הדרך היא הבית

בשיעור זה נבחן את היחס בין הדרך והמטרה אליה הדרך מובילה. בלימוד זה נשלב שיר, סיפור חסידי ותמונה. השיעור כולל לימוד עצמי.

כיתות ט - יב2 שיעורים

מטרת הפעילות

  • התלמידים ייחָשפוּ לשאלות מהותיות באשר למקומן של מטרות בחייהם.
  • התלמידים יבחנו את הדרך שבה הם בוחרים בחיי היום-יום שלהם, וכיצד הדרך שבה הם בחרו משרתת אותם.

מהלך הפעילות

1. פתיחה

א. הקרינו בכיתה ציטטה מתוך הספר "אליס בארץ הפלאות":

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עליי ללכת מכאן?" שאלה אליס.
"זה תלוי במידה רבה לאן אַת רוצה להגיע," אמר החתול.
"לא איכפת לי כל כך לאן," אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי," אמר החתול.

(לואיס קרול, תרגום: אוריאל אופק, עליסה בארץ הפלאות, ‏1987, עמ' ‏63. ©כל הזכויות שמורות להוצאת מחברות לספרות, אור יהודה)

ב. שאלו במליאת הכיתה:

  • אליס שואלת לאיזה כיוון ללכת, אבל מציינת שלא חשוב לה כלל לאן היא תגיע. אם כן מדוע, לדעתכם, היא שואלת את השאלה הזאת?
    (תשובות אפשריות: מכיוון שהיא אינה יודעת היכן היא נמצאת; מפני שהיא רוצה בכל זאת לברור לעצמה דרך שתהיה טובה ונעימה לה, דרך שלא תסכן אותה.)
  • מה דעתכם על עצתו של החתול? האם באמת אין חשיבות למסלול שאליס תלך בו? מדוע?
    (תשובות אפשריות: אם לא חשוב לאליס לאן היא תגיע בסופו של דבר, ייתכן שאין משמעות לדרך. או: גם כשאין מטרה סופית, חשוב שהדרך תהיה טובה, נעימה, חווייתית ורבת משמעות.)
  • האם יכולה להיות מטרה לדרך עצמה, מבלי שיהיה לה יעד סופי?
    (כדאי לבקש דוגמאות שיסייעו להבין את הדרך כתהליך, למשל: משחק ספורטיבי שמטרתו אינה ניצחון אלא הנאה צרופה.)

2. פעילות

א. בדף המקורות מופיעות שאלות שמטרתן לעזור לתלמידים להבין את הטקסט או את האיור, "לדבר על", ושאלות שמטרתן להביא לדיון מעמיק אישי בין התלמידים, "לדבר אֶת". הרעיון הוא שכל אחד יוכל להתחבר בדרך כלשהי, ושהדף יאפשר גם מעבר מה"קל" ל"כבד"- אינטימיות שתיווצר בהדרגה.

ב. חלקו את הכיתה לצוותי דיון ("חברותות") בני 4-2 תלמידים. כל צוות יקבל את הדף הלימוד "הדרך היא הבית" להורדה.

3. מליאת סיכום:

שאלו את התלמידים מה עלה בשיחות המשותפות. שאלות מכַוונות:

א. כיצד בא המושג "דרך" לידי ביטוי במקורות שקראתם?
(כדאי לעזור לתלמידים ולכוון לכך שהמושג "דרך" מצביע למעשה על תהליך, כל תהליך, בדרך למטרה כלשהי)

ב. מדוע המקורות שדנו בהם נותנים לתהליך משקל כה רב? ומה דעתכם על כך?

ג. מהם היתרונות ומהם החסרונות בהתייחסות לתהליך כאל דבר מרכזי?
(יש המגיעים למצב שבו הם שקועים כל כך בתהליך עד שהם שוכחים את המטרה. מה אני עושה אם אני רוצה להשיג משהו וכל כולי שקוע/ה בתהליך? האם אצליח להגיע למטרה בסופו של דבר? ואולי לבסוף תֹאבַד משמעותה של המטרה ואמצא שהמטרה מיותרת?)
צפייה: ההרצאה "מפות שמחות" של דניאל קוארסיה.

ד. כיצד מביעה הטכנולוגיה החדשה של דניאל (הדובר) את הרעיון שדיברנו עליו בשיעור?

ה. מהי מטרת הרעיון שלו? מה הוא הרגיש, ומדוע עלה הצורך הזה?

ו. האם אנו יכולים ליישם את רעיון ההתייחסות לדרך בחיי היום-יום שלנו בדומה לרעיון שהעלה דניאל? תנו דוגמאות והעלו רעיונות או מחשבות. לדוגמה:

  • האם אני יכול/ה ללמוד למבחן באופן ששם דגש על התהליך ולא בהכרח על היעד הסופי? (למשל, ללמוד למבחן במחשבת ישראל בעזרת הכנת הצגות עם חברים המדמות את הדברים שלמדנו.)
  • האם אני יכול/ה לבחור למגמה נושא שמעניין אותי מאוד, ולא לבחור בהכרח נושא שיביא אותי לקריירה יוקרתית?

עודדו את התלמידים לשתף בהתייחסות שלהם לנושאים שהם דנו בהם בצוותים.