חג הסיגד – בדרך לחג לאומי?

• היכרות עם העקרונות של חג הסיגד.
• הבנה לגבי המשמעות של מועד חדש המצטרף ללוח השנה הישראלי.
• חשיבה: מה אנחנו יכולים לקחת ממועד זה.

פתיח

א. נפתח בשאלה לכיתה:

• אילו מנהגים נהוגים בבית שלכם ואינם נהוגים בבתי החברים שלכם? הכוונה היא למנהגים הקשורים לחגים, לשבת, לימי הולדת.
  נאסוף את כל התשובות וננסה לברר מהו מקורם של המנהגים – המשפחה, הסבא והסבתא, מנהגי העדה?

ב. נשאל את הכיתה שאלה נוספת:

• האם קרה שראיתם אצל חברים מנהג או התנהגות ורציתם שיונהגו גם בבתיכם? מדוע רציתם לאמץ את המנהג או ההתנהגות?
  נאסוף את התשובות, ושוב ננסה להפריד בין התנהגות של הורים או של בני משפחה ובין מנהגים שיש להם מסורת קדומה יותר.

2. חג הסיגד

נלמד על חג הסיגד ועל העקרונות שהוא מייצג.

א. נצפה בסרט המתעד את חגיגות הסיגד בירושלים בשנת 2012:

ב. נכתוב את עקרונות החג כפי שנחוג באתיופיה, שסיכם הרב שרון שלום (רב בעדה האתיופית)¹:

• הסיגד מזכיר את מתן תורה בהר סיני כייסוד הברית עם ה'. מציינים את חידוש הברית על ידי הגולים שחזרו לירושלים בימי שיבת ציון.
• הסיגד משמש הזדמנות להזכיר ל"ביתא ישראל" [=הקהילה האתיופית], המרוחקים משאר עם ישראל, את הצורך להיות נאמנים למצוות, לתורה ולירושלים, על אף הסבל הכרוך בכך.
• הסיגד מביא לפיוס בין אנשים. הוא יוצר תחושה של אחדות ושל ביטחון.

ג. נשאל את התלמידים:

• האם יש מנהגים שהייתם רוצים לאמץ מתוך עקרונות חג הסיגד? מדוע?
• נסו לחשוב יחד עם התלמידים מהי המשמעות של ציון מועד כזה באתיופיה, ומה משמעות הדבר בישראל.

3. החוק במדינת ישראל

א. נציג לפני התלמידים את החקיקה הישראלית בנוגע לחג הסיגד, קרי את חוק חג הסיגד שאושר בכנסת בשנת 2008 – קובץ PDF.

ב. נסביר את המשמעות של שילוב המועד בתוך ימי הבחירה (ימים שבהם רשאי עובד בישראל להיעדר מעבודתו אך לקבל שכר כאילו עבד) והפיכתו ליום בחירה המוּכּר על ידי המדינה (עוד על המושג – ראו "יום בחירה" בוויקיפדיה).

ג. נשאל את התלמידים:

• מהי המשמעות של שילוב חג של קהילה קטנה בתוך המועדים האחרים שלנו, לצד החגים היהודיים והישראליים שנהוגים בארץ זה עשרות שנים? (אפשר להזכיר את המימונה שנהוגה בקרב יהודי מרוקו וצפון אפריקה והפכה לאירוע כלל ישראלי).
• מה אנחנו יכולים לאמץ מהחג הזה אם נבחר להחיל חלק ממנהגיו בכיתה, בבתי הספר או בקהילה שאנחנו חיים בה?

4. סיום

א. נצפה בסרטון "לא נפסיק ללכת לארץ ישראל", דקה 3:36-3:06 (הסרטון יתחיל בדקה 3:06 וייפסק אוטומטית):

ב. אפשר לקרוא או להראות לסיום מאמר שפרסם ב-ynet אבי מספין, דובר ולוביסט ב"אגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה":

למרות שהחוק מהווה עבור החברה הישראלית הכללית עניין סמלי ותו לא, למתבונן לעומקם של הדברים יתגלה שזוהי פריצת דרך עבור מדינת ישראל כחברה. הטמעתה של מסורת, שאיננה מגיעה מהזרם המרכזי השולט, היא פריצת דרך לרב-תרבותיות אמיתית. אותה רב תרבותיות המבקשת לשמור על מסורתם של מרכיביה השונים, ומוכנה לקבל גם מסורת אחרת, ולא רב-תרבותיות מתעתעת, שמבודדת את מסורתו של האחר ודוחה מלקבל מסורת שונה, ולו במעט, מזו של הזרם המרכזי.
(מתוך: "מזל טוב – חג חדש וחגיגה של רב תרבותיות", 9.7.2008)