים את התמונה כסרט. הנחו לדייק ככל האפשר בהעמדת הסצנה. למשל מניחים ספר תנ"ך אחד, התלמידים יושבים סביבו כמו בתמונה. ילדה צופה מן הצד. חלק יקראו מהצד חלק הפוך וחלק בצורה הרגילה. קוראים יחד בקול רם.
3. הצלם קובע על פי התמונה היכן הוא צריך לעמוד כדי לתפוס את הסצנה ומצלם באמצעות הטלפון הנייד.

צפו עם התלמידים בסרטון שצילמתם ונתחו אותו. האם הצלחתם לקרוא? מה היו הקשיים? בקשו מהתלמידים להביע את דעתם על צורת הלימוד, היתרונות והחסרונות שלה.

שלב ב: מקבלים מידע על התצלום

חושפים בפני התלמידים את המידע על התצלום, היכן צולם, מי צילם, מי מצולם, מה מצולם.

• שם התצלום: המערה
• נ ציון עוזרי
• שנה: 1992
• מקום: חיידן א-שאם, תימן
• מצולמים: קבוצת ילדים והמורי לומדים תורה. נוכחת גם ילדה קטנה בקדמת התמונה.

הציגו במליאה את הטקסט מהמצגת המתייחס לתמונה.

מערה, חיידן א-שאם תימן, 1992
לא צריך כיתה או בית כנסת כדי ללמוד תורה. אפשר ללמוד כמעט בכל מקום – אפילו במערה. העיר חיידן א-שאם נמצאת באזור ההררי של תימן, והיהודים בו הופכים כמעט כל מרחב אפשרי למקום ראוי ללימוד. הבנים התקבצו יחד במערה כדי ללמוד את פרשת השבוע. מאז שהתמונה הזו צולמה מרבית היהודים עזבו את חבל הארץ הזה ועברו לערים גדולות בתימן או לישראל.
יהודים הגיעו לתימן לפני מאות שנים. הם קיימו את המסורת באדיקות לאורך הדורות, אבל נחשבו תמיד לנחותים בעיני השלטון המוסלמי. בשל היחס של השכנים המוסלמים ובשל הגעגועים לציון ולארץ הקודש, יהודים תימנים החלו להגר לארץ ישראל בשנות ה-80 של המאה ה-19. בשנים 1949-1950 היתה עליה גדולה ואלפי יהודים הועלו במטוסים לישראל במבצע שנקרא "מרבד הקסמים". עבור יהודי תימן העליה אמצעות מטוסים היתה מימוש שלנבואתו של הנביא ישעיה שהיהודים יגיעו לישראל "על כנפי נשרים". כיום רק מספר מועט של יהודים עוד חי בתימן.

שלב ג: דנים בתמונה ומשווים ללמידה בימינו

כתבו את תשובות התלמידים מיינו את התשובות לדומה ושונה.

1. בקשו מהתלמידים להשוות בין השיעור הנראה בתמונה ובין השיעורים בימינו. עמדו על המבנה הפיזי של הכיתה, על מספר התלמידים, חומר הלימודים, צורת הלמוד, על המטרה של הלימוד. על תפקידו של המורה.
2. מה אפשר ללמוד מההשוואה על האופן שבו לומדים?

הידע אצל המורה, התכנים – הדגישו שמדובר בפרשת השבוע, טקסט דתי שכל יהודי העולם קוראים באותו הזמן. הדגישו את חשיבות הקריאה הנכונה, את חשיבות הבקיאות בחומר הנלמד. את החובה ללמוד. בקשו מהתלמידים לשער מדוע לומדים במערה ולא בבית ספר או בבית מדרש. (לומדים בסתר? אין די תלמידים בקהילה כדי לפתוח בית ספר?)

שיעור שני – האחריות על הלימוד

דיון

ערכו חזרה קצרה על הנלמד בשיעור הקודם. הציגו שוב את התמונה.

פתחו את השיעור בשאלות לדיון. מי קבע שילדים הולכים ללמוד בבית הספר? ממתי לדעתכם ילדים בעם היהודי חייבים ללמוד? ממתי לדעתכם ילדים בעולם חייבים ללמוד? מדוע החברה דואגת שילדים ילכו ללמוד בצורה מאורגנת? (עמדו על הנחלת ידע, הנחלת ערכים משותפים – זרמים בחינוך עומדים על ערכים שונים, הכוונה מקצועית מאורגנת – עידוד לימודי מתמטיקה ואנגלית כעתודה לעולם המבוגרים המקצועי המדעי טכנולוגי, לעומת חינוך חרדי שמתנגד ללימודי חול כי הוא מכוון את דור העתיד לכיוונים אחרים).

כיצד החברה היהודית הכשירה את דור העתיד, ממתי ומי נשא באחריות להכשרת דור העתיד? נלמד על כך מתוך המקורות.

לימוד מקורות

המקורות שלפנינו הם מורכבים ומצריכים תיווך של המורה. אנו ממליצים ללמוד אותם יחד במליאה.
(למי שמעוניין בעבודה עצמית או בחלוקת המקורות לתלמידים מצורף נספח מקורות).

1. ברייתא בתלמוד בבלי – קידושין
   על פי הבריתא בתלמוד הבבלי, מי אחראי על חינוך הבנים? ומה עם הבנות?
   האם לדעתכם כל הבנים למדו? האם כל האבות לימדו? מנסיונכם האם כדאי שאבות יהיו המורים של הבנים או כדאי שיהיה אדם אחר שילמד?
   שאלו: האם לדעתכם הההנחיה לאבות השיגה את מטרתה וכל האבות לימדו את בניהם תורה? הסבירו את עמדתכם.
2. תקנת יהושע בן גמלא (ברייתא תלמוד בבלי – בבא בתרא)
   הציגו את תקנת יהושע בן גמלא בכיתה, היא מציגה את ההתפתחות ב"חוק חינוך חובה" היהודי.
   קראו אותה יחד ופרשו אותה.
   החכם יהושע בן גמלא זכור לטוב כי אלמלא הוא – ישראל היו שוכחים את התורה. ומדוע?
   כאן מתחיל המקור לתאר את ההיסטוריה של הלימוד בעם היהודי.שימו לב, לקטע המתאר את התקנה יש 4 שלבים:
   א. בהתחלה מי שהיה לו אבא, האב לימד אותו תורה. כאן מתבססים על פסוק מספר דברים: ("וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם …" המשמעות של הפסוק המקורי היא שצריך ללמד את הבנים דברי תורה, אבל אין התייחסות ישירה לחובת האב. המדרש מדגיש שהפסוק מכוון ישירות לאב עצמו על ידי שינוי הניקוד באחת המילים – ולימדתם אתם – אתם תלמדו את הבנים ולא מישהו אחר.)
   אחרי התקנה הזו ראו שהחיוב האישי אינו מספק כי יש כאלה שלא לומדים (אולי האבות לא ידעו ללמד?),
   תקנו תקנה נוספת. זהו השלב השני בניסיון להפוך את הלימוד לחינוך לכול.
   ב. השלב השני בהיווצרות התקנה הוא שבירושלים היו מורים והיו שולחים את הבנים ללמוד בירושלים. אבל גם אז, מי שהיה לו אב, אביו היה שולח אותו ללמוד ומי שלא היה לו אב לא למד ונשאר בבית 'בור'.
   ג. השלב השלישי הוא שהיו מורים בכל אזור ואזור ורק כאשר הילדים היו בני 16 ו 17 הכניסו אותם ללמוד. ומי שלא היה מסתדר בלימודים היה מורד ועוזב אותם בלי ללמוד.
   ד. ולכן תיקן בן גמלא שבכל מקום יש לבנות מערכת השכלה שבה המורים יתחילו ללמד מגיל 6.שאלו: מדוע לדעתכם היה צורך בתקנת בן גמלא? חזרו לשאלה שמתייחסת לטקסט ממסכת קידושין.
   התשובה היא שכנראה רבים נותרו בורים. היו אבות שלא ידעו תורה בעצמם, היו שלא ראו חשיבות ללימוד תורה, היו יתומים שלא היה מי שילמדם תורה. ובכלל ההחלטה אם הבן ילמד או לא, היתה בידי האב. תקנת בן גמלא מעידה על כך שהחברה היהודית ראתה חשיבות עליונה בלימוד תורה ולא השאירה את הדברים לשיקול דעת היחיד. היא קבעה אחריות של הקהילה והתוותה גם כיצד יש לעשות זאת. בכל מקום ומגיל 6.

מערכת החינוך הישראלית

האם לדעתכם מערכת החינוך שלנו ממשיכה את תקנת בן גמלא?
חלקו לתלמידים את נספח 2. בקשו מהם לקרוא את הטקסט ואז דונו בכיתה:

• לפי הטקסט של יורם יובל, במה ייחודו של החינוך היהודי? (האחריות כלפי הלימוד, צורת הלימוד, מטרת הלימוד).
• מה תרם פרידריך השני לאופן שבו אנחנו לומדים? מהם העקרונות שאנחנו שומרים ומהם העקרונות שאנחנו לא שומרים? (אחריות המדינה ללימוד, מבנה בית הספר).
• נאמר על התרבות היהודית שהיא תרבות של מחלוקת, כלומר הלימוד עצמו כולל ויכוחים ומחלוקות בין הלומדים, מה דעתכם על כך? האם בכך החינוך היהודי שונה מהחינוך בגרמניה או דומה לו?

סיכום

קיימו דיון במליאה – בישראל היום יש חוק חינוך חובה – כל הילדים חייבים ללמוד.

מדוע כל כך חשוב שכולם ילמדו? חשבו על כך שכל שכבות האוכלוסיה – עשירים ועניים יכלו ללמוד.

של מי לדעתכם האחריות היומיומית ללימוד? מהי אחריותו של התלמיד? האם הוא צריך להיות מעורב בתכנים, במערכת?

למדנו שבתחילה האחריות על הלימוד היתה אך ורק על האב. כיום המדינה נטלה על עצמה את האחריות לחינוך וההשכלה של ילדים. האם לדעתכם ההורים פטורים מללמד את ילדיהם בעצמם?

מה דעתכם על כך שאין חובה ללמד את הבנות?

משימת המשך לתלמיד

התלמיד יצא לצלם מצב שמייצג בעיניו את ערך או רעיון שקשור לשאלה מי אחראי על החינוך של הילדים בישראל או רעיון של שיוויון בחינוך. למשימה יצורף דף לצלם (נספח 3)

אפשרויות הצגה של עבודות התלמידים
א. תלמידים יציגו בכיתה את התצלום שצילמו ויציגו את הפרטים שכתבו בדף לצלם.
ב. העבודה תעלה על לוח padlet אישי של התלמיד, כחלק ממכלול העבודות בנושאים השונים. בסוף התהליך יתגבש תלקיט עבודות דיגיטלי. יכול לשמש גם כהערכה חלופית.
ג. הצגה קבוצתית: פותחים לוח padlet כיתתי. במרכז הלוח התמונה מ"עדשה יהודית" וסביבה תמונות וטקסטים של התלמידים.
(הנחיות לשימוש ב padlet)

אפשרות נוספת: להעלות את העבודות על מצגת emaze.

כל התצלומים הם מתוך האתר "עדשה יהודית". מורים מוזמנים לעשות שימוש גם בתצלומים שאינם כלולים במערכים.