הסיפורים מאחורי השירים

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. הלומדים יכירו דרך שירי יום הזיכרון סיפורים של נופלים בקרבות ובמלחמות שפקדו את מדינת ישראל.

כיתות ז - ט2 שיעורים

מטרת הפעילות

  • לדון בכוחם של השירים המולחנים ליצור זיכרון אישי, שהופך לזיכרון קולקטיבי.
  • להפגיש את הלומדים, באמצעות שירים, עם כמה מהשמות והפנים של הנופלים במערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
  • להעלות השערות כיצד שיר על חוויה אישית יוצר זיכרון משותף כללי, לזכר הנופלים כולם.

אמצעים ללמידה

  • למידה באמצעות מפגש דיגיטלי – זום/אחר – הדרכה מצורפת בנספחים למפגש.
  • ליווי הלמידה במצגת מקוונת באופק – מומלץ. מצורף קישור.
  • הצעה – בניית מצגת שיתופית (גוגל סליידס או פדלט) לתוצר כיתתי שממנו ייבחרו שירי הטקס הכיתתי – הדרכה מצורפת בנספחים למפגש.

משך המפגש

45 דקות למידה סינכרונית בזום, ולאחר מכן המשימה המוצעת בלמידה א-סינכרונית.

מהלך הפעילות

1. פתיח: "לכל איש יש שם"

מצורף קישור למצגת מקוונת, לפי השלבים המפורטים.

פתחו את המפגש בתיאור המטרות שלו – באמצעות שירים אפשר להבחין בסיפורי חיים ובחוויות אישיות של אנשים פרטיים, אך יש בכוחם גם ליצור זיכרון קולקטיבי (עמוד 1 – מטרות).

הזמינו את הלומדים להאזין יחד לשיר של זלדה (לחן – חנן יובל): "לכל איש יש שם".
(שימו לב – כאשר אתם משתפים מסך בזום, עליכם ללחוץ על "הוספת אודיו" בחלון שנפתח למטה לפני שיתוף המסך מצד שמאל.)

לפני ההאזנה כדאי להקדים ולומר:

הזמרת חווה אלברשטיין מספרת שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1974, יצא ספר שירים של המשוררת זלדה בשם "אל תרחק". חוה אלברשטיין, שאהבה למצוא נחמה בשירים, מצאה בין דפי הספר את השיר "לכל איש יש שם", ופנתה לחנן יובל בבקשה שילחין אותו.

בקשו מהלומדים לחשוב בזמן ההאזנה על כל הדברים שהאדם הוא בחייו, לפי השיר. מה האדם יוצר לו בחייו ועל ידי מה.

הלומדים יכולים להוסיף את ההתייחסות שלהם בצ'אט תוך כדי האזנה, או בכלי שיתופי אחר שבו ניתן להציג את ההתייחסות של כולם ולשוחח על כך (כגון מנטימטר).

השיר הזה, שביסודו הוא שיר אישי של זלדה שנכתב מתוך עולמה הפנימי ונסיבות חייה, מדבר גם על אבל וכאב אוניברסליים וקולקטיביים. כיום השיר הזה הוא סימן לשכול ולאבל. מרבים להשמיע אותו ביום הזיכרון לחללי צה"ל וביום הזיכרון לשואה, לזכר כל אותם האנשים שמתו, מבלי שנדע את השמות של כל אחד ואחת מהם.

את ההשראה לשיר קיבלה זלדה ממדרש תנחומא, פרשת ויקהל, סימן א:

…אַתְּ מוֹצֵא שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְאָדָם,
אֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִים לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ,
וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹרְאִין לוֹ בְּנֵי אָדָם,
וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ. טוֹב מִכֻּלָּן מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ…
(מדרש תנחומא, פרשת ויקהל, סימן א)

שאלו את הלומדים – איך אפשר "לקנות" שם לעצמך? למה נעשה במדרש שימוש דווקא במילה "לקנות"?
מדובר כנראה במה שהאדם הופך להיות בזכות עצמו, מה שהוא משיג לעצמו או זוכה לו בחייו בזכות מעשיו.

אחר כך שאלו – מדוע, לדעתכם, הפך השיר האישי של זלדה לשיר שיוצר זיכרון קולקטיבי של אבל ושכול?
התייחסו למשל לכך שכל אחד יכול להזדהות ולמצוא את עצמו בין המילים האישיות וליצוק בהן משמעות שמתאימה ספציפית לו, לעיסוק בנושא השמות, לחוויה שמעביר הלחן ועוד.

(ניהול דיון בזום הוא מאתגר. ניתן לבקש מהלומדים להצביע כדי לקבל את רשות הדיבור – בהרמת אצבע או באמצעות הזום. החליטו מראש על מספר הלומדים שישיבו, אמרו את שמותיהם של שלושת העונים כך שהכיתה תדע שכבר נבחרו הדוברים. אפשר גם לשלוח קישור למנטימטר, לבחור שם באפשרות של תשובה פתוחה לכל הלומדים ולהציג כמה תשובות בהגדלה.)

2. השמות והסיפורים שמאחורי השירים

סכמו בקצרה את התובנה ששיר אישי יכול להפוך לכזה שנוגע בכולם ויוצר זיכרון קולקטיבי. ציינו כי רבים משירי הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה הם כאלה. תנו דוגמה לבחירתכם השירים שברשימת השירים המוצעים ללמידה שלהלן. ברשימה שירים מתקופות שונות, כאלה שנכתבו על חיילים או על נפגעי פעולות האיבה וכאלה שנכתבו על ידי החיילים עצמם והולחנו לאחר מותם. תוכלו כמובן לבחור שיר אחר שאתם רוצים לעסוק בו, שאינו ברשימה (כדאי להכין שקופית מלווה לכל שיר שבחרתם. מומלץ לבחור עד שני שירים לשיתוף, תלוי באורך המפגש ובמידת הקשב של הכיתה):

  • ציינו את שם השיר שאותו תלמדו יחד ושאלו את הלומדים אם הם מכירים את השיר.
  • השמיעו את השיר ובקשו מהלומדים לעקוב אחר המילים. לאחר מכן ספרו את הסיפור שמאחוריו.
  • עברו שוב על מילות השיר שבו בחרתם לאור הסיפור – האם כעת הלומדים מבחינים בדברים שלא הבחינו בהם לפני שהכירו את הסיפור?
  • שאלו: מדוע חשוב לזכור? מדוע חשוב לנו כעם? כיחידים? איך השירים יוצרים זיכרון לאורך זמן? בקשו מהלומדים להעלות את התשובה לאחת מהשאלות שהעליתם למצגת משותפת (פדלט/מנטימטר).
  • סכמו כיצד השירים המולחנים משמרים זיכרון של בודדים, של שמות ושל סיפורים אישיים, וגם יוצרים חיבור בין אנשים רבים.

מצורפת דוגמה לאחד השירים: שיר מוצע ללמידה – עמוד 9 והלאה.

רשימת השירים המוצעים ללמידה:

  • פרי גנך– כתב והלחין יוני רועה לזכר סגן חן ברוד ז"ל שנהרג בתאונה מבצעית בשנת 1985. יוני רועה היה חברו לכיתה. השיר נכתב לאחר שיוני פגש את אימו השכולה של חן בשנת 1989. הוא סיפר שברגע שהגיע חזרה הביתה התיישב, כתב את השיר והלחין אותו.
  • מיליון כוכבים – השיר נכתב על סגן תם פרקש ז"ל, טייס שנפל בהתרסקות מסוק בקרב במלחמת לבנון השנייה. אחותו שרה את השיר בהלוויה שלו. את השיר כתב חברו יפתח קרזנר.
  • פרח – השיר נכתב על הפיגוע שהיה בסיני, בכפר ראס בורקה, בשנת 1985. בפיגוע נהרגו שבעה מטיילים ישראלים וביניהם הילדה צליל שלח ז"ל. השיר הזדהה עם סיפורה של צליל, אם כי הכותבת, צרויה להב אמרה שכתבה אותו גם על בתה, שנהרגה בתאונת דרכים. את השיר הלחין יהודה פוליקר.
  • היכן החייל – אהובה עוזרי כתבה את השיר על החייל עדי שורק ז"ל, שנלחם במלחמת יום הכיפורים. בתחילה הוכרז כנעדר, ולאחר זמן מה הודיעו למשפחתו שנהרג. אהובה עוזרי, שגרה בשכנות למשפחתו, כתבה את השיר מתוך הכאב והמילים ששמעה מאימו של עדי שורק.
  • שום דבר לא יפגע בי – את השיר כתב ארז שטרק ז"ל, שנפל באסון המסוקים בשנת 1997. זהו אחד מהשירים שנמצאו במחברת שירים שהשאיר אחריו ארז. חברי להקת "כנסיית השכל" הלחינו וביצעו את השיר.
  • שיר ללא שם – שיר שהפך לקלאסיקה ישראלית, בביצועה של יהודית רביץ. שלום חנוך כתב את השיר לזכר האחיין שלו אבשי (אבשלום) חנוך ז"ל. אבשי, לוחם בשייטת, נהרג בשנת 1980 בתאונת אימונים.
  • קצר פה כל כך האביב – שיר שכתב הסופר דוד גרוסמן על בנו אורי גרוסמן ז"ל. אורי נפל שעות ספורות לפני שהסתיימה מלחמת לבנון השנייה, ב-12.08.2006, בזמן שהיה במבצע חילוץ עם הטנק שלו.

יש שירים רבים נוספים המספרים סיפורים של נופלים, למשל "ברית דמים" (מילים: עמנואל צבר, לחן: יאיר רוזנבלום), "בן יפה נולד" (מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש), "אימא אבא וכל השאר" (מילים: ראובן פוליטי, לחן: עידן רייכל).

המלצה למשימה א-סינכרונית:

בקשו מהלומדים למצוא שירים שיש מאחוריהם שמות וסיפורים (בזמן השיעור הא-סינכרוני שלכם, ולא כעבודה נוספת). בקשו מהם לשלוח אליכם לווטסאפ הכיתתי את מילות השיר, קישור לקובץ שמע, על מי נכתב השיר, מתי נפל החלל ואיך, איזה סיפור אפשר למצוא בין מילות השיר.
(במקום לווטסאפ – אפשר ליצור מצגת שיתופית של לומדי הכיתה.)

הצעה – מתוך השירים שיישלחו, בחרו את השירים שיהיו בטקס הכיתתי המשותף.