כבוד האדם

• להבין את ההבדל בין דילמה ערכית להתלבטות.
• לדון בדילמות העוסקות בשאלת כבוד האדם.
• ליצור שיח משותף בין כיתות לימוד בעבודה קבוצתית.

המיומנויות הנדרשות ללמידה הן השתתפות בדיון והשתתפות בדיון דילמה.

המערך המוצע להלן הוא השני מתוך יחידה של חמישה מערכים הכוללת מפגש בין בתי ספר. ניתן להתאים את המערך למפגש בודד בכיתה ולכיתה אחת.

הקדמה – היערכות ותכנון

ההקדמה היא עבור שתי כיתות שנפגשות כדי לקיים מפגש משותף. אם אתם רוצים לקיים את המפגש המפגש המשותף ייערך בזום או בתוכנת וידאו אחרת בזמן שמתאים לשתי הכיתות המשתתפות. יש להיערך לפני המפגש בהתאם. כדאי לקיים פגישה מקדימה של המורות השותפות לצורך היערכות:

1. חשיבה היכן מתאים לקיים את המפגש: מבתי הילדים בשעה נוחה, מחדר המחשבים בבית הספר, באמצעות הטלפונים במרחבי בית הספר – חשבו על רעש שעלול להיווצר בעקבות העבודה בקבוצות בחדרים או על כל הפרעה אחרת שעלולה להיות, ובחרו את המקום המתאים. בקשו מהילדים להגיע עם אוזניות. אם בית הספר קרוב לאזור מגוריכם ויש אפשרות להיפגש – נצלו את הקרבה וערכו את המפגש פנים אל פנים.
2. חלוקת קבוצות עבודה – יש אפשרות לחלק את התלמידים באופן אקראי לחדרים, אך יש סיכוי שהילדים לא יפגשו ילדים נוספים מכיתה אחרת. אפשרות נוספת היא לחלק לפני המפגש את הילדים משתי הכיתות לקבוצות עבודה מעורבות ולסדר את הקבוצות (החדרים בזום) לפי חלוקה זו בתוכנה. אפשרות זו תיקח כחמש דקות מזמן המפגש עצמו.
3. אחראי טכנולוגי או מוביל קבוצה – מכיוון שחלק גדול מהפעילות ייעשה בקבוצות למידה כדאי לבקש מראש מאחד הלומדים בכל קבוצה להנחות או להוביל את הפעילות כדי להפיג את החשש או את המתח המתלווים למפגשים שבהם לא מכירים זה את זה.
4. היערכות טכנולוגית מקדימה:

• בדקו שהקישור למפגש עובד.
• בדקו שיש אפשרות לחלק לחדרים. אם יש לכם אפשרות לחלק מראש לקבוצות – מה טוב, אם לא – עשו זאת במהלך המפגש. ודאו שיש לכם את שמות חברי הקבוצות קודם לכן.
• בדקו שהמצגות (אם ישנן) עולות כראוי ונראות בשיתוף מסך. אם יש עבודה שיתופית במצגות – בדקו שהן פתוחות לעבודה ולעריכה של הילדים.
• בדקו שהכלים הטכנולוגיים עובדים, אם הוספתן. אם לדוגמה השתמשתן בכלי "פדלט" – בדקו שהוא פתוח לשיתוף ולהעלאה של תוצרי הילדים. כך גם עם יתר התכנים והחומרים שבהם בחרתן להשתמש. תמיד ייתכנו בעיות טכנולוגיות – צמצמו את היתכנותן ככל האפשר.

5. כדאי לחלק את המפגש המשותף הראשון לשלושה חלקים:

• "שבירת הקרח" – היכרות בין הכיתות והילדים, פעילות לפני למידה מעמיקה.
• למידה משותפת בקבוצות בנושא המשותף הנלמד.
• הצגת התוצרים ושיתוף – כדאי לכלול משוב (מצורף).

כמו כן, יש להתחיל בפתיח משותף של המורות השותפות ובחלק האסיף – לערוך סיכום משותף שלכן. כדאי לגוון בפתיח – לחלק תפקידים ביניכן להצגת המהלך כדי ליצור עניין, להתחפש (אפשר עם רקע ואפקטים או עם אביזרים ממשיים), אפשר להקליט את עצמכן מראש ולהשמיע את ההקלטה, כולל מוסיקה. הפתיח יכלול את המפגש המשותף סביב נושא כבוד האדם, הצגה של לפחות טקסט אחד שנלמד בשיעור הקודם (אפשר לבחור במשנה "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" כהתנעה למפגש המשותף). במפגש הזה לאחר פעילות חווייתית משותפת, נתייחס לדילמות אקטואליות.

'שבירת הקרח'

(20 דקות כולל פתיח במליאה, חלוקה לקבוצות וחזרה למליאה)

הפעילות הפותחת היא כללית ויכולה להיות מנותקת מהקשר התוכן. מטרתה ליצור תחושה של התלהבות וקרבה בין הכיתות ולאפשר למידה פעילה לאחריה. להלן כמה הצעות לפעילות ל'שבירת הקרח'. אפשר לקיים את הפעילות בקבוצות או במליאה. להלן הצעות לקיום הפעילות בקבוצות (חדרים של 4–5 ילדים), בחרו באחת מהאפשרויות הנראות לכן מתאימות או הוסיפו משלכן:

המשימות הן משימות קבוצתיות שדורשות שיתוף פעולה, ומטרתן ליצור היכרות בסיסית בין הכיתות השותפות למפגש. בקשו מן התלמידים להתחיל בסבב של שמותיהם, להלן כמה הצעות לפעילות היכרות:

• מציאת מקום מפגש בין יישובי המגורים של חברי וחברות הקבוצה או מקום מפגש במקום המגורים. סימונו ב"גוגל מפות" משותף לכל הקבוצות (להלן הדרכה ליצירת מפה אישית ב"גוגל מפות").
• בניית המילה הכי ארוכה שמורכבת מהאותיות של השמות הפרטיים של כל חברי הקבוצה.
• מיקום מאפיינים הקשורים לכיתה, לפי חברי הקבוצה, על מערכת צירים: מספר הבנים ומספר הבנות; לומדים עד שעה____; מה עושים בשעות הפנאי; מקום הבילוי המועדף – בריכה או סרט; אוהדי קבוצת____.
• אילו דימויים הייתם בוחרים לכיתה שלכם? בסבב של כל חברי הקבוצה: אם הכיתה שלנו הייתה צבע – איזה צבע היא הייתה? וכן – איזה בעל חיים או ארץ או ידוען, או שיר, או כוח על (וכד') היא הייתה?
• מציאת תמונות של הערים והשכונות של הילדים בקבוצה מתוך "גוגל מפות" או מתוך מאגר התמונות האישי שלהם בטלפון, מקום שהם אוהבים במיוחד או רוצים להציג אותו. כל ילד מעלה ל"פדלט" ומשתף בקבוצה – מהו המקום שבחר ומדוע העלה דווקא אותו.

עוד הצעות ל'שבירת הקרח':

• כולם יחד במליאה, בכל פעם עולה שאלה כללית ומחלקים את הילדים לזוגות בחדרים למשך שתי דקות. כשחוזרים מופיעה שאלה אחרת ומחלקים שוב. הילדים משיבים על השאלה אחד לשני. יש להזכיר להם – להציג את עצמם לפני כל מפגש כזה. הצעות לשאלות (מנוסחות בלשון זכר, אך מכוונות לשני המינים, אנו סומכים על הילדים שיתאימו את סוג הפנייה לתלמיד או לתלמידה היושבים מולם):
  • אם הייתה לך אפשרות לבחור בכוח על – באיזה כוח היית בוחר?
  • מה אתה עושה בשעות הפנאי?
  • מה היית רוצה לעשות כשתהיה גדול?
  • מה הבילוי המועדף עליך?
  • כמה אחים ואחיות יש לך? ספר לי סיפור על אחד מהם.
  • באיזו שעה אתה מתעורר בשבת ולמה?
  • מה אתה מצלם הכי הרבה? (אוכל, "סלפי", חברים…)
  • מהו המקום הכי מוזר שביקרת בו?
  • איזו תוספת הכי טעימה לך בפיצה?
  • איזה שיר יגרום לך לרצות לצאת מהחדר אם ישמיעו אותו?
  • מה זה "כבוד" בעיניך?

לחלופין, אפשר לשאול את השאלות באמצעות גלגל המזל הזה ולצאת לשיחה קצרה של שתי דקות בחדרים, לחזור ולשאול שאלה נוספת וכך הלאה. כאן אין אפשרות לבחור בשאלות שלכם מראש.

• משחק זיכרון במליאה או בקבוצות, תלוי בגודל הקבוצות – יש להיערך לכך מראש. צריך לחבר את הילדים מהכיתות השונות לזוגות, וכדי לעשות זאת כל זוג מביא מראש חפץ זהה לפי הנחיית המורה. המטרה היא להתאים בין החפצים (והילדים). כל הילדים מכבים את המצלמות שלהם למעט הילד שמנחש ובכל פעם ילד אחר מנסה לנחש זוג מתאים. כאשר הוא אומר שמות של שניים מהחברים לכיתה הם פותחים את המצלמה עם החפץ שהביאו.

יש להקפיד שכולם כותבים שם מלא ושם בית ספר בזום.

למידה פעילה בקבוצות – את מי מכבדים?

(20–30 דקות)

בשלב הבא נמשיך בלמידה עם הנושא שאיתו פתחנו בכיתה. אמרו לילדים שהמשך הלמידה יהיה בקבוצות עבודה משותפות ויהיה עליהם לנתח מקרה שיש בו דילמה ולהכריע:

כדאי להציג או להזכיר ללומדים מהי דילמה ערכית:

 

מהי דילמה ערכית? יש חוקרים ואנשי מקצוע המבחינים בין סוגי דילמות. אנחנו נתמקד בדילמה המזמנת התלבטות בין ערכים מוסריים. ההתנהגות המוסרית מעוררת שאלות כמו: כיצד ראוי להתנהג? מה מבחין בין מעשה רע למעשה טוב שאני עושה בחברה? איך נכון לחיות את חיינו? ועוד. דילמה ערכית היא ברירה קשה בין שני ערכים (לפחות) שאנו נדרשים להכריע ביניהם באופן מעשי.

 

כדי לחדד את ההבחנה בין דילמה ערכית להתלבטות אחרת אפשר להציג כמה מקרים (עדיין במליאת הכיתה) ולבקש מהילדים לסמן V אם מדובר בדילמה ערכית ו־X אם זו אינה דילמה ערכית. אם כבר העמקתם בהוראה על דילמות, אפשר לדלג על חלק זה.

לדוגמה (מצורפת מצגת לשימושכם ):

• לבחור באיזה צבע תהיה החולצה שאלבש היום.
• לבחור אם ללכת ליום הולדת של חברה לכיתה או ללכת לארוחת ערב עם המשפחה אצל סבא וסבתא.
• לבחור אם קודם ללכת למכולת לקנות מצרכים ואז לשטוף את הרכב או הפוך.
• לבחור אם לטרוח להביא איתי כלים רב־פעמיים לטיול או להשתמש בכלים החד־פעמיים שמחלקים לנו.
• לבחור אם ללמוד למבחן או ללכת עם חבר שהזמין אותי לראות יחד סרט.
• לבחור אם להאזין ב"ספוטיפיי" לרן דנקר או לנועה קירל.

חלקו את הלומדים לקבוצות עבודה כך שיהיו 5–4  ילדים בקבוצה (14 קבוצות בערך, תלוי בגודל הכיתה) לכל שתיים־שלוש קבוצות הציגו מקרה זהה כך שבהצגת המקרים יהיה אפשר לבחור רק בכמה קבוצות להצגה (כך שההצגה לא תהיה מַלאָה וכדי לעמוד בזמן), והמקרה יהיה מוכר לחלק מהקבוצות.

הילדים יקבלו תיאורי דילמות ויתבקשו לנתח את הדילמה: להבין את תיאור המקרה, להבין מהם הערכים המתנגשים, לנסח שאלה שעולה מתיאור המקרה ולשתף בקבוצה כיצד הם היו נוהגים ומדוע. עודדו אותם להתדיין ולהחליף דעות ביניהם.

הנחו את הילדים לערוך היכרות קצרה לפני שהם ניגשים למשימה (מצורף).

עברו בין הקבוצות בחדרים והאזינו להם. אפשר רק להאזין ולהמשיך הלאה. את ההכרעות שלהם בקבוצה יש להעלות ל"פדלט" שיתופי.

תיאורי הדילמות:

דילמה ראשונה:

מקרה זה מופיע בספר "להיות אדם" בפרק על כבוד האדם בעמוד 107:

דילמה שנייה:

מתארגנת מסיבה בכיתה. כל הילדים מוזמנים למעט ילד אחד. ידוע שהילד שלא הוזמן לא מגיע לאירועים חברתיים ואין לו חברים רבים בכיתה. גם את לא בקשר עם הילד שלא הוזמן אבל מתבלטת האם להעלות את הנושא בכיתה, האם להזמין את הילד בעצמך, האם לשתף את מחנך הכיתה?

דילמה שלישית:

עליתם לאוטובוס והתיישבתם במושב האחורי ליד ילד ששמו דן. מיד התחלתם לחוש אי־נעימות. דן שלידו התיישבתם משמיע קולות. אתם לא יודעים כיצד לנהוג. נוסף על כך, לאחר נסיעה של כמה דקות שבהן אתם עדיין יושבים, בכל פעם שהילד השמיע קולות, ילדים אחרים קראו לו בשמות וצילמו אותו. כיצד הייתם נוהגים?

דילמה רביעית

בעת התנדבות מטעם בית הספר שלכם נפגשתם עם קבוצה של אנשים בגילים מבוגרים. רבים שיתפו אתכם בתחושות שלהם: הם מרגישים חסרי ערך, הסביבה לא מכבדת אותם ולעיתים מתעלמת מצורכיהם. יש גם מי שציין את היחס אליהם לעיתים גם בקופות החולים – חסר סבלנות ונעדר חמלה. הסיפור נגע לליבכם ואתם רוצים להעלות למודעות את נושא היחס לזקנים במרחב הציבורי. אחד הילדים הציע לצלם סרטון עם אחד הזקנים ובו הוא ישתף בתחושותיו – מה דעתכם על כך? כיצד תנהגו?

שלחו לילדים הודעה מתוך הזום כמה דקות לפני סיום העבודה בקבוצות. אפשר לשתף את הלומדים (לשיקולכם) שהמקרים שהוצגו להם מתוארים כסיפורים, אך כולם התרחשו במציאות וחלקם 'זכו' להד תקשורתי בעקבות ההכרעות של הדמויות השותפות לאירועים.

אסיף וסיכום

כעת, הכיתה מכונסת במליאה משותפת – אמרו כמה מילים על העבודה בקבוצות מההתרשמות שלכם והעלו את ה"פדלט" השיתופי. בחרו מראש ארבע קבוצות שיציגו כל אחת את הדילמות שדנו בהן ומה היו ההכרעות שלהן. דונו בהכרעות השונות בין הקבוצות, אם קיימות.

אפשר להוסיף סקר (באמצעות כלי ליצירת סקרים כמו "מנטימטר") לאחר הצגת כל דילמה – כיצד כל אחד היה מתנהג?

התעכבו על "כבוד האדם" שנפגע בכל דילמה. אפשר להוסיף שאלה לסיכום ב"מנטימטר" או בכלי אחר. בחרו את אחת מהשאלות האלה:

1. מדוע פגיעה בכבוד האדם מתרחשת?
2. באילו מצבים יש נטייה לפגוע בכבוד האדם?

השאלות הן גדולות וכלליות אך מצביעות על תפיסה לא שוויוניות בין אדם לאדם.

הציגו את הכרזה הנמצאת בספר הלימוד 'שבילי תרבות' לכיתה ח בעמ' 105. שמירה על הכבוד כוללת אי פגיעה במישורים רבים נוספים. כבוד האדם הוא מושג בסיסי שממנו נגזרות זכויות נוספות כמו שוויון ואי אפליה. אם למדתם בכיתה על המושג "צלם אלוהים" – אפשר לציין זאת כאן.

עברו לסיכום המפגש בין הכיתות. אפשר לפתוח מיקרופונים לכולם ולהגיד בקול רם "להתראות".

שלחו קודם משוב רפלקטיבי לתלמידים על אודות המפגש שחוו וספרו על המועד הבא שבו ייפגשו שוב.

לכל היחידה:

שיעור 1: כבוד האדם שלי, כבוד האדם – שלך

שיעור 2: ערכים מתנגשים – לפגוע בכבוד או…? ניהול דיון דילמה

שיעור 3: מי הנפגע בפגיעה בכבוד?

שיעור 4: איך לא לפגוע בכבוד? יצירה משותפת

שיעור 5: ערכים נוספים: הצצה באמנה לזכויות האדם.