היכרות עם מסכת אבות

מערך למידה המשמש מבוא למסכת אבות. מערך למידה זה מתאים הן לעבודה בכיתה והן ללמידה מרחוק באמצעות זום. המערך מלווה במצגת אינטראקטיבית באתר אופק.

כיתה ד2 שיעורים

מטרת הפעילות

  • התלמידים יכירו את המונח "מסכת אבות" וכן מונחי יסוד הקשורים אליו, כגון חז"ל ומשנה.
  • התלמידים יכירו אמרות ממסכת אבות ויבחנו את הרלוונטיות שלהן לימינו.
  • התלמידים יתנסו בהעברת מסר באמצעים עכשוויים (כרזה, סרטון וכדומה).

מיומנויות שבאות לידי ביטוי בפעילות

  • הרחבת משמעותה של היצירה באמצעות קישור לעולמם של הקוראים.
  • שליטה במטבעות לשון, בניבים ובביטויים.
  • זיהוי מושגים בטקסט.
  • אוריינות חזותית ודיגיטלית, כולל יצירת תוכן במדיה החזותית והדיגיטלית.

הקדמה

מסכת אבות היא היצירה המרכזית שנלמדת בכיתה ד במקצוע "תרבות יהודית-ישראלית".

מסכת אבות, הנקראת גם "פרקי אבות", היא אחת המסכתות במשנה. המשנה היא חלק מהתורה שבעל פה, והיא למעשה קובץ הכולל הלכות המסודרות לפי תחומים שונים הקשורים לחיי העם היהודי. בתחילה הועברה המשנה בעל פה ונלמדה על ידי חכמים, ואף נערכה בעל פה על ידי רבי יהודה הנשיא בתחילת המאה ה-3. רק לאחר כמה מאות שנים שבהן הועברה המשנה בעל פה, התחילו להעלות אותה על הכתב. המשנה מחולקת לשישה חלקים הנקראים "סדרים", וכל סדר מחולק לנושאים הנקראים "מסכתות".

מסכת אבות נפתחת בתיאור השתלשלות המסורת של העברת התורה שבעל פה: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (השתלשלות המסירה הזו מתוארת במצגת שבאופק עם המחשה חזותית והרחבות – עמוד 3).

מסכת אבות כוללת את אמרותיהם של כ-60 חכמים שחיו בתקופת הבית השני עד לחתימת המשנה. האמרות עוסקות בעניינים הנוגעים לחוכמה, למוסר ולמידות טובות, לדרכי לימוד והוראה ולדרך ארץ. בכך שונה מסכת אבות משאר המסכתות במשנה – אין היא כוללת דברי הלכה ואין בה הצגה שיטתית של נושא או נושאים מסוימים.

מה בשיעור?

השיעור הוא מבוא למסכת אבות: התלמידים יכירו את תהליך המסירה בעל פה מחכם לחכם, שיש בו שילוב של מסורת ושינוי: החכמים לא המציאו יש מאין, הם התבססו על הקודמים להם, ועם זאת כל אחד מהם פירש בצורה אחרת וחידש חידושים. התלמידים יתוודעו למושגי היסוד – חז"ל, משנה, מסכת אבות, יפגשו מקבץ של עצות מתוך מסכת אבות וילמדו כיצד להתאים אותן לסיטואציות בנות ימינו. לסיום יבחרו התלמידים עצות שקיבלו ממקורות שונים (ממסכת אבות, מהמבוגרים סביבם ואפילו מסטיקרים) ויעבירו אותן הלאה בדרך שיבחרו.

עזרים

  • מצגת אינטראקטיבית באתר אופק: אין חובה להשתמש בכל המצגת, אפשר להשתמש רק בחלקים שמשרתים את מטרות השיעור.
  • אם השיעור מתקיים בלמידה מרחוק, אפשר להשתמש בזום (ראו מדריך למשתמש) או בסביבה אחרת לפי בחירה.

מהלך הפעילות

1. מה קורה לרעיון שעובר בעל פה מאדם לאדם?

מסכת אבות, כמו כל המשנה, נמסרה תחילה בעל פה מחכם לחכם, והרעיונות שבה עברו תהליכים של שינוי בשרשרת המסירה.

אנו מציעים לפתוח את השיעור באחת משלוש הפעילויות האלה:

  • פעילות בקבוצות:
    – חלקו את התלמידים לשלוש קבוצות.
    – בכל קבוצה יספר ילד אחד לילד שני סיפור קצר בסוד (משהו שקרה לו או סיפור שהמציא), הילד השני יעביר לשלישי וכן הלאה.
    – הילד האחרון יספר את הסיפור בקול רם, וחבריו יבדקו אם יש הבדלים בין הסיפור שלו לסיפורים שלהם.
  • פעילות בזוגות בחדר מחשבים:
    – חלקו את התלמידים לזוגות. כל זוג צריך: מחשב, דף, עיפרון וצבעים או עפרונות צבעוניים.
    – כל זוג ישב ליד מחשב – ילד אחד מול המחשב והילד השני בגבו למחשב ולרשותו יעמדו דף ועפרונות ציור.
    – הילד שיושב מול המחשב יחפש ציור באינטרנט, יתבונן בו היטב ויתאר אותו בצורה המדויקת ביותר לילד שיושב בגבו למחשב: מה רואים בציור, איפה כל דבר נמצא (בצד ימין למעלה רואים…), מה הצבע של כל דבר וכדומה. הילד שבגבו למחשב יצייר בדיוק לפי ההוראות הללו.
    – הילדים ישוו בין שני הציורים, זה שעל המחשב וזה שעל הדף. במה הם דומים ובמה הם שונים?
  • פעילות מקדימה בלמידה מרחוק:
    – צרו רשימת קשר של הכיתה והעבירו אותה לתלמידים. התקשרו לתלמיד הראשון ברשימה. ספרו לו שאתם עושים ניסוי, בלי לגלות שמדובר בפעילות פותחת לשיעור.
    – בקשו ממנו להעביר מסר קצר, אבל לא קצר מדי, לתלמידי הכיתה. בקשו ממנו לא לכתוב את המסר בקבוצת הווטסאפ הכיתתית וגם לא לכתוב אותו על דף לעצמו, אלא לזכור את המסר. התלמיד צריך להתקשר לתלמיד הבא אחריו, להעביר לו את המסר ואת ההנחיה ולבקש ממנו להעביר אותם הלאה לתלמיד הבא בתור ברשימה, וכן הלאה…
    – בסוף אותו היום, בקשו מהתלמיד האחרון ברשימה לספר לכם (או לכתוב בקבוצת הווטסאפ הכיתתית) מה המסר שהגיע אליו. הניסוח המקורי צריך להיות כתוב אצלכם על דף ולהיות מוקרא באופן מדויק לתלמיד הראשון, כדי שתוכלו להשוות בין הנוסחים.

במפגש שיתקיים אחרי הפעילות (בכיתה או באופן וירטואלי), קיימו דיון עם התלמידים:

  • בקשו מהתלמידים לספר מה קרה בפעילות שנערכה בקבוצה או בזוג. אם הפעילות המקדימה הייתה מסירה טלפונית של מסר, שתפו על המסך את שני הנוסחים – הנוסח המקורי שאתם ניסחתם והנוסח שהגיע לתלמיד האחרון ברשימה.
  • שאלו את התלמידים: בעקבות הניסוי הקטן שערכנו, מה עלול לקרות לרעיונות כשהם עוברים בעל פה מאחד לשני?

2. כיצד הגיעה אלינו מסכת אבות?

  • בקשו מהתלמידים לדמיין מה היה קורה אילו את אותם הרעיונות שהם העבירו זה לזה במהלך חצי שעה או במהלך יום הם היו מעבירים לאנשים נוספים, ובעוד שנים רבות לילדים שלהם ולנכדים שלהם. הפנו את תשומת ליבם לשינויים שחלו במסר בזמן הקצר שבו עבר בין תלמידי הכיתה, ובקשו מהם לשער מה יקרה לאורך שנים.
  • ספרו לתלמידים שהאמרות שנקרא השנה מתוך מסכת אבות הועברו בעל פה מדור לדור במשך מאות שנים, על ידי חכמים יהודים המכונים חז"ל – חכמינו זכרונם לברכה.
    הציגו לתלמידים את המשנה הפותחת את מסכת אבות, שבה מתואר כיצד על פי המסורת הועברו מדור לדור הרעיונות שבמסכת אבות. הרחיבו והסבירו שהתורה שעליה מדובר אינה התורה שבכתב שהם לומדים בבית הספר, אלא התורה שבעל פה. הסבירו מי הם יהושע, הזקנים, הנביאים ואנשי כנסת הגדולה.
    מומלץ להציג את המשנה הפותחת את מסכת אבות באמצעות המצגת, שם מופיעה המחשה ויזואלית של תהליך המסירה וניתן ללחוץ על כל מילה הצבועה בכחול ולקבל הרחבה על אודותיה (עמוד 3).
  • הסבירו לתלמידים את האופן שבו נהגו החכמים להעביר זה לזה רעיונות: המסורת מקשרת כל מה שמצוי במשנה (והתורה שבעל פה בכלל) למשה רבנו. החכמים העבירו זה לזה בעל פה רעיונות שלתפיסתם מקורם עוד בימיו של משה רבנו, ועם הזמן גם חידשו את הרעיונות. כדאי לחזור ולהזכיר לתלמידים את הפעילות שבה פתחתם את הנושא – כשרעיונות נמסרים הלאה, הם יכולים להשתנות מסיבות שונות: האופן שבו הבין הנמען את הרעיון, הרצון של הנמען לשנות מעט את הרעיון בהתאם לתפיסתו לפני שהוא מעביר אותו הלאה, סגנון אחר וכדומה. באמצעות שיחה זו יכירו התלמידים את המונחים "חז"ל", "המשנה" ו"מסכת אבות", ויבינו את ההקשר שבו נאמרו הדברים המופיעים במסכת אבות.
    תוכלו להיעזר בסרטון שבו מתוארת פגישה דמיונית של חכם מחכמי המשנה עם ילדים בני זמננו. השיחה בין החכם לילדים ממחישה את האופן שבו נהגו החכמים להעביר זה לזה רעיונות (עמוד 4).
  • סכמו את המושגים החדשים באמצעות הפעילות שמופיעה מתחת לסרטון. תוכלו להזמין תלמידים ללוח כדי לבחור את המושג המתאים לכל הגדרה, או לקיים דיון בכיתה (או בזום) ולסמן בעצמכם.

3. מה התוכן של מסכת אבות?

אחרי שהבנו כיצד התגבשה מסכת אבות, נעסוק בתוכן שלה.

  • ספרו לתלמידים שמסכת אבות כוללת אמרות מפי חכמים, שרבות מהן אפשר להגדיר כעצות לחיים. שאלו את התלמידים מה דעתם: האם עצות שנכתבו לפני כל כך הרבה שנים יכולות להתאים גם לתקופה שלנו.
  • לאחר מכן תוכלו להציג את הסרטון הקצר שבו המשך המפגש בין החכם לבין ילדים בני זמננו (עמוד 5). בסוף הסרטון מוצגת האמרה "לא הביישן למד". מה התלמידים חושבים עכשיו – האם יוכלו למצוא במסכת עצות שיהיו מועילות עבורם? (הערה: יש במסכת אבות גם אמרות רבות שמתאימות פחות לתרבות שלנו היום. בחרנו להציג את אלו שכן מתאימות. אם אתם מרגישים שהכיתה בשלה לכך, אפשר בהחלט להציג גם עצות כאלו ולדון בהתאמה שלהן לתקופת חז"ל ולתקופתנו, ואגב כך לאמן את התלמידים בקריאה ביקורתית).
  • הציגו לתלמידים עצות נבחרות ממסכת אבות. הסבירו את משמעותן ובקשו מהם לספר על מקרים בחיים שלהם או של אנשים שהם מכירים שבהם העצות הללו היו יכולות לסייע, או שנהגו על פי העצה בלי לדעת שהיא קיימת במסכת אבות. (כאן תוכלו להוריד קובץ הכולל מבחר עצות ממסכת אבות).
    אפשרות אחרת היא לבחון את הרלוונטיות של העצות באמצעות צפייה בקטעים מסדרות טלוויזיה והתאמת העצות לסצנות המוצגות. תוכלו לעשות זאת באמצעות השאלות וקטעי הווידאו המופיעים במצגת האינטראקטיבית (עמוד 6).

4. ממשיכים את השרשרת

  • אם השיעור מתקיים בכיתה, בקשו מהתלמידים לספר על עצות שהם קיבלו מהוריהם, מחבריהם ומהמורים שלהם.
    אם השיעור נערך בלמידה מרחוק ולכל ילד מחשב, תוכלו לבקש מהם להקליד בגוגל את המילה "עצות", לעבור על כותרות התוצאות של שלושת העמודים הראשונים ולספר בנוגע לאילו תחומים הם מצאו עצות בחיפוש. אחר כך קיימו דיון: מה אפשר ללמוד מתוצאות החיפוש על הדברים שמעסיקים אנשים ומטרידים אותם?
  • סכמו – כל אחד מאיתנו מקבל עצות ונותן עצות. בתקופה המוקדמת שבה נכתבו העצות שמופיעות במסכת אבות, העצות נמסרו בעל פה, והיום אנחנו חשופים לדרכים רבות אחרות להפיץ עצות. אנו מקבלים עצות בשיחה בעל פה, אנו קוראים עצות בכתבי עת או ברשתות החברתיות, בסרטונים של יוטיוברים ובתשדירי שירות (אפשר להרחיב את הנושא ולבדוק איך מבחינים בין פרסומת, שנועדה למכור לנו דבר מה, לבין תשדיר שירות, שמטרתו לסייע לנו).
    תוכלו להציג לתלמידים כרזות ושיר מהפסטיגל המוסרים עצות בתחומים שונים (עמוד 7) – הן בנוגע לעצמי (תזונה, קריאת ספרים) והן בנוגע ליחסיי עם הסביבה (ניהול שיח מכבד, כבוד למבוגרים, הימנעות משיימינג ברשת).
    אם אתם מלמדים מרחוק, תוכלו לבקש מהתלמידים לשתף אתכם בעצות שאליהן נחשפו לאחרונה. לדוגמה, מיוטיוברים שהם עוקבים אחריהם (לצורך כך תצטרכו לפתוח את אופציית השיתוף לתלמידים).
  • לסיום קיימו פעילות של מסירת עצות באמצעים העומדים לרשותנו היום (לא בעל פה כמו חז"ל):
    – נחלק את התלמידים לקבוצות של 5-4.
    אם אתם מלמדים מרחוק, תוכלו לחלק את התלמידים לחדרי תרגול בזום (ראו עמוד 20) לצורך שיח ראשוני. את המשך העבודה הם יעשו לאחר המפגש.
    – כל קבוצה תבחר עצה אחת ממסכת אבות המתאימה גם לימינו. אפשר לבחור מהרשימה שהוצגה להם או מרשימה מורחבת יותר שתכינו (או שהם ימצאו ברשת).
    – כל קבוצה תיצור סרטון, כרזה, סיפור קצר עם מסר או כל אמצעי אחר שיבחרו, כדי להעביר את העצה הלאה.