הבדלים מגדריים

1. לשוחח ביום האישה הבין-לאומי על הבדלים תפיסתיים-מגדריים.
2. להתבונן בכרזות ולהבין את המסר העולה מהן.
3. לעודד הבעת עמדה אישית.
4. להתוודע לדמויות הרב יוסף קאפח והרבנית ברכה קאפח.

פתיחה

במקור היה שמו של יום האישה הבין-לאומי – "יום הפועלות הבין-לאומי". יום זה חל כל שנה ב-8 במרס, ובמסגרתו הושמו הנשים במרכז, והישגיהן ותרומתן לחברה זכו להאדרה.

שלב 1: התבוננות בכרזות והפקת מידע מתוכן

נתבונן יחד בכרזות (דף עבודה – ניתוח כרזות) המתייחסות לנשים, תפקידן ומעמדן ונבקש מהלומדים לנסות לדלות מהן את מרב הפרטים. בכך נלמד את המסר של הכרזה ואת הבעיה שהיא מנסה לענות עליה, ולהבין את משמעותו של יום האישה.

הלומדים יחולקו לקבוצות קטנות ויעברו בין הכרזות התלויות בכיתה (הכרזות מופיעות בקישורים שלהלן, וניתן להדפיסן. הלומדים ימלאו את דף העבודה המשמש לניתוח הכרזה).

* הרחבה על מיומנויות נרכשות: מתוך ההתבוננות בכרזות, הלומדים מתנסים באיסוף מידע מתוך מיצג ויזואלי, בניתוח המידע ופיתוח היכולת להקיש מנושא לנושא.

הכרזות:

ויצו נשים – כרזה של ויצו נשים לבחירות לכנסת הראשונה, 1949.

הכרזה פונה לכלל הנשים, הן בעיר הן בכפר, ללא השתייכות מפלגתית. במרכז הכרזה מופיעה האות נ – ובה תמונות של נשים העוסקות במלאכות מסורתיות של כביסה וטיפול בתינוקות וגם בפעולות ההולמות את החזון הציוני: חקלאות, מעורבות חברתית, פוליטית וצבאית.

פרסומת למוצרי תנובה – פרסומת הבאה לשכנע את האישה לקנות מוצרי תנובה, ומציגה חישוב ההוצאה לפי לירה ארץ ישראלית, המטבע שהיה נהוג בארץ מימי המנדט עד 1952. הפרסומת מציגה אישה ליד חנות מכולת, והיא האחראית לכל תהליך ההזנה המשפחתי – הכולל קניות, בישול והאכלה.

שיחת נשים – כרזה של מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל, נוסדה ב-1930 והתפרקה ב-1968). הכרזה משנת 1961, והיא מתארת שיחה נשית המציגה את הפוליטיקה כעיסוק גברי שאינו מעניינן של הנשים. הכרזה מדגישה כי הקול הנשי שווה לקול הגברי.

לכרזות אלו מצורף דף ניתוח, ויש להשיב על השאלות המעודדות התבוננות מעמיקה וחשיבה ביקורתית.

שלב 2 – הקראה או האזנה לסיפור וניתוחו

לאחר שהלומדים נחשפו לכרזות, נצלול לסיפור קצר ומעניין, העוזר להבין השקפת עולם מסוימת שרווחה בתחילת המאה ה-20 גם בתימן וגם בישראל, השקפת עולם על תפקידיהם ועיסוקיהם של גברים ושל נשים. ההשקפה מציגה חלוקה ברורה בין תפקידי הגברים לתפקידי הנשים. הסיפור מספר על הרב יוסף קאפח ואישתו הרבנית ברכה קאפח.

הרבנית ברכה קאפח עסקה כל ימיה במעשי חסד.

היא נודעה כמי שפעלה למען אוכלוסיות מוחלשות והקימה מפעלי חסד רבים, כמו מפעל לחלוקת מזון, מיזם לבגדים יד שנייה, מפעל רקמה ועוד.

פעם נשאלה כיצד מתייחס בעלה, הרב יוסף קאפח, לעובדה שהיא נעדרת רבות מן הבית לטובת מפעליה החברתיים.

השיבה הרבנית קאפח בחיוך: "הוא כותב ספרים, ואילו אני עושה מה שכתוב בהם."

מצורף דף עבודה (בקבצים להורדה) הכולל את השלבים האלה:

• הלומדים יכירו כמה פרטים על בני הזוג קאפח וידעו שהם דמויות אמיתיות.
• הלומדים יעמיקו בסיפור תוך מתן תשובות לשאלות המכוונות אותם לחפש את התפיסה המגדרית העולה מן הסיפור.
• דף העבודה מכיל משימה: להמציא שיחה שהתנהלה כביכול בין שכנים וקדמה למסופר בסיפור (כלומר: לפני ששאלו את הרבנית ליחסו של בעלה לעיסוקיה מחוץ לבית). איננו יודעים מי שאל את הרבנית כיצד מתייחס בעלה לעובדה שהיא נעדרת מהבית אבל מתוך השאלה אפשר להסיק כי השואל או השואלת לא ראו בעין יפה את היעדרויותיה, וכי ציפו ממנה להישאר בבית ולעסוק בעבודות הבית בלבד.

בשאלות האחרונות בדף העבודה הלומדים מתבקשים לחוות דעה על הסיפור ולהכין כרזה יצירתית המביעה את דעתם. בשלב זה על המורה לוודא כי קיים מרחב נעים המאפשר השמעת דעות שונות ומגוונות. יש לעודד את הלומדים לנקוט עמדה ולהביעה, הן בכתב הן בציור בכרזה.

סיום השיעור

פתחנו את השיעור בכרזות שהציגו תפיסות מגדריות על תפקידן החברתי של הנשים. מן הכרזות משתמע כי בשנות ה-50 (וכמובן קודם לכן) הנשים נתפסו כאחראיות לפעולות הפנים-ביתיות, נמנעו ממעורבות פוליטית, והיה צורך בתעמולה כדי לגייסן לתפקידים חוץ-ביתיים.

הסיפור על הרב והרבנית קאפח גם הוא מתייחס אל אותה חלוקה תפקידית מגדרית: מי לבית ומי מחוצה לו. הרב יוסף קאפח היה ידוע בתלמודו ובריבוי כתביו, והרבנית ברכה קאפח הייתה ידועה בעשיית מעשי חסד. שניהם קיבלו פרס ישראל, כל אחד מהם בתחום תרומתו לחברה.

ואולם עיסוקיו של הרב קאפח מחוץ לביתו לא היה מפתיע, ואילו תפקידה של הרבנית עורר כנראה תמיהה בסביבתה הקרובה. השכנים החלו להתלחשש (ניתן להביא דוגמאות מהשיחות שכתבו הלומדים): "כיצד ייתכן שאישה תיעדר זמן רב כל כך מן הבית?", "לבטח ביתם מוזנח ומבולגן", "אין לילדים ארוחה חמה בצהריים"…

הרבנית קאפח לא הייתה מופתעת מן השאלה על דעתו של בעלה לגבי היעדרויותיה המרובות מן הבית – וכנראה הורגלה לשמוע אותה. היא השיבה בחיוך, ללא היסוס, כי תפקידה חשוב לא פחות ממעשי בעלה. שהרי ידוע כי בסולם המצוות והערכים של היהדות, גדול תלמוד (לימוד) המביא לידי מעשה. בעלה הלמדן אחראי ללימוד והיא אחראית לביצוע מעשה החסד. בתשובתה הדגישה הרבנית את השוויון בין הלימוד לבין המעשה, אין אחד חשוב יותר מהאחר, ובכך יצרה שוויון מגדרי והעצימה את כוחו של כל אחד מבני הזוג.

נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת היא שאנחנו לא יודעים את התשובה לשאלה כיצד מתייחס החכם קאפח למעשיה.

ואולי זה גם חלק מגבורתה שהיא נוהגת כפי שרואה לנכון או להפך שהוא שמח במה שהיא עושה, כיוון שהיא מיישמת את הכתוב בספרים.

שאלה מאתגרת שניתן לשאול את הלומדים: האם בכך שהרבנית קאפח יצרה שוויון בין התפקידים המגדריים, היא אפשרה גם מצב של היפוך תפקידים מגדריים? לדוגמה: האם אישה יכולה לכתוב ספרים, וגבר יעסוק רוב זמנו בגמילות חסדים?

חשוב כי תינתן אפשרות ללומדים להציג את הכרזות שהכינו. מומלץ לתלות אותן על קירות הכיתה, כך שגם אם לא כל הלומדים הספיקו להציג את עבודותיהם, הרי שיוכלו להתבונן בכרזות של חבריהם.