"כולנו זקוקים לחסד"

1. להבין מה הוא "חסד".
2. לשאול ולהבין מדוע אנחנו עושים מעשי חסד, באמצעות שני סיפורים.
3. להכיר את אחד ממעשי החסד של רות, המופיע במגילת רות.
4. לנתח את שירו של נתן זך "כולנו זקוקים לחסד" ולנסח יחד עם הלומדים את המשמעות העולה ממנו.

מיומנויות

• קשירה בין מושג כללי לבין המקרים הספציפיים המתוארים בטקסט.
• עבודה בקבוצות: מצגת.

משך הפעילות

15 דקות פתיחה לכל הכיתה, ולאחריה עבודה בקבוצות וחזרה למליאה.

אפשר לקיים שיעור זה גם כמפגש וירטואלי

• שיעור וירטואלי באמצעות zoom. להדרכה על השימוש ב-zoom היכנסו לפורטל משרד החינוך.
• מצגת מלווה מפגש למורה
• מצגת לעבודה בקבוצות

חג השבועות, שבו נהוג לקרוא את מגילת רות, הוא הזדמנות מצוינת לדיון ערכי במושג "חסד" העומד במוקד המגילה. בשיעור זה אנו מציעים פעילות שתאפשר דיון כזה באמצעות קריאה ביקורתית בסיפורים, התעמקות באחד ממעשי החסד במגילת רות וניתוח השיר "כולנו זקוקים לחסד" מאת נתן זך.
המערך מבוסס על שיעורו של איתן כהן – תוכנית בארי, מכון הרטמן.

ספרו ללומדים שהיום נלמד על שבועות באמצעות דיון במושג "חסד". מה הקשר בין שבועות לחסד? בחג שבועות נהוג לקרוא את מגילת רות. המנהג התווסף לחג בתקופה מאוחרת יחסית. במגילת רות מפורטים מעשים של חסד, ולכן אחד הערכים של החג הוא החסד.

במפגש נבין יחד מה הוא חסד– היעזרו במצגת להצגת המפגש: מצגת – כולם מדברים על חסד למורה.

חלקו את הכיתה לקבוצות למידה – כל קבוצה תלמד טקסט (סיפור, שיר או פסוקים מהמגילה) שיעמיק את ההתבוננות ואת החשיבה על המושג "חסד". אמרו ללומדים שיהיו להם 20 דקות לעבודה המשותפת בקבוצות, ולבסוף נחזור למליאה לסיכום.

חלק א: מה הוא חסד?

במליאה – כולם יחד
(15 דקות)

משמעות המושג "חסד" אינה ברורה מאליה. בפתח המפגש נשאל את הלומדים – מה הוא חסד?
(אם בחרתם באפשרות של מפגש וירטואלי – כדי לנהל דיון בזום, בקשו מכל מי שמעוניין להשיב לכתוב את שמו בצ'אט. אמרו מראש שתבחרו בלומד או שניים שיענו על השאלה. פנו ללומדים שבחרתם ואפשרו להם לענות.)

לאחר מכן הציעו ללומדים לאמץ את ההגדרה שניסח הרמב"ם בספרו מורה נבוכים:

משמעות הביטוי "חסד" היא – הפרזה בעניין כל שהוא. מקובל להשתמש במילה "חסד" בהקשר של הענקת טובה מרובה יותר מכפי שצריך או שמגיע.

למילים "הענקת טובה מרובה" שתי משמעויות:

האחת– להיטיב עם מי שאינך חייב לו דבר על פי הדין.

והאחרת – להיטיב עם מי שראוי לכך יותר מהמגיע לו על פי הדין.

(עיבוד. לפי: מורה נבוכים, חלק שלישי פרק נג. למעבר לנוסח של הרמב"ם על פי תרגום שורץ, לחצו כאן)

כעת בקשו מהלומדים לשתף את חבריהם לכיתה: האם הם עושים מעשים שמוגדרים כחסד? בקשו מהם לספר על מעשי חסד שנתקלו בהם התואמים את הגדרת הרמב"ם (תוכלו לחזור על ההגדרה בלשונכם), בין שהיו בצד שהעניק טובה מרובה ובין שהיו בצד המקבל. אם לא עולות דוגמאות, תנו אתם דוגמאות מעולמם – ביקור אצל אדם מבוגר בשעות אחר הצוהריים, לעיתים על חשבון פעולה בצופים או מפגש עם חברים, כי אתם יודעים שהוא זקוק לכם. עזרה לילד בכיתה על חשבון זמנכם החופשי. תנו גם דוגמאות הרואיות, כמו תרומת כליה לאדם זר.

שאלו את הלומדים – מדוע בני האדם עושים מעשי חסד? אמרו להם שאת התשובה לשאלה זו נשמע לאחר העבודה בקבוצות.

חלק ב: מדוע לעשות חסד?

עבודה בקבוצות
(20 דקות)

חלקו את הכיתה לקבוצות או לחדרים בזום, מומלץ לחלק לקבוצות של 3–4 לומדים. הסבירו ללומדים שכל קבוצה תקבל טקסט לקריאה. יש ארבעה טקסטים, כך שיהיו קבוצות שיקבלו את אותו הטקסט. הטקסטים מסוגות שונות: 2 סיפורים, קטע ממגילת רות ושיר של נתן זך. על כל קבוצה לקרוא את הטקסט ולדון בשאלות הנלוות אליו.

בסוף המשימה – כל לומד יוסיף התייחסות אישית לטקסט הנלמד במצגת, לפי ההוראות שבמצגת. אפשר לעשות זאת גם במחברת.

• טקסט 1: סיפור עממי על מעשה של חסד
• טקסט 2: סיפור עממי מבית אתר חכימא על מעשה של חסד
• טקסט 3: פסוקי מגילת רות המתארים מעשה של חסד
• טקסט 4: שירו של נתן זך המתאר מה הוא חסד

שימו לב – לחלק זה עליכם לשריין חדר עם מחשבים בבית הספר או לבקש מהלומדים שיעבדו באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם.
כדי לשלוח את המצגות לקבוצות, לחצו על "יצירת עותק" בקישור הזה: מצגת ללמידה בקבוצות
אתם יכולים לשלוח את אותה המצגת לכל הקבוצות, ולוודא שכל קבוצה עובדת על הטקסט שלה – מספרו את הקבוצות והנחו אותן לעבוד לפי מספר הקבוצה המופיע בראש השקופיות.
אפשרות נוספת היא ליצור כמה עותקים של המצגת ולשלוח לכל קבוצה מצגת עם טקסט אחר, ללא הטקסטים הנוספים.

(אם אתם עובדים בזום, במהלך העבודה בחדרים עברו בין הקבוצות והקשיבו לשיחות. במידת הצורך נווטו את הלומדים או הצטרפו לחדרים של קבוצות המבקשות עזרה.)

חלק ג: סיכום

חזרה למליאה

הלומדים יציגו במליאה את התהליך שעברו בקבוצה. בחרו 4 קבוצות שקיבלו טקסטים שונים זה מזה. לרשות כל קבוצה יעמדו שתי דקות שבמהלכן יספרו איזה טקסט קיבלו, ויסבירו אם לדעתם מתואר בטקסט מעשה של חסד ומדוע אנחנו עושים מעשי חסד.

התייחסו בקצרה לתשובות הלומדים וסכמו: חסד הוא מעשה שמעניק גם למקבל וגם לנותן, שממלא גם את המקבל וגם את הנותן. אפשר לראות זאת במקורות שבהם עסקנו – החכם המוסלמי הלוחש לחמור על אף שזה אינו מבין אותו, רות המתעקשת להישאר עם נעמי, והשיר "כולנו זקוקים לחסד" שעל פיו גם המקבל את מעשה החסד וגם המעניק מתמלאים בזכותו בכוח פנימי ובהרגשה טובה.