חיים חפר – יצירתו כראי לתהליכי השינוי בחברה בישראל
מערך שיעור זה מאפשר לגעת ביצירתו הענפה של חיים חפר. נלמד שניים משיריו וכך נעמוד על השינוי שחל ביצירתו ובחברה הישראלית כולה – המעבר מאתוס של מלחמות ויישוב לבחינה ולמבט ביקורתי כלפי הערכים והעולמות שעליהם נבנו המדינה והתרבות.
מטרת הפעילות
- היכרות עם מורשתו של חיים חפר.
- דיון בהתקבלות השיר "הן אפשר" ובחזונו.
- דיון בהתקבלות השיר "יחזקאל" ובחזון העצמות היבשות.
- דיון בהלכי הרוח בחברה בישראל מאז הוקמה המדינה עד שנות השישים.
מהלך הפעילות
פתיח
- כיצד מלמדים שיריו של חיים חפר על התפתחות הלכי הרוח בחברה בישראל?
- כיצד השתנה המתח בין האישי לציבורי, ובין הממלכתי והממסדי לעממי ולסטירי בתרבות בישראל?
מתוך ויקימדיה.
היכרות עם חיים חפר ותקופתו
דמותו של חיים חפר ומקומה בתרבות בישראל (מידע נגיש בערך "חיים חפר" ב"ויקיפדיה" ובמאמר "יש שורות שהייתי מוחק" באתר "הארץ").
הן אפשר
נחלק לתלמידים את מילות השיר "הן אפשר" ונשמיע את השיר.
שיר זה נכתב והושר בזמן מלחמת העצמאות וגילם את משאלותיהם של בני הדור. כדאי לשים לב עד כמה האישי מעורב בציבורי – גם מערכת היחסים בין בני הזוג קשורה קשר בל יינתק במצב הפוליטי ובהתקדמות כוחות הצבא.
נבקש מהתלמידים למלא את החלק בדף עבודה העוסק בשיר.
יחזקאל
נחלק לתלמידים את מילות השיר "יחזקאל" ונשמיע את השיר (על התקבלות השיר ראו במאמר "הנביא שהסעיר את קול ישראל" באתר "הארץ").
להבדיל מ"הן אפשר", שייצג את תקופת הפלמ"ח, השיר "יחזקאל" ייצג את הרוח השאננה והאינדיווידואליסטית של שנות השישים. השיר מפרק את הסמכותי והרציני ומציג את הנביא כ"סחבק". השיר הסעיר את מנהלי "קול ישראל" והם קבעו כי זו "התלוצצות לא-סימפטית על הנביא".
נבקש מהתלמידים למלא את החלק בדף העבודה העוסק בשיר.
סיכום
נדון בשוני בין שני השירים ובשוני בין התקופות שהם מייצגים. נתייחס ליצירתו של חיים חפר כראי לתקופה:
- חיים חפר כמייצג הרוח הישראלית לדורותיה.
- הבדלים בין הלכי הרוח בשנות קום המדינה לשנות השישים – התבססות על היכרות עם חזון העצמות היבשות ועיבודו ההומוריסטי בשיר.