מהי תפילה? הצעה למערך למידה

מערך מותאם ללמידה מרחוק

מערך למידה זה עוסק בתפילה. הוא מתאים הן לעבודה בכיתה והן ללמידה מרחוק באמצעות זום, ומלווה במצגת אינטראקטיבית באתר אופק.

כיתה ה2 שיעורים

מטרת הפעילות

  • התלמידים יכירו את המושג "תפילה" על שני ביטוייו המרכזיים: כביטוי אישי וספונטני וכחלק מפולחן דתי סדור.
  • התלמידים יתוודעו לאופי האוניברסלי של התפילה.
  • התלמידים יכירו מאפיינים של התפילה בשלוש הדתות המונותאיסטיות, שהן גם הדתות הנפוצות במדינת ישראל.

הערה חשובה: יחידת לימוד זו לא נועדה להנחיל לתלמידים את התפילה כערך, אלא לערוך להם היכרות עם ההיבטים השונים של נושא זה. כאשר אתם מלמדים את הנושא, גלו רגישות לאורחות החיים ולהשקפות העולם השונות של תלמידיכם. יש להניח שבכיתה שלכם תמצאו תלמידים שנוהגים לפנות אל האל בתפילה ותלמידים שהרעיון זר להם.

הקדמה

התפילה על ביטוייה השונים – סידור התפילה, פיוט ושירי תפילה מודרניים – היא אחד משלושת מוקדי התוכן לכיתה ה במקצוע תרבות יהודית-ישראלית. מערך שיעור זה הוא מבוא לנושא, ובמסגרתו יתוודעו התלמידים הן לאופייה האוניברסלי של התפילה והן לביטוי שהיא מקבלת בשלוש הדתות המונותאיסטיות.

עזרים

מהלך הפעילות

1. פתיח – מהי תפילה עבורי?

אם אתם מלמדים מרחוק – תוכלו לפתוח את הנושא באמצעות סקר. את הסקר בנו בכלי לבניית סקרים כדוגמת מנטימטר או באמצעות סל"ב. במנטימטר התלמידים יוכלו להצביע באמצעות המחשב או באמצעות הטלפון הנייד. בסל"ב ניתן להצביע אך ורק באמצעות הטלפון הנייד.

מה מקומה של התפילה בחיי?

  1. לעיתים אני נוהג/ת להצטרף לבני משפחתי לתפילה בבית הכנסת.
  2. אני רואה אנשים במשפחתי, שעברו את גיל המצוות, מתפללים.
  3. אין לתפילה שום מקום בחיים שלי.
  4. אני מתפלל/ת לפעמים, כשאני ממש רוצה שיקרה משהו.

אם אתם מלמדים בכיתה – רשמו על הלוח את אפשרויות הסקר השונות, ובקשו מהתלמידים להצביע. ליד כל אפשרות רשמו את מספר הילדים שהצביעו עבורה. תוכלו לבקש מתלמידה או מתלמיד להמחיש בצורה חזותית את תוצאות הסקר על גבי הלוח. אם תבחרו להשתמש בכלי דיגיטלי לבניית סקרים, הדבר מחייב שימוש של התלמידים בטלפונים ניידים.

הציגו לתלמידים את תוצאות הסקר, ושאלו אותם:

  • האם יש אפשרות שאפשר להוסיף לסקר?
    (כך תתנו מענה לתלמידים שלא מצאו את עצמם באף אחת מהאפשרויות.)
  • מה אפשר ללמוד מתוצאות הסקר? הדיון שיתפתח יושפע מתוצאות הסקר: יש כיתות הומוגניות יחסית, שבהן רוב הילדים מסורתיים או חילוניים, ויש כיתות מגוונות יותר – התוצאות יושפעו מהרכב הכיתה, וכך גם המקומות שאליהם יוביל הדיון.
    חשוב לנהל את הדיון מעמדה המכבדת את כל אורחות החיים והשקפות העולם שיבואו לידי ביטוי בכיתה – של הרוב ושל המיעוט.

ספרו לתלמידים שבשיעור הזה נכיר את המושג תפילה ונדון בשאלות: מה אנשים מבקשים בתפילה? על מה אנשים מודים בתפילה? אל מי מפנים את התפילה? מהי תפילה אישית וספונטנית? מהי תפילה דתית?

2. מה אנשים מבקשים בתפילה?

הציגו לתלמידים קטע מתוך הסרט "הקוסם מארץ עוץ" (עמוד 2 במצגת) (אפשר לצפות בקטע ישירות ביוטיוב, אולם אין אפשרות להציג כתוביות בעברית).

אם אתם מלמדים מרחוק באמצעות זום – שימו לב כשאתם משתפים את הסרטון, לשתף אותו עם סאונד.

  • שאלו את התלמידים: בקטע שצפינו בו, מה מבקש הדחליל? האם מישהו מכיר את הסיפור ויודע אם המשאלה של הדחליל התגשמה בסוף?
  • אם אתם מלמדים מרחוק: בקשו מכל התלמידים לרשום על גבי לוח שיתופי בקשה שהם, או אנשים בכלל, מבקשים במשאלה או בתפילה, ומיינו את הבקשות על פי הקטגוריות האלה: בקשות של האדם למען עצמו / בקשות של האדם למען הקרובים לו / בקשות למען כלל החברה. אם אתם משתמשים בסל"ב, תוכלו ליצור את הקטגוריות אחרי שהתלמידים יניחו את הבקשות על הלוח, ולבקש מהם להתאים בין מה שכתבו לבין הקטגוריה. אם אתם משתמשים בפדלט, צרו מראש את הקטגוריות.
  • אם אתם מלמדים בכיתה: תוכלו לכתוב על הלוח את הקטגוריות ולבקש מהתלמידים לגשת אל הלוח ולכתוב את הבקשות.
    אפשרות אחרת:
    בצעו את הפעילות שמופיעה במצגת האינטראקטיבית בעמוד 2 – שם התלמידים יקבלו מן המוכן משאלות ותפילות וימיינו אותן.
    אם אתם מלמדים בכיתה: תוכלו להזמין תלמידים אל הלוח או לגרור בעצמכם על פי מה שיאמרו לכם התלמידים.
    אם אתם מלמדים מרחוק: גררו על פי מה שיאמרו התלמידים.
  • המליצו לתלמידים על פעילות זו, שאותה יוכלו לבצע אחרי השיעור או בכל שעה משעות היום:
    הדחליל מתאר בשיר איך היו נראים החיים שלו אילו היה לו מוח.
    כתבו על דף את המשפט: "אילו היה לי… אז…"
    השלימו את המשפט וכתבו לעצמכם מה ישתנה בחיים שלכם אילו המשאלה שלכם תתגשם.
    חשבו: האם אתם יכולים לעזור למשאלה להתגשם?

3. ממי אנשים מבקשים בתפילה?

אמרו לתלמידים שאחרי שבחנו יחד מה אנשים מבקשים כשהם מתפללים, נשאל את עצמנו אל מי אנחנו פונים כשאנחנו מביעים משאלה או מתפללים.

הציגו לתלמידים קטע מתוך הסרט "פלא" (עמוד 3 במצגת) (ניתן לצפות בקטע ישירות ביוטיוב, אולם אין אפשרות להציג כתוביות בעברית).
לפני כן, שאלו את התלמידים אם יש מי שמכיר את הספר או את הסרט ויוכל לספר בקצרה את העלילה. אם לא יהיה מתנדב, ספרו בעצמכם: הספר "פלא", שכתבה ר"ג' פלאסיו, יצא לאור בשנת 2012. גיבור הספר אוגוסט, המכונה אוגי, נולד עם עיוות נדיר בפניו, והדבר מציב אותו ואת הסובבים אותו בפני אתגרים לא פשוטים.

ספרו לתלמידים שבקטע הקצר, הלקוח מהסרט המבוסס על הספר, אוגי מגיע לראשונה בחייו לבית הספר – לכיתה ה. הוריו ואחותו מלווים אותו.

לאחר הצפייה, דונו עם התלמידים בשאלות האלה:

  • אל מי פונה אימא של אוגי בסוף הקטע?
  • כשאדם מתפלל הוא פונה בדרך כלל לכוח עליון, כמו אלוהים. האם אפשר להתפלל בלי לפנות למישהו? למשל, כשאדם אומר בלב "הלוואי ש…", האם הוא פונה למישהו?
  • האם כשאדם מתפלל לכוח עליון, חשוב לו שהוא באמת ישמע אותו? האם יש תועלת גם רק מעצם המעשה – מהתפילה עצמה? (אם התלמידים יתקשו לענות על שאלה זו, הזכירו להם שוב את "הקוסם מארץ עוץ". הדמויות בסיפור מוצאות בסופו של דבר את כל מה שהן חיפשו – בתוך עצמן.)

4. על מה מודים בתפילה?

הסבירו לתלמידים את משמעות המילה "הללויה": המילה "הללויה" מורכבת משתי מילים: הַלְלוּ (שַׁבְּחוּ) + יָה (אחד משמות האלוהים), כלומר – שבחו את אלוהים. עם הזמן הפכו שתי המילים למילה אחת, "הללויה", שאנשים משתמשים בה כשהם שמחים על הצלחה או על דבר טוב אחר שקרה להם.

עתה השמיעו לתלמידים את השיר "הללויה" בביצוע להקת חלב ודבש. במקביל להאזנה הקרינו את מילות השיר (עמוד 4 במצגת).

דונו עם התלמידים בשאלות האלה:

  • האם בשיר "הללויה" מופנות בקשות לאלוהים? אם כך, מה מאפיין את התפילה בשיר הזה?
  • מדוע השימוש במילה "הללויה" מצביע על אמירת תודה?
  • על פי השיר, על אילו דברים יש להודות?
  • כיצד אפשר להודות על "מה שעוד לא היה" או על "מחר"?

סכמו ואמרו שהשיר "הללויה" מייצג תפילה שאין בה בקשה אלא הודיה / אמירת תודה. יש תפילות שהן הבעת בקשה, יש תפילות שיש בהן הודיה ובדתות שונות יש גם תפילות שמטרתן לשבח את האל.

5. מתפילה אישית לתפילה דתית

  • אמרו לתלמידים שעד כה ראינו דוגמאות לתפילה אישית וספונטנית, לא מתוכננת. תפילה אישית וספונטנית היא תפילה שנאמרת מתוך צורך פנימי ברגע מסוים, ואינה מוגדרת מראש בנוסח מסוים או על פי כללים מסוימים (השיר "הללויה" נכתב אומנם על ידי אדם מסוים ומושר שוב ושוב על ידי זמרים באותו הנוסח, אבל זהו ניסוח אישי של הכותב שאינו מחויב למסורת קודמת).
  • אמרו לתלמידים שהתפילה היא צורך פנימי של האדם, והדתות השונות אימצו את הצורך הזה והפכו אותו לחלק מהטקס הדתי. לתפילות שהן חלק מהטקס הדתי יש לוח זמנים שנקבע מראש, נוסח קבוע ומרכיבים טקסיים נוספים המלווים אותן.
  • הציגו לתלמידים סרטון המציג מתפללים בדתות שונות (עמוד 5 במצגת).
  • בקשו מהתלמידים לציין מרכיבים טקסיים שהם זיהו בתפילות שבסרטון.
  • שאלו את התלמידים אם הם מכירים מרכיבים טקסיים נוספים שמתלווים לתפילות (מהמשפחה, מסרטים).
  • אמרו לתלמידים שאף שלכל דת יש מאפיינים ייחודיים משלה, אפשר למצוא כמה מאפיינים משותפים לתפילה בדתות השונות, ודאי כשמדובר בשלוש הדתות המונותאיסטיות הקרובות זו לזו ברוחן: היהדות, הנצרות והאסלאם. הציגו לתלמידים ארבעה מאפיינים משותפים – מומלץ להציג את המאפיינים המשותפים באמצעות האיור הדינמי בעמוד 6 במצגת האינטראקטיבית. לחצו על כל אחת מהכותרות כדי לקבל הרחבה על אודות המאפיין:
    זמני תפילה קבועים
    בכל אחת מהדתות יש זמנים קבועים לתפילה ביום-יום וגם בימים מיוחדים, כמו חגים.
    זמני התפילה ביהדות: תפילת שַׁחֲרִית – בבוקר, תפילת מִנְחָה – בצוהריים, תפילת עַרְבִית – בערב.
    זמני התפילה באסלאם: אלפַגְ'ר – תפילת הבוקר, אלזֻהְר – תפילת הצוהריים, אלעַצְר – תפילת אחר הצוהריים, אלמַעְ'רֵבּ – תפילת הערב, אלעִשַׁאא' – תפילת הלילה.
    זמני התפילה בנצרות: אנשי הכנסייה מתפללים חמש פעמים או שבע פעמים ביממה. רבים מכלל המאמינים הנוצרים מתפללים שלוש תפילות במהלך היום – עם הקימה בבוקר ולפני השינה, וכן לפני הארוחה המרכזית.
    בית תפילה
    כל אחת מהדתות מייחסת חשיבות רבה לתפילה בציבור, ולכל דת יש בית תפילה משלה.
    ביהדות ובאסלאם יש גם כיוון שאליו פונים כשמתפללים – היהודי פונה לכיוון ירושלים והמוסלמי לכיוון מֶכָּה (העיר הקדושה למוסלמים שנמצאת בערב הסעודית).
    נוסח תפילה קבוע
    בכל אחת מהדתות נקבעו נוסחי תפילה קבועים המשותפים לכל המתפללים.
    מנהגים המלווים את התפילה
    בכל אחת מהדתות יש מנהגים שמקובל לקיים במהלך התפילה: בנצרות יש המשתמשים במחרוזת תפילה כדי לספור את האמירוֹת, באסלאם מקובל לכרוע עד נגיעת המצח ברצפה, ביהדות נהוג לומר את תפילת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בעמידה (ולכן היא נקראת גם "תפילת העמידה").

6. סיכום

לסיכום הנושא:

  • בקשו מהתלמידים לדמיין שהם הולכים ברחוב ופתאום מתחשק להם להיכנס לגן השעשועים שראו בדרך, והם אכן עושים זאת. לאחר מכן, בקשו מהם לדמיין שהם רוצים לשחק משחק כדורגל – הם צריכים כדור, מגרש, לתאם עם כמה חברים, לשחק לפי הכללים.
    בקשו מהם להסביר: מה הקשר בין שני התיאורים האלה לבין ההבדל בין תפילה אישית ספונטנית לתפילה דתית?
  • שאלו את התלמידים – מה התפקיד של מרכיבים טקסיים ושל כללים בתפילה הדתית?
  • אמרו לתלמידים כי התפילה האישית הספונטנית קדמה לתפילה הדתית הטקסית, והיא לא נעלמה גם בימינו. גם מי שמקיים סגנון חיים דתי, מרגיש לפעמים צורך להתפלל תפילה אישית. שאלו אותם – מה יש בתפילה האישית שאין בתפילה הדתית הקבועה?