חז"ל מספרים אגדות – הצעה למערך למידה

• התלמידים יכירו את ההקשר שבו חוברו אגדות חז"ל.
• התלמידים יבינו מה מאפיין את אגדות חז"ל ומה הם הסוגים המרכזיים של אגדות אלו.
• התלמידים יקראו אגדה מאגדות חז"ל ויבינו את המסר שהיא מעבירה.

משך הפעילות

1 – 2 שיעורים

הקדמה

אגדות חז"ל הן הסוגה שבה מתמקדת תוכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית לכיתה ג. במהלך השנה יכירו התלמידים אגדות על דמויות מהמקרא ומעולם החכמים, ואגדות העוסקות במוקד התוכן "חברות ומנהיגות".
אנו מציעים שתי דרכים ללמד את הנושא:

1. מהכלל אל הפרט: לפתוח בהגדרה ובהקשר הכללי – מי הם חז"ל? מה מאפיין את האגדות שהם חיברו? במה שונות האגדות של חז"ל מההלכות של חז"ל?
   לאחר מכן להמשיך בקריאה של אגדות שחיברו חז"ל, ומדי פעם להזכיר את ההקשר.
2. מהפרט אל הכלל: ללמד כמה מאגדות חז"ל, ולסכם את הנושא במתן הקשר לאגדות שנלמדו: מי חיבר אותן? מה מאפיין אותן?
   מערך הלמידה המוצע כאן יכול להתאים הן כפתיח לנושא והן כסיכום, ותוכלו להתאים אותו לצורכי הכיתה הספציפית. מומלץ ללוות את המפגש במצגת האינטראקטיבית הנמצאת באתר אופק.
   אפשר להעביר את השיעור בכיתה או במפגש סינכרוני באמצעות זום – תוכלו להשתמש במצגת האינטראקטיבית להקרנה בכיתה או בשיתוף מסך בזום (חשוב לשתף את המסך עם סאונד – ראו עמ' 18 בקישור).

האגדה "רבי אבהו מלמד אגדות"

לפניכם האגדה בשלמותה. לתלמידים נקרא אותה בחלקים כדי לשמור על אלמנט ההפתעה:

רבי אבהו מלמד אגדות
לפני שנים רבות חיו בארץ ישראל החכמים רבי אבהו ורבי חייא בר אבא.
יום אחד הגיעו שניהם לעיר אחת לדרוש את הדרשות שלהם. הדרשה של רבי אבהו הייתה על סיפורי אגדה, ואילו הדרשה של רבי חייא הייתה על הלכות וחוקים.
רוב האנשים העדיפו לשמוע את הדרשה של רבי אבהו, ורבי חייא נעלב מאוד.
רבי אבהו ניסה לעודד את רבי חייא בעזרת משל.
הוא אמר לו:
"לְמָה הדבר דומה? לשני רוכלים שהגיעו לעיר, אחד מוכר אבנים טובות ויקרות והשני מוכר חפצים שימושיים. למי ילכו כולם? לזה שמוכר חפצים שימושיים, כמובן."
אבל המשל לא עזר לרבי חייא להרגיש טוב יותר.

עזרים

• מצגת אינטראקטיבית באתר אופק.
• אם השיעור מתקיים בלמידה מרחוק: שימוש בזום (למדריך שימוש הקליקו כאן) או בסביבה אחרת.
• האגדה בקובץ PDF להדפסה.

1. מה הן אגדות?

אפשרות א: כשהשיעור נלמד כפתיח לנושא

• אם אתם מלמדים מרחוק, בקשו מהתלמידים לחפש בספרייה שלהם אגדה* שהם אוהבים, ולהציג את הספר לכיתה. הם יכולים גם לחפש אגדה באינטרנט ולשתף מסך (טקסט כתוב או קטע וידאו). שאלו את התלמידים מה היא אגדה לדעתם. תוכלו לשאול שאלות מנחות: האם אנחנו יודעים מי הסופר שכתב את האגדה? האם באגדה יש הרבה דמויות או מעט? האם העלילה דמיונית או מציאותית?
  * הערה למורה: אנו משתמשים בשיח היום-יומי במונח "אגדה" גם כדי לציין סיפורי בדיה ופנטזיה, כמו סינדרלה או החתול במגפיים, אף שהמושג המדויק לסיפור שברור שלא התרחש במציאות הוא "מעשייה".
  אם אתם מלמדים בכיתה, בקשו מהתלמידים לומר שמות של אגדות שהם מכירים, ושוחחו על המאפיינים של אגדה.
• אם אתם מלמדים מרחוק, שלחו לתלמידים קישור לאתר האגדה לילדים (אפשר דרך הצ'אט בזום, אולם לעיתים האפשרות חסומה, ולכן ההמלצה היא לשלוח את הקישור מראש) ותנו להם 5 דקות לשוטט באתר. אמרו להם לעבור באמצעות העכבר על האיורים המופיעים בדף הבית וכן לבדוק את התפריט בצד ימין. לאחר מכן בקשו מהם לספר מה למדו על אגדות חז"ל מהשיטוט הקצר באתר (בסוף השיעור התלמידים יחזרו לאתר זה).
  אם אתם מלמדים בכיתה, הציגו לתלמידים את אתר האגדה לילדים, עברו בעצמכם באמצעות העכבר על כמה מהאיורים המופיעים בדף הבית כך שיוכלו לקרוא את התיאור הקצר על כל סיפור ועברו על הנושאים בתפריט. בקשו מהתלמידים לספר לכם מה הם יכולים לומר על אגדות חז"ל בעקבות שיטוט קצר זה.
• לסיכום החלק הזה, ספרו שהשנה נלמד על אגדות חז"ל, אגדות שחוברו על ידי חכמים יהודים שחיו לפני הרבה מאוד שנים, ושאגדות חז"ל שונות מאגדות כמו סינדרלה או החתול במגפיים שאנחנו מכירים. במה הן שונות? בכך שאגדות חז"ל הן שם כולל לכל החיבורים שחיברו חז"ל שאינם הלכות – ולכן, הן כוללות לא רק סיפורים.
• ספרו לתלמידים שבשיעור זה נקרא אגדה המספרת על שני חכמים – רבי אבהו ורבי חייא בר אבא. מה קרה כשהם הגיעו לעיר אחת לדרוש את הדרשות שלהם?

אפשרות ב: כשהשיעור נלמד כסיכום לנושא

• בקשו מהתלמידים לנסות להיזכר אילו אגדות מאגדות חז"ל הם למדו השנה. שאלו אם יש אגדה שהם זוכרים במיוחד, ולמה.
• הזכירו לתלמידים את האגדות שלמדו השנה – תוכלו לרשום את שמות האגדות על הלוח או להכין מצגת ולשתף אותה אם מדובר בשיעור באמצעות זום.
• שאלו את התלמידים מה משותף לאגדות שלמדתם במהלך השנה.
• שאלו את התלמידים אם האגדות האלה דומות לאגדות אחרות שהם מכירים או שונות מהן, ובמה. אם אתם מלמדים מרחוק, תוכלו לבקש מהם לחפש אגדות בבית או באינטרנט ולהסביר מה מאפיין לדעתם את האגדות מסוג זה ובמה הן שונות מאגדות חז"ל שהם למדו השנה.
• ספרו לתלמידים שבשיעור זה נקרא אגדה נוספת של חז"ל, המספרת על שני חכמים – רבי אבהו ורבי חייא בר אבא. מה קרה כשהם הגיעו לעיר אחת לדרוש את הדרשות שלהם?

2. חלקה הראשון של האגדה "רבי אבהו מלמד אגדות"

נקרא את חלקה הראשון של האגדה, או נשתמש במצגת שבאתר אופק (עמוד 2) ונשמיע את הסיפור בזמן שהתלמידים עוקבים אחר הטקסט.

לפני שנים רבות חיו בארץ ישראל החכמים רבי אבהו ורבי חייא בר אבא.
יום אחד הגיעו שניהם לעיר אחת לדרוש את הדרשות שלהם. הדרשה של רבי אבהו הייתה על סיפורי אגדה, ואילו הדרשה של רבי חייא הייתה על הלכות וחוקים.

• הכירו לתלמידים את המושגים המופיעים בסיפור:
  הקרינו לתלמידים סרטון שבו מפגש דמיוני בין רבי אבהו ורבי חייא מהסיפור לבין ילדים בני זמננו (עמוד 3), ובקשו מהתלמידים להסביר את ארבעת המושגים האלה:
  1) דרשה – שיעור או הרצאה.
  2) חכמים – מלומדים יהודים שחיו לפני אלפי שנים, פירשו את התנ"ך, חיברו אגדות והלכות, למדו את מה שחיברו קודמיהם ולימדו.
  3) הלכות – שם כולל לכל החוקים, הדינים והמצוות שביהדות. כפי הנראה, מקורה של המילה "הלכה" במילה "הליכה", שפירושה גם דרך חיים ומנהגים. ההלכה היהודית כוללת את כל החוקים והמצוות הנוגעים לאורח החיים היהודי.
  4) אגדות חז"ל – שם כולל לכל החיבורים שחיברו חז"ל שאינם הלכות. לדוגמה, סיפורים על דמויות מהתורה ועל דמויות של חכמים.
  – אם אתם מלמדים מרחוק, תוכלו לבקש מהתלמידים לחפש באינטרנט הגדרות למושגים אלו. בקשו מהם לשתף אתכם במה שמצאו או להקריא את מה שמצאו. תוכלו לדון במקורות שהם מביאים – אילו מקורות אמינים יותר ואילו פחות. לאחר מכן סכמו את עיקרי הדברים, כדי לוודא שכל הכיתה מכירה את המושגים.
• חדדו את ההבדל בין הלכה לבין אגדה באמצעות המילים המתאימות לתיאור כל אחת מהסוגות:
  הלכה – חוק, הוראות, מותר ואסור, עונש.
  אגדה – סיפור, מוסר השכל, פתגם, רגש.
  אם אתם מלמדים בכיתה, עשו זאת באמצעות הפעילות המופיעה מתחת לסרטון: בקשו מהתלמידים לקום (בהצבעה) ולגרור את המילים המתאימות לתיאור אגדה ואת המילים המתאימות לתיאור הלכה.
  אם אתם מלמדים מרחוק, תוכלו לשאול בנוגע לכל מילה ולבקש מהתלמידים לענות (בהצבעה).
• ערכו הצבעה בקרב התלמידים – אילו הייתם יכולים לבחור לשמוע דרשה אחת מבין שתי הדרשות, באיזו הייתם בוחרים?
  אם אתם מלמדים מרחוק, תוכלו לערוך את ההצבעה באמצעות זום – בנו סקר בזום או השתמשו בסימון "לייק" לצורך הצבעה. אם השתמשתם בסקר של זום – שתפו את התלמידים. אם השתמשתם בהצבעה באמצעות "לייק" – ספרו כמה תלמידים הצביעו לכל אפשרות וסמנו זאת במצגת (עמוד 4), כדי להמחיש את הפער או הדמיון בין שתי הדרשות.
  אם אתם מלמדים בכיתה, בקשו מהתלמידים להצביע וסמנו זאת במצגת.
• תוכלו לבקש משני תלמידים להסביר למה הם העדיפו דווקא את הדרשה שבה בחרו.

3. חלקה השני של האגדה, או: האם המשך הסיפור תואם את ההצבעה בכיתה?

נקרא את השורה הבאה בסיפור:

רוב האנשים העדיפו לשמוע את הדרשה של רבי אבהו, ורבי חייא נעלב מאוד.

נקיים דיון ונשאל את התלמידים:

• מדוע נעלב רבי חייא?
• האם קרה לכם או לאדם שאתם מכירים מקרה דומה? איך הרגשתם?
• לדעתכם, מדוע העדיפו רוב האנשים להיכנס לשיעור של רבי אבהו? האם גם בכיתה שלנו בחרו רוב התלמידים בשיעור שעוסק בסיפורי אגדה?

4. חלקה האחרון של האגדה, או: המשל של רבי אבהו

נקרא את המשך האגדה, או נשתמש במצגת שבאתר אופק (עמוד 6) ונשמיע את הסיפור בזמן שהתלמידים עוקבים אחרי הטקסט.

רבי אבהו ניסה לעודד את רבי חייא בעזרת משל.
הוא אמר לו:
"לְמָה הדבר דומה? לשני רוכלים שהגיעו לעיר, אחד מוכר אבנים טובות ויקרות והשני מוכר חפצים שימושיים. למי ילכו כולם? לזה שמוכר חפצים שימושיים, כמובן."
אבל המשל לא עזר לרבי חייא להרגיש טוב יותר.

• לפני שנבין את הנמשל, נוודא שהבנו את המשל:
  בקשו מהתלמידים להשוות בין שתי הסחורות של שני הרוכלים: אבנים טובות ויקרות לעומת חפצים שימושיים. שאלו אותם: איזו סחורה יקרה יותר? איזו סחורה קונים, לדעתכם, יותר אנשים? האם תוכלו לתת דוגמאות לחנויות מהתקופה שלנו שיכולות לשמש להשוואה?
  אפשרות אחרת:
  השתמשו בפעילות שבעמוד 6 במצגת, המציגה שתי חנויות – יש לגרור את המאפיינים לחנות המתאימה.
• שאלו את התלמידים מה הנמשל, מה המסר שרצה להעביר רבי אבהו לרבי חייא. מה למעשה המשל אומר לנו על סיפורי אגדה, ומה על הלכות? תוכלו להשתמש ב"שאלות לדיון" שבעמוד 6 ולהציג את סיכום המשל והנמשל באמצעות השיחה המופיעה שם.
• שאלו את התלמידים: מדוע השווה רבי אבהו את הסיפורים לחפצים שימושיים? במה סיפורים דומים לחפצים שימושיים? מי הם מעט האנשים שמבינים הלכות וחוקים? האם כדי להבין חוק צריך ידע מסוים שלא דרוש כשלומדים סיפור?
• תוכלו להעמיק את הדיון ולשאול על עצם ההשוואה בין דברים שניתן לקנות בכסף לבין סיפורים והלכות. האם השוואה כזאת ראויה?
• תוכלו להרחיב ולעסוק במושגים משל ונמשל.

5. מכירים את חז"ל: מחברי האגדות

הסיפור על רבי חייא ורבי אבהו הוא שער שדרכו נכנסנו לעולם של אגדות חז"ל, ובאמצעותו הבנו מה מאפיין את אגדות חז"ל בשוואה להלכות חז"ל.
המטרה בחלק זה של השיעור – התלמידים יבינו מי היו חז"ל ויכירו את ההקשר שבו חוברו אגדות חז"ל.
הקרינו לתלמידים את הפגישה הדמיונית בין רבי אבהו ורבי חייא לבין ילדים בני זמננו (עמוד 7). במהלך השיחה יתוודעו התלמידים מעט לעולמם של חז"ל.

• הפנו את תשומת ליבם של התלמידים לפערים בין שתי נקודות המבט במפגש: של הילדים ושל החכמים – יש דברים שהילדים אינם יודעים, ויש דברים שהחכמים אינם יודעים.
  – החכמים מייצגים את העולם שבו הם פועלים ואת התפיסה הרווחת בו – הם יודעים שהם חלק משרשרת של חכמים שקדמו להם, ותפקידם לשמר את המסורת ועם זאת לחדש חידושים. תפיסה זו, של מסורת והמשכיות לצד שינוי, חשובה להבנת התקופה. התקופה שבה אנו חיים שונה לחלוטין, כי יש בה שינויים תדירים והחדשנות היא ערך מרכזי בה.
  – הילדים מייצגים את ההתבוננות ממרחק השנים ויש להם ידע רב שאין לשני החכמים – הילדים מספרים לחכמים שהשרשרת נמשכה הרבה אחריהם, שדורות רבים שקמו אחריהם זוכרים אותם ואת הדברים שמסרו ושהדברים הועלו על הכתב ונשתמרו עד ימינו.
• קיימו דיון עם התלמידים על השאלה:
  מדוע לדעתכם איגדו ביאליק ורבניצקי מכל כתבי חז"ל דווקא את האגדות?

6. מסכמים את השיעור

• ספרו לתלמידים שאגדות חז"ל עוסקות בנושאים שונים, והציגו להם ארבעה מהם: סיפורי מוסר, סיפורים על חכמים, הרחבות לסיפורי התנ"ך ופתגמים ומשלים.
  שאלו אותם אילו מבין הנושאים האלה באים לידי ביטוי בסיפור על רבי אבהו ורבי חייא.
  אם אתם מקיימים את השיעור בסוף השנה, הזכירו את הסיפורים שנלמדו השנה ושאלו בנוגע לכל סיפור אם הוא מתאים לאחד הנושאים המוזכרים.
  תוכלו להציג לתלמידים את ארבעת הנושאים כפי שהם מופיעים במצגת (עמוד 8), ולהרחיב ולשאול על הקשר שבין האיורים לבין הנושאים.
  – אם אתם מלמדים מרחוק, חלקו את הכיתה לחדרי תרגול בזום (ראו עמוד 20 בקישור) ובקשו מהתלמידים לחפש באתר האגדה לילדים אגדה שמוצאת חן בעיניהם, לקרוא אותה יחד בחדר התרגול ולחשוב מה הנושא שלה.
  (שימו לב – כל אחד בביתו יגלוש ויחפש, ולאחר מכן התלמידים ישתפו את חבריהם במה שמצאו, וישתפו מסך או ידריכו את חבריהם כיצד להגיע לאגדה.)
  לאחר מכן כנסו שוב את הכיתה למפגש המשותף. בקשו מהקבוצות לספר על האגדה שבחרו, ושאלו אם הם יכולים להגדיר מה נושא האגדה.
• לסיום, שאלו את התלמידים: מה למדנו עד עכשיו על אגדות חז"ל?
  בקשו מהתלמידים לדבר בהצבעה. אם אתם מלמדים באמצעות זום – הנחו אותם כיצד להצביע או לכתוב בצ'אט.