הכתיבה ככלי מחבר

1. לשכלל את מיומנות הכתיבה ולהתוודע להשפעותיה.
2. להתוודע למגוון אמצעי הכתיבה.
3. ללמוד את הביטוי: "קְנֵה לך חבר" ממסכת אבות.

מיומנויות הוראה ולמידה

1. פיתוח כתיבה אישית מודעת, ספונטנית, תקשורתית ומקרבת.
2. שימוש בדמיון – פיתוח יצירתיות.

חלק א – פתיחה

1. הציגו בפני התלמידים את נושא השיעור: לאורך השיעור נדון בתפקידם של הדברים שאנחנו מעלים על הכתב. נעשה זאת באמצעות חשיבה על כתיבה ועל כלי כתיבה.
   כתבו את שני המושגים: "כתיבה" ו"כלי כתיבה" באותיות גדולות ובמרחק מה זה מזה כדי לאפשר יצירת שמש אסוציאציות לכל מושג.
   יש לכוון שהאסוציאציות סביב המושג "כתיבה" ייסובו סביב השאלה, מדוע צריך לכתוב. יעלו תשובות מגוונות ושונות, והן יירשמו סביב המושג. בהמשך השיעור נתמקד בחלקן.
   יש לכוון שהאסוציאציות סביב המושג "כלי כתיבה" ייסובו סביב השאלה, אילו סוגים של כלי כתיבה הם מכירים. נרחיב את המושג המוגדר באופן מסורתי כעט, עיפרון, קולמוס, קנה וכדומה ונכלול בו גם כלים דיגיטליים וטכנולוגיים.
2. לאחר כתיבת האסוציאציות לשני המושגים, בקשו מהלומדים לשתף פעולה בתרגיל מיוחד הנקרא "כתיבה חופשית".
   כתיבה חופשית היא כתיבה ספונטנית, שבה הכותב אינו מניח את כלי הכתיבה עד תום הזמן. לאורך הזמן המוקצב למשימה הלומד נמצא בפעולת כתיבה: מה שעולה בראשו הוא מעביר אל הכתב. ללא הפסקה.
   לשם כך יצטיידו כל לומד ולומדת בכלי כתיבה ובמשטח כתיבה שיבחרו (סביר להניח כי חלקם לא יבחרו נייר ועיפרון. אפשרו זאת).
   כוונו את הלומדים: נושא הכתיבה הוא – כתיבה. הקדישו לכך כחמש דקות.
3. בתום זמן הכתיבה יקראו הלומדים את מה שכתבו ויחשבו על הנושאים שעלו בהם באופן ספונטני. הם יתבקשו לחשוב גם על נושא שכלל לא בא לידי ביטוי בקטע שכתבו, ועכשיו הם חושבים שהיה כדאי להתייחס אליו.
4. שאלו את הלומדים: האם הייתם מעוניינים שמישהו יקרא את מה שכתבתם? אילו מישהו אחר היה קורא את דבריכם, האם הוא היה מבין אותם?

חלק ב – גוף השיעור

1. דיון בסיפור

קראו את הסיפור הבא, העוסק בחשיבותה של כתיבה ובצורך שיש בה בחיינו. גיבור הסיפור כותב בכל פעם שעולה מחשבה חדשה במוחו או שהתגלה לו בחלום רעיון לפירוש לתורה. כתיבת רעיונותיו לפרשנות בהתלהבות שכזאת ומתוך דבקות דורשת בירור והעמקה.

לכן זכרו את שתי השאלות ששאלתם סביב שמש האסוציאציות ונסו להשיב עליהן תוך כדי הלימוד:

1. מדוע גיבור הסיפור כותב?
2. בעזרת מה הוא כותב?

התשובה על השאלה השנייה היא כביכול תשובה פשוטה…

א. קריאת הסיפור יחד עם הלומדים:

הרב יוסף בן נאים, מגדולי רבני מרוקו, נהג להסתובב ובידו קָנֶה, כלי כתיבה שהיה בשימוש באותם ימים, וקסת מלאה דיו. כשהיה עולה במוחו רעיון חדש לפירוש לתורה – נהג להעלותו על הכתב מיד. ואם בשנתו עלתה בו מחשבה – היה קם בזריזות, מדליק את הנר וכותב את מה שהתחדש לו בחלום. ומכיוון שבאותה עת היו הדפים יקרים – היה הרב אוסף עטיפות נייר, עליהן נהג לכתוב את חידושיו, ואת הניירות הכתובים היה כורך יחד לספר.

פעם הסביר, שכל אדם צריך לכתוב את מה הוא מבין בתורה:

"כל אחד היה בְּסִינַי וקיבל תורה משלו, ועל כן הוא חייב לכותבה. רֶמֶז לַדָבָר בדברי חז"ל: "קְנֵה לך חבר", שֶׁהַקָנֶה יהיה לך לחבר.

ב. עבודה עצמית או בזוגות בדף העבודה המצורף.

התשובות ישמשו בסיס לדיון במליאת הכיתה.

קנה-לך-חבר-דף-עבודה

2. דיון במליאה

א. הלומדים יחזרו לדיון במליאה. שאלו אותם אם קרה שחלמו חלום ורצו לזכור אותו. האם רצו לשמור רעיון ומיד כתבו אותו כדי לא לשכוח? בקשו מהם לשתף את דעותיהם לגבי סיבות הכתיבה הבלתי פוסקת של הרב יוסף בן נאים.

ניתן לפתח איתם את הצעותיהם לכיוונים האלה:

• הוא כתב מפני שחשש לשכוח ורצה להמשיך ולהתייחס לכך בהמשך.
• הרגיש דחף לשתף את מחשבותיו, ובאותו רגע איש לא היה לידו.
• לימוד תורה העסיק וליווה אותו כל היום, ובמוחו היו עולות פרשנויות. הוא הרגיש חובה לשמר את פרשנויותיו ונקודות מבטו.

ב. לאחר איסוף כל התשובות, חשוב לומר ללומדים כי הכתיבה היא ערוץ להבעת הקול האישי והעברתו אל המרחב הציבורי. הרב יוסף בן נאים חשף בכתיבתו את קולו האישי ונתן לו תוקף ולגיטימציה ברגע שהיה מעלה אותו על הכתב. במצב שכזה היה אפשר לקבל תגובות של אחרים, ואז… נוצר קשר.

ג. כעת ניתן לשאול את הלומדים, אילו ערוצי תקשורת של כתיבה הם מכירים. האם ווטסאפ, אינסטגרם, כתבות וטוקבקים נחשבים לאמצעי כתיבה? האם יוטיוברים גם הם סוג של כותבים המשתפים מעולמם? מה תפקידם של הלייקים?

ד. דיון זה יכול לעזור לנו להסביר את פרשנותו המעניינת של הרב יוסף בן נאים למשנה: "קְנֵה לך חבר – שֶׁהַקָנֶה יהיה לך לחבר". האם בעזרת הכתיבה נוצרים חיבורים? האם כך ניתן להתחבר זה עם זה?

3. סיכום

השיעור נפתח בתרגיל כתיבה חופשית ספונטנית, מתוך ידיעה שאף אחד לא יקרא את מה שייכתב. הדבר מאפשר לקנה להיות חבר של ממש של הכותב. כך הכותב מבטא את "האני מאמין" שלו ללא חשש, וחשוב לו להביע את פירושו לתורה על פי דעתו. ברגעי הכתיבה החופשית הכותב מרגיש שהקנה הוא חברו האישי.

גם אם השאלות בדיון במליאה לעיל מכוונות בעיקר לפרשנות שהכתיבה יוצרת חברויות, ייתכן שהכיוון האישי-פרטי יעלה גם הוא. שני כיווני פרשנות אלו מבורכים, וטוב להעלות את שניהם.

כעת אפשרו ללומדים להתנסות בכתיבה שבה הם יודעים שחבר לכיתה יקרא או ישמע את מה שיכתבו.

בתנאים אלו, מה יכתבו? האם זה ישפיע על אופן כתיבתם?

בקשו מהלומדים להפוך את דף העבודה ולכתוב המשך לדברי הרב יוסף בן נאים: "כל אחד היה בסיני וקיבל תורה משלו, ועל כן הוא חייב לכותבה. ורמז לדבר בדברי חז"ל: 'קנה לך חבר' – שהקנה יהיה לך לחבר."
בקשו מהלומדים לכתוב את תורתם ולקנות להם חבר בכתיבתם, כלומר: בקשו מהם לכתוב משהו שחשוב להם בחייהם, משהו שלמדו והיו רוצים לשתף. וחבר יגיב לדבריהם.

נספח העשרה למורה:

סרטון מיוחד של יוטיובר המציג שלושה סוגי כתיבת יומנים. כל מורה יכול לבחור דקה או שתיים מן הסרטון ולהעשיר את הדיון על תכונות הכתיבה ומטרותיה.

יומן חמש הדקות: כתיבה של חמש דקות ביום סביב חמישה נושאים של הכרה בטוב שהיה באותו יום ושימת מטרות להמשך. הכתיבה משפיעה על הגישה החיובית לאורך היום. מדקה 2 עד דקה 6:30.

יומן דיילי לוגי: כתיבה שוטפת, חופשית ספונטנית במשך 15 דקות. לכתיבה מסוג זה יש השלכות על חידוד החשיבה ועל הריכוז, וכן על ניקוי וסידור המחשבות. מדקה 6:50 עד דקה 7:55.

יומן בולט ג'ורנל: ארגון של העבר, סידור ההווה ותכנון לעתיד. כל אדם ושיטות הסידור והארגון המתאימות לו אישית. מדקה 8 עד הסוף.

מטרת הסרטון לחשוף היבטים פסיכולוגיים-רגשיים של הכתיבה. כך ניתן להעשיר מדי פעם ולפי הצורך את הדיון סביב ההיבטים השונים של הכתיבה.