חופש דת וחופש מדת

• היכרות והבנה של המושגים "חופש דת" ו"חופש מדת".
• שיח על ערכי בית הספר הממלכתי.
• שיח על זהות יהודית, חילוניות ומסורתיות.
• חיזוק אוריינות המידע באשר לאירועים כגון סערת התפילין בביה"ס "אהל שם" וכדומה.

רקע

בתקופה האחרונה עלתה לכותרות סוגיית הדוכנים להנחת תפילין בבתי ספר ממלכתיים. סוגיה זו מעלה שורה של שאלות ערכיות, זהותיות וחינוכיות. מערך זה מיועד למורות ומורים הרוצים לקיים שיח מושכל בכיתה על התופעה. המערך מבקש ללבן את הערכים "חופש דת" ו"חופש מדת" כזכויות יסוד, וכן לדון באופיו של החינוך הממלכתי ושל יהדות חילונית.

בצד זאת, מכיוון שלאירועי הנחת התפילין יש הקשר פוליטי ותקשורתי, המערך מציע דרכים לבסס את המיומנות של צריכה ביקורתית של מקורות מידע חדשותיים. מומלץ לקרוא מראש את הכתבה ב-Ynet מיום 25/02/25, המתארת את ההקשר הרחב של האירוע [שימו לב לפער בין הכותרת ובין תוכן הכתבה], ובמקביל לראות כיצד מוצגים הדברים ברשתות ובערוצים אחרים.

במהלך השיעור כדאי לקחת בחשבון שלעמדות של התלמידים לגבי הנחת תפילין בבית הספר יש גם הקשר רגשי, והן מושפעות בין השאר מהתחושות החיוביות או השליליות שתפילין – וחפצי קודש יהודיים אחרים – מעלים בהם. חשוב לתת מקום להבעת הרגשות, ועם זאת להעביר את הדיון למישור הזכויות והערכים.

המערך מוצע בסדר מסוים, אך כמובן שאפשר לערוך שינויים בהתאם לדגשים ערכיים ולצרכים פדגוגיים של המורה ושל הכיתה.

 

סדר השיעור

1. פתיח: סיטואציות לתגובה מהירה.
2. הגדרת המושגים "חופש דת" ו"חופש מדת" במליאה ובמבדק אישי.
3. תיאור מצב: אירוע דוכן התפילין בביה"ס "אהל שם" ברמת גן.
4. פירוק הדילמה לשאלות עקרוניות.
5. טיפול בשאלות עקרוניות לבחירה.
6. סיכום.

 

שלב 1: פתיח

בחרו 3-4 מהמצבים שלהלן והציגו אותם באופן הבא: ראשית, הציגו מצב אחד מתוך הצמד הראשון ובקשו את תגובת התלמידים למצב הזה. לאחר איסוף קצר, הציגו את המצב השני מתוך הצמד ובקשו מהתלמידים להגיב גם עליו. בשלב זה מומלץ למעט בהסברים ולהתמקד באיסוף כדי שהתשובות תהיינה אינטואיטיביות. לאחר מכן המשיכו לצמד הבא באופן דומה. מומלץ להבליט את הפער בין התגובות על המצבים השונים בכל צמד, ולאחר הצגת כמה צמדים ערכו סיעור מוחות קצרצר לגבי התגובות השונות.

אפשר להקרין את המצבים על המסך, לכתוב אותם על הלוח, או לחלק לתלמידים שונים להקריא, למשל במתכונת של "סליחה על השאלה". המצבים מצויים גם בקובץ המצורף ובמצגת זו.

 

 

שלב 2: המושגים "חופש דת" ו"חופש מדת"

 כתבו על הלוח את המושגים "חופש דת" ו"חופש מדת". הסבירו שאלה זכויות יסוד במדינה דמוקרטית, וכי מדינת ישראל קבעה את חופש הדת כאחד מעקרונות המדינה במגילת העצמאות. [שימו לב: המושג "חופש מדת" אינו מופיע במפורש במגילת העצמאות. מקובל לטעון כי "חופש דת" שבמגילה כולל גם את החופש מדת]. בקשו מהתלמידים לנסות להגדיר כל מושג בפני עצמו ולאחר מכן להסביר את ההבדלים בין המושגים. רצוי לבקש מהתלמידים לכתוב תחילה לעצמם את ההגדרות, ורק לאחר מכן להעלות את ההגדרות למליאה. אפשר להשתמש לשם כך גם באמצעים דיגיטליים כגון "מנטימטר". אפשר גם לבקש מהתלמידים לחפש הגדרות ברשת למושגים אלה.

 הגדרה תמציתית:

חופש דת – הזכות של אדם לבחור להשתייך לדת מסוימת, להחזיק באמונות של דתו ולקיים את מצוות דתו, כל עוד הדבר אינו פוגע באחרים ובזכויותיהם.

חופש מדת – הזכות של אדם שלא להיות כפוף לחוקים דתיים או ליטול חלק בפעילויות דתיות.

נקודה להדגשה: הזכות לחופש דת מוגבלת בכך שבפעולה הדתית שהאדם עושה הוא אינו פוגע באדם אחר [למשל: אם הדת של מישהו מחייבת השפלה של אנשים שאינם בני הדת הזאת, אין לאדם זכות להשפיל את האחר במסגרת "חופש הדת"].

מתוך מגילת העצמאות:

מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

מתוך ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם שהתקבלה בעצרת האו"ם בשנת 1948, בעקבות השואה ומלחמת העולם השנייה:

כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת. חירות זו כוללת את הזכות להמיר את דתו או את אמונתו ולתת ביטוי לדתו או לאמונתו – לבדו או בציבור, ברשות היחיד או ברשות הרבים, דרך הוראה, נוהג, פולחן ושמירת מצוות.

להרחבה:

• מצגת עם הטקסט של ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם
• מערך שיעור על ההכרזה
• הערך "חופש דת" בוויקיפדיה
• הערך "חופש מדת" בוויקיפדיה

 

חופש דת וחופש מדת – מבדק עצמי

המבדק נגיש כאן. אפשר לשכפל את המבדק ולערוך את העותק המשוכפל. השאלות מצויות גם בקובץ המצורף.

 

שלב 3: תיאור מצב – אירוע דוכן התפילין בביה"ס "אהל שם" ברמת גן

שאלו את התלמידים אם הם שמעו על האירוע ובקשו מהם לתאר אותו. אם רבים מהתלמידים שמעו על האירוע, חשוב לדייק עימם את מקורות המידע ואת הפרטים. אם רבים מהתלמידים לא שמעו כלל על האירוע, אפשר להסתפק בתיאור קצר שלכם של האירוע, בהתאם לדגשים הבאים: בניגוד למסופר בחלק ממקורות המידע, בית הספר אישר מזמן הקמה של דוכן להנחת תפילין והדוכן פועל ללא הפרעה כבר מעל שנה. באירוע המדובר היה ניסיון להקים דוכן נוסף ללא אישור ההנהלה. כמו כן, יש דיווחים על שידול תלמידים להניח תפילין, לעיתים בליווי השמצות קולניות כלפי תלמידים שאינם מעוניינים לעשות זאת. לשיקולכם, אפשר להתייחס גם לעניין שיש לגורמים פוליטיים בהתססת האירוע.

סייעו לתלמידים להעריך את מקורות המידע שלהם ואת האינטרס של המקורות הללו: האם המקורות מספקים הקשר? האם הם מסתמכים על צד אחד בלבד? האם הם מספרים את כל העובדות? הדגישו את חשיבות קבלת המידע מכמה מקורות ואת הערכת העובדות. כדאי להתייחס לכך שאף בית ספר לא מנע מתלמידים להניח תפילין, ומי שרוצה להביא תפילין מהבית או להשתמש בתפילין של תלמיד אחר רשאי לעשות זאת, ולכן אין פגיעה בעיקרון של "חופש דת" בכך שמונעים הקמה של דוכן תפילין בבית ספר.

להרחבה:

• הפרק "חדשות כזב" בהסכת הלימודי "על רגל אחת"
• יחידת לימוד על חדשות כזב המבוססת על פרק זה בהסכת
• מערך שיעור "מדבר שקר תרחק: חדשות כזב בעת מלחמה"

 

שלב 4: פירוק המצב לשאלות עקרוניות

חדדו לתלמידים שכעת נעסוק בדילמה: האם יש לאפשר הקמה של דוכן להנחת תפילין בבית ספר ממלכתי ובאילו תנאים?

בקשו מהתלמידים לנסח שלוש שאלות עקרוניות שהדילמה הזאת מציבה. מטרת שלב זה היא לפרק את הסיטואציה ולדון בה בניתוח רציונלי.

אספו כמה שיותר שאלות.

בחרו כמה מהשאלות וסייעו לתלמידים לנסחן מחדש כשאלות עקרוניות.

 

שלב 5: טיפול בשאלות עקרוניות לבחירה

בחרו כמה מהשאלות שהתלמידים העלו או הקרינו את השאלות שבקובץ המצורף ובמצגת. ערכו הצבעה על איזו שאלה הכיתה תדון. חשוב לשהות בדילמות ולאפשר דיון שמערב כמה שיותר את תלמידי הכיתה. קיימו דיון בשאלה הנבחרת ואפשרו לתלמידים לבחור עמדה ולבסס אותה באופן לוגי. אם הזמן מאפשר, עברו לדילמה הבאה.

אפשר לגוון את הלימוד באמצעות משחק עמדות: חלקו את מרחב הכיתה לאזורים א/ב/ג ובקשו בכל פעם מהתלמידים לעבור לעמוד באזור שמייצג את עמדתם.

 

שלב 6: סיכום

• הקפידו בסיכום לחזור על המושגים "חופש דת" ו"חופש מדת".
• כדאי לחזור ולהזכיר שלכל תלמיד ותלמידה יש זכות לבטא את אמונתם, בין השאר באמצעות הנחת תפילין. מאידך, הזכות של כל תלמיד להניח תפילין אינה נפגעת כשלעצמה מעצם ההחלטה שלא להקים דוכן, שכן גם לפי ההלכה היהודית אין מצווה להניח תפילין דווקא במסדרון בית הספר.
• מומלץ לחזור ולהדגיש שיהדות אין פירושה בהכרח שמירת מצוות דתיות, וכי אדם יכול לבטא את היותו יהודי באופנים רבים ומגוונים.

אפשר לתת משימת סיכום. הינה כמה רעיונות למשימה:

• כתיבת רפלקציה אישית לאור התהליך שהתלמידים עברו בשיעור. אפשר להוסיף שאלות ספציפיות, כגון: אילו טיעונים התחדשו לי? עם אילו טיעונים הסכמתי ועם אילו לא? מדוע? באיזו מידה עמדתי השתנתה במהלך השיעור ומדוע?
• ניסוח תקנון להצבת דוכנים בבית הספר, על בסיס ערכי התלמידים ועל עקרונות השוויון, הכבוד, חופש הדת וחופש מדת.
• הצעת פתרון בית ספרי עבור מי שרוצה להניח תפילין באופן שאינו יוצר לחץ על תלמידים להניח תפילין.
• ניסוח "אני מאמין" של בית הספר לגבי מקומה של היהדות בכלל ושל מצוות הדת בתוך בית הספר, באופן שיכבד את השונוּת וללא כפייה.
• עבודת חקר על תפילין – מה יש בתפילין? מהם הכללים הפנים-הלכתיים ליצירתן ולהנחתן? מה מקומה של מצווה זו בתפיסות דתיות שונות?